האפיפיור המצטמק

האי גואם, המרוחק 12,000 ק"מ מהוותיקן, היה בחודש שעבר לזירה בה נפגשו שני המאבקים הקשים ביותר שמנהל האפיפיור פרנציסקוס: נגד עבירות מין של כמרים ונגד השמרנים בצמרת הכנסייה הקתולית. הקרדינל הארכי-שמרן ריימונד בורק, מבקרו החריף ביותר של האפיפיור, הגיע לאי כדי לנהל את משפטו של הארכיהגמון אנתוני אפורון – הכומר הבכיר ביותר שהואשם אי-פעם בהטרדה מינית של ילדים.

האופוזיציה לאפיפיור הגיעה בחודשים האחרונים לשיא של 40 שנה, כתב השבוע אקונומיסט. בחודש שעבר קיבלו אנשי הוותיקן לדוא"ל שלהם מהדורת חיקוי של הביטאון הרשמי L’Osservatore Romano, בה נמתחת ביקורת על סירובו של פרנציסקוס לענות למכתבם של ארבעה קרדינלים במחלוקת תיאולוגית שפרצה ביניהם. הארבעה אף פרסמו את המכתב בנובמבר שעבר – צעד חריג ביותר. שבוע לאחר מכן הופיעו ברחבי רומא כרזות נגד האפיפיור.

חוסר שביעות הרצון בוותיקן בא משני מחנות, אומר אקונומיסט. הראשון והמובן מאליו הוא הסופר-שמרנים, המחפשים הכוונה ברורה והסבורים שלא ניתן לשנות דבר בלי לפגוע בליבתה של הקתוליות. הם כועסים על מה שנראה להם כחוסר התעניינותו של פרנציסקוס בתיאולוגיה ונטייתו לנטוש עקרונות לטובת חיפוש הרחמים.

המחנה השני והקטן בהרבה מורכב מפקידים בוותיקן, שאינם מרוצים מהאופן בו מטפל פרנציסקוס בהם ובחבריהם. אין זה סוד שהאפיפיור נהנה מאהדה מועטה בעירו-מדינתו. כבר כאשר שימש כארכיהגמון של בואנוס איירס, הוא היה מתוסכל לעיתים קרובות מיחסיו עם הדרג המינהלי. זמן קצר לאחר בחירתו הקים פרנציסקוס צוות של קרדינלים, לייעץ לו כיצד לבצע רפורמה ב-קוּרְיָה – סגל הוותיקן; רובם נבחרו מבין אלו המשרתים מחוץ לוותיקן. בעקבות המלצותיהם, מינה פרנציסקוס שני שרים בכירים – האחד לפיננסים והשני לקשרי ציבור – ומיזג שישה משרדים לשניים.

די היה בכך כדי לקנות לפרנציסקוס אויבים בארגון המתנגד בקנאות לכל שינוי, כותב אקונומיסט. לכך נוסף סגנונו הצנוע והכמעט-סגפני של פרנציסקוס, איש המסדר הישועי הידוע בהסתפקותו במועט – אך גם בתקיפותו. בשנתו הראשונה בתפקיד הצביע פרנציסקוס בפני בכירי הוותיקן על לא פחות מ-15 כשלים בהתנהלותם, ובהם "אלצהיימר רוחני". כאשר נתקל בהתנגדות מצד סגל הוותיקן, הוא פשוט עקף אותו. כך עשה כאשר הורה לאנשים מבחוץ לנסח שינויים בנהלים לביטול נישואין – הדרך הקתולית לעקוף את איסור הגירושין. ועל-פי השמועות, פרנציסקוס גם הקים צוות הבוחן תרגום מחדש של כתבי הקודש הנוצריים, תוך התעלמות מהמחלקה הרלוונטית שבראשה עומד הקרדינל השמרן רוברט סארה.

התעלומה הגדולה ביותר סביב פרנציסקוס, אומר אקונומיסט, היא מדוע אדם זה – המשלב תקיפות וחמלה – אינו מטפל באותה צורה בבעיה הקשה ביותר הניצבת בפני הכנסייה הקתולית: פדופיליה של כמרים. בראש סדר העדיפויות של הוותיקן בשנים האחרונות עומדת הנטישה הגוברת של שורות הכנסייה באירופה ובארה"ב, כאשר הפדופיליה וההתעלמות השיטתית ממנה הן הגורמים העיקריים לכך.

בשנת 2014 הקים פרנציסקוס את "ועדת האפיפיור להגנה על מיעוטים", אך מאז יש ספקות בדבר יעילותה ובחודש שעבר התפטרה ממנה בזעם פומבי מארי קולינס. שתיים מן ההמלצות החשובות ביותר של הוועדה לא יושמו: הקמת טריבונל שיטפל בהגמונים שלא ימלאו את ההוראות בנוגע למתן מענה לתלונות על פדופיליה, וקביעת קווים מנחים לקהילות כיצד לטפל בבעיה. פרנציסקוס עלול להיזכר לא כרפורמטור ומודרניסט, מסיים אקונומיסט באזהרה לאב הקדוש, אלא כמי שהצטמק מלוחם בפדופיליה ללוחם באויביו בוותיקן.