ירידת מחירי הנפט טומנת בחובה סכנה לזינוק שלהם בעוד שנים אחדות. זוהי המסקנה העיקרית מתחזית חמש-שנתית שפרסמה בשבוע שעבר סוכנות האנרגיה הבינלאומית. הסיבה לפרדוקס: ירידת המחירים מעכבת השקעות נחוצות בפיתוח שדות הנפט, מה שבתורו יביא למחסור ולהתייקרות.

בשנה שעברה ירד המחיר לשפל של 30 דולר לחבית, ומדינות אופ"ק הגיבו בהסכם להורדת התפוקה - והמחיר אכן טיפס ל-50 דולר. אבל בינתיים, מפיקות הנפט ספגו ירידה חדה במיוחד בהכנסותיהן, אשר הסתכמו בשנה שעברה ב-450 מיליארד דולר, לעומת 1.2 טריליון דולר בשנת 2015. לצניחה הזאת יש השפעות פוליטיות וחברתיות מיידיות על חברות אופ"ק, וגם השלכות כלכליות כלל-עולמיות.

ההשקעה במגזר הנפט צנחה ב-26% בשנה שעברה, לאחר ירידה של 25% בשנה הקודמת. במקביל, נרשמה ירידה בהוצאותיהן של חברות הנפט: 17% בשנה שעברה ו-15% בשנה הקודמת. משמעות הדבר, אומרת סוכנות האנרגיה, היא שאם המגמה הזאת תימשך - יידחו החלטות קריטיות לגבי השקעות בתחום. החל משנת 2019, סבורה הסוכנות, יש צורך בעלייה בתפוקה כדי לעמוד בביקושים - ובלי השקעות כיום, יהיה קשה לעשות זאת בעוד שנתיים-שלוש.

אי-אפשר לדעת מה יהיה מחיר הנפט בטווח של כמה שנים, מדגישה הסוכנות, אבל התחזית שלה מפחידה למדי. ההנחה היא שהצריכה ממדינות אופ"ק תעלה מ-32.2 מיליארד חביות ב-2016 ל-35.8 מיליארד ב-2022 - ובמקביל המחיר יוכפל ויגיע ל-104 דולר לחבית. התפוקה העודפת - דהיינו היכולת הבלתי-מנוצלת להפיק נפט - תהיה פחות מ-2 מיליארד חביות, כך שהשוק יילחץ ומובן שהמחירים יעלו. וכך חוזרת שוב הסוגיה הקריטית: האם יהיו די השקעות בפיתוח כדי להגדיל את העתודות ולמנוע זינוק כזה במחיר, שתהיה לו השלכה ישירה על הכלכלה העולמית כולה.

בשנת 2015 עלה הביקוש ב-2 מיליארד חביות - העלייה השנתית הגבוהה ביותר מאז 2010. בשנה שעברה נרשמה עלייה נוספת של 1.6 מיליארד חביות, בין היתר בשל חורף קר מן הרגיל באירופה ודרישה גדולה מן הצפוי מצד מגזר התעשיה העולמי. עד שנת 2022, צופה הסוכנות, תגדל הדרישה ב-1.2 מיליארד חביות לשנה בממוצע. בהקשר זה, הסוכנות מפנה את תשומת הלב להודו, התופסת את מקומה של סין כצרכן הנפט הגדל במהירות הגבוהה ביותר. הצריכה השנתית כיום בהודו היא רק 1.2 חבית לנפש לשנה, לעומת שלוש חביות בסין - כך שיש עוד פוטנציאל רב לגידול במדינה המאוכלסת השנייה בגודלה בעולם; בשנת 2022 צפויה הודו להגיע ל-2.5 חביות.