|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ילדים מפונקים גדלים להיות מבוגרים מפונקים
|
דרייקורס אמר, בין היתר, להקשיב לבכיו של הילד ולשים לב אם זה בכי של כאב (מכה, מחלה) או כאב של פינוק, שהוא הרבה הרבה יותר שכיח
|
האב הצעיר עמד וניער את בקבוק החלב לבנו התינוק. הילד בן שבעה חודשים שכב על ארבעתיו על הרצפה וצרח. האב עמד קרוב אליו וסימן לו להתקרב. התינוק כבר יודע לזחול, אבל העדיף להישאר על ארבעה ולצעוק. למרות גילו, הוא כבר יודע שהצרחות שלו מביאות את ההורים אליו. אבל, הפעם טעה. האב נשאר לעמוד וניער את הבקבוק עוד דקות ספורות עד שהילד הרעב זחל אליו והגיע צורח אל הבקבוק. "אומרים שאני אכזר. לא מתחשב", סיפר לי האיש הצעיר. "אינני חושב שאני צריך ללכת אליו כשהוא צורח מתוך פינוק. התינוק כבר יודע להניע אליו את המבוגרים ואני חושב שהוא יכול לזחול 3-4 מטרים עד אלי".
השבתי לו שדעתו נראית לי. תן לילד תשומת לב, אבל אל תיענה לכל בכי של פינוק. כנראה, הייתי היחיד שתמך באב הלא מפנק הזה. בעבר, קראתי את הספר "ילדים האתגר" של פרופ' רודולף דרייקורס שיצא בהוצאת יבנה ונראה לי שעדיין ניתן להשיגו בחנויות המשומשים באינטרנט. דרייקורס אמר, בין היתר, להקשיב לבכיו של הילד ולשים לב אם זה בכי של כאב (מכה, מחלה) או כאב של פינוק, שהוא הרבה הרבה יותר שכיח. כשישבתי עם בתי התינוקת בגן הציבורי, יכולתי לשים לב לילדים שבאו עם אימהות או מטפלות.
הדוגמה הטובה ביותר הייתה של ילד קטן שהתנדנד בפינת הנדנדות בקצה הרחוק של הגן. ראיתי שהוא נפל מן הנדנדה ורץ ורץ את כל הדרך אל פינת הספסלים. כשהתקרב אל המטפלת, פרץ בבכי. של פינוק, כמובן. מדוע נזכרתי היום בספר המצויין הזה? גם בגלל הסיפור של ידידי הצעיר וגם בגלל הוויכוח הקלאסי: האם הדור הצעיר מפונק? לדעתי, אנחנו מגדלים דור של מפונקים. צעירים, שרגילים שהכל ניתן להם - כל מה שההורים יכולים וגם יותר. כאשר יוצאים צעירים אלה מחסות הבית, הם מגלים שהעולם אינו רחמן. לפתע, בכי אינו מביא תוצאות. אני יודע שזאת דעה לא שגרתית ועשויות להיות לה התנגדויות. קל לכל הורה להיות "רחמן" או קשה לכל הורה לעמוד בפני הפינוק של הילד. אבל, כנראה, ההורים צריכים להימנע מן הפינוק.
מדוע ישראלים נוהגים לקטר בשיחות פנאי? כי קל יותר לבכות מאשר לעשות.
|
| תאריך:
|
20/03/2017
|
|
|
עודכן:
|
20/03/2017
|
|
יאיר דקל
|
|
ילדים מפונקים גדלים להיות מבוגרים מפונקים
|
|
"רצון הוא תכונה של התודעה ומאפיין של פעולות אשר התבצעו בכוונת תחילה. הרצון אינו מתייחס לתשוקה או שאיפה לדבר מסוים, אלא ליכולת הכללית לקיים רגשות מסוג זה ולקבל החלטות המבוססות עליהן לצורך פעולות עתידיות. פעולות אשר נעשו בהתאם לרצונו של האדם מכונות פעולות רצוניות" [ויקיפדיה].
|
|
|
|
|
משפטנים הבקיאים במשפט החוקתי והמנהלי, "ישלפו לכם, מהמותן", האמירה לפיה חוק יסוד, הינו חוק על ואין לשנותו, על נקלה. לכן, בדרך כלל, קובעת ההלכה הפסוקה - למעט במקרים, חריגים שבחריגים - כי חוקי יסוד לא ניתן לשנותם, על נקלה והיא מוצאת אסמכתא לכך, בהוראות החוק. רק במקרה נדיר אחד, הזכור לנו (בו היה כותב שורות אלה מעורב, כעותר, בעתירה שבאה לאכוף זכות יהודים להתפלל על הר-הבית) קבע בית משפט העליון, כי אין כל קסם במשפט "חוק יסוד" ושעה שהמחוקק לא חוקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ברוב של חברי הכנסת ולא התנה שינויו וגם/או ביטול סעיפים בחוק זה, ברוב מיוחס ומיוחד, הרי אין כל משמעות להכתרת החוק בשם חוק יסוד.
|
|
|
|
|
חוק יסוד: הצבא שחוקק לפני 41 שנה, הינו חוק קצר, אבל הוא ממצה ותכליתי מעין כמוהו. החוק קובע שצבא הגנה לישראל הוא צבא המדינה. הצבא נתון למרות הממשלה והשר הממונה על הצבא הוא שר הביטחון. הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי, הנתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון. הוא יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת שר הביטחון. החובה לשרת ולהתגייס לצבא יהיו כקבע בחוק או מכוחו. הסמכות להתקין הוראות ופקודות מחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו וכי אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה-לישראל אלא על-פי חוק.
|
|
|
|
|
ועדת הכנסת מתכנסת היום, כדי לדון בדרישת סיעת "ישראל ביתנו" להכריז על ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, כעל מי שפרשה מסיעת "ישראל ביתנו". למי ששכחו נזכיר, כי בתאריך 19 לחודש מאי 2016 - לפני עשרה חודשים - פרסמה חברת-הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, הודעת פרישה מסיעת "ישראל ביתנו", באתר הפייסבוק שלה, בו כתבה היא דברים, בזו הלשון:
|
|
|
|
|
היו לי כוונות טובות, אך הזמן רץ לו ונעלם. טוב שיש את מי להאשים, וכך ניצב אני, יודע שאת הנעשה אין להשיב.
|
|
|
|
|
