בזמן שחוקרים את
נתניהו בעניין שיחתו המוקלטת עם מוזס וכוונתו כביכול להתערב בתפוצת
ישראל היום תמורת כותרות אוהדות או פחות נשכניות בעיתון המתחרה, אני שואל את עצמי, מה האינטרס שלו? הרי יותר ישראלים קוראים את 'ישראל היום' מאשר את '
ידיעות אחרונות'. למה לנתניהו לפגוע בעיתון אוהד המחולק בתפוצה רחבה תמורת סיקור פחות נשכני בעיתון פופולרי פחות?
בנט הוא החשוד האמיתי
אם כבר מישהו חשוד בעייני זה השר
נפתלי בנט שפעל בניגוד להיגיון הטבעי כאשר הוא נלחם בעיתון הימני היחידי הקיים לצד עיתוני השמאל הרבים (וכשאני מדבר על עיתון ימני יחידי אני לא מתייחס לאלו שתפוצתם מוגבלת כמו 'בשבע'). אם בנט לא היה מרוצה מ'ישראל היום' מסיבה כזו או אחרת, עדיין לא היה לו כדאי לצאת בעיני ציבור בוחריו כאדם שפגע בעיתון זה, אז מדוע הוא נלחם ב'ישראל היום' כאילו הוא נבחר ציבור מטעם השמאל סותם הפיות?
מלחמתו של בנט ב'ישראל היום' בניגוד להיגיון המתבקש מרמזת לדעתי על כך שדווקא בנט קיבל טובות הנאה ולא נתניהו שלא היה לו שום אינטרס לפגוע בישראל היום (גם לא תמורת סיקור מעודן יותר בעיתון המתחרה) כפי שהסברתי קודם לכן.
שנאה המתמקדת בביבי
בוויכוח בערוץ 20 (אין לי מושג מה שמה של התוכנית אך ניתן למצוא את סרטון הדיון הסוער בגוגל תחת השמות שפטל ו
אלדד יניב), ניסה האחרון "להרגיע" את עו"ד שפטל בטענה שנפילתו של ביבי לא מחייבת את עלייתו של השמאל לשלטון כי בנט יכול להחליף אותו!!,
גדעון סער יכול להחליף אותו!! וגם בוגי יעלון יכול להחליף אותו!!
קשה לי להאמין שלאלדד יניב באמת אכפת מהגלידות, הבקבוקים, המתנות והסיגרים של ראש הממשלה. לי נראה יותר שמדיניותו והצלחתו של ראש הממשלה מפריעים לו יותר ושבטענתו כי בנט יכול להיות ראש ממשלה, גדעון סער או בוגי יעלון נשמעה נימה נסתרת של תקווה לכך, ואם הוא היה יכול לדבר בסביבה אוהדת ללא מכשירי הקלטה דבריו של אלדד יניב היו נשמעים לדעתי כך: "הלוואי שבנט יהפוך לראש ממשלה, הלוואי שגדעון סער יהפוך לראש ממשלה, הלוואי שבוגי יעלון יהפוך לראש ממשלה".
התקשורת שונאת את נתניהו יותר מאשר את נציגי הימין האחרים, כנראה שהם לא סולחים לו על כך שהוא העז לנצח את
שמעון פרס ב-96 ולנפץ את אשליית אוסלו.
איילת שקד, שותפתו של בנט ונציגת המפלגה הנחשבת כימנית לנתניהו דווקא מופיעה המון בתקשורת ודי מכבדים אותה (רגע.... היא לא אמורה להיות מפלצת ימנית? היא יותר ימינה מהליכוד), אפילו פייגלין שאמור להיחשב כ"קיצוני מסוכן" על-פי ההיגיון של התקשורת הופיע הרבה על המסך כדמות חביבה, מסקרנת ומאתגרת למרות שאין לו אפילו נציגות של מפלגה בכנסת.
משהו מסריח בין השמאל לבנט
יש לי תחושה חזקה שמשהו מסריח מתרחש מאחורי הקלעים. בנט כנראה מצא סיבה טובה להתנגד ל'ישראל היום' כי כנראה שהוא נהנה מאיזה דיל מיוחד ומלוכלך ולא בטוח שהוא כזה ימני כפי שהוא מנסה להצטייר בעיני ההמון. יש מצב שנתניהו ידע טוב מאוד מדוע בנט מסוכן ולא סתם הוא נרתע ממנו בהתחלה אך נאלץ לחבור אליו כדי להקים את הקואליציה. תקראו לי משוגע אך אינני בטוח גם לגבי אמינותו של פייגלין מאותה הסיבה (ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי שאמור לחלוק עם פייגלין את המשבצת הימנית ביותר של המפה הפוליטית לא יתקבל בחיים באותה החיבה שבה מתקבל פייגלין בתקשורת. פייגלין בבחירות האחרונות נמנע בכלל מלתמוך במפלגות הימין אפילו כברירת מחדל). יש מצב שהשמאל בונה על הריסת ישובים נוספים תחת מנהיג ימני, נוסח
אריאל שרון וגוש-קטיף כי מנהיגי השמאל כבר הבינו שבימין לא נלחמים דרך הקלפי אלא דרך תחבולות מלוכלכות.
האהדה המוזרה של התקשורת לחכי"ם ממפלגה ימנית מהליכוד ופעילותו המוזרה של בנט נגד ישראל היום גורמות לי לחשוד בו ובאיילת שקד. אז מדוע נתניהו הוא הנחקר היחידי מבין חברי הכנסת והשרים בעוד הוא הדמות הכי פחות חשודה בפרשה זו, כפי שהסברתי בשורותיי הראשונות?
