מדינת ישראל מחזיקה בתואר המפוקפק של שיאנית העולם בגובה המיסוי ואגרות הרכב אולם הציבור בולע את הצפרדע וממשיך לשאת בנטל בשקט מופתי. למרות שמדובר בסעיף ההוצאות השני בחשיבותו של התא המשפחתי, השיח הציבורי סביב הנושא דל מאוד. אחד מהדברים ההכרחיים להנעה לפעולה זה מידע ברור וידע ואולי זו הסיבה לכך שטרם פרצה מחאה בנושא שכן סוגיית מיסוי תחום הרכב סבוכה ומורכבת.
אמנם אזרחי ישראל שוברים שיאים וממשיכים לרכוש רכבים אלא שבתחום הרכב, נדמה שישראל נוהגת כדילר המחלק סם למכורים.
להלן פירוט ברור של האופן בו המדינה חולבת את נהגיה:
שווי השימוש שווי שימוש הוא סכום המנוכה משכר הברוטו של כל עובד שמחזיק ברכב צמוד. באופן זה העובד מחזיר למדינה, כביכול, את הכסף שהיא הייתה מכניסה אם העובד היה מחזיק מכונית בבעלותו. ביחס לעולם המערבי, בישראל גובה שווי השימוש ודרך החיוב הוא הגבוה ביותר ועומד על 2.48% מערכו של הרכב. אולם זה אינו העיוות היחידי בנושא שכן בעוד שבעולם המערבי, גובה התשלום הולך ופוחת עקב התיישנות כלי הרכב וירידת ערכו, בישראל הוא עולה בהתאמה לעליית מדד המחירים או מדד מחירי כלי הרכב החדשים. בעולם גם מאפשרים בדרך כלל להפריד בין נסיעות עסקיות לנסיעות פרטיות, ולשלם את שווי המס רק על הפרטיות. בישראל, למרות החלטת בית המשפט העליון, פקידי השומה מסרבים להכיר בכך, וגורמים לציבור המשמשים נזק גדול מאוד!
אגרות הרישוי על-פי הנתונים העולים מתוך השוואה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בין אגרות הטסט השנתי בישראל, ביחס למדינות אחרות בעולם, בישראל יקר פי 20 מארה"ב, ופי 3-5 מהממוצע האירופי. במילים אחרות, בישראל משלמים בין 300-400% יותר מארה"ב ואירופה.
משרד התחבורה מעביר את האחריות למשרד האוצר, והאחרונים טוענים כי מלוא סכום האגרה משמש לכיסוי עלות התשתיות, ולכן לא ניתן להפחית את העלויות. כתוצאה מכך, העלויות המופרזות פוגעות בכלל הציבור - כל בעלי כלי הרכב בישראל נאלצים לשלם יותר.
עלויות הדלק עלויות הדלק בישראל יקרות בכ-100% לעומת מדינות אירופה. פילוח מרכיבי מחיר הבנזין 95 מראה כי המיסים הם כ-25.8% בלבד ממרכיבי המחיר, וכ-74% ממרכיבי עלות הדלק הינם ממיסים.
בעתיד הלא רחוק צפוי מעבר אינטנסיבי לכלי רכב היברידיים וחשמליים, שיאפשרו חיסכון בצריכת הדלק מחד-גיסא, וחסכון כספי מאידך. הגברת השימוש בכלי רכב שאינם זוללים דלק, וניסיונות נוספים לשימוש בתחליפי דלק יניבו את התוצאה הרצויה להקטנת זיהום האוויר. התוצאה תהיה בוודאי הקטנת הצריכה וחיסכון שעל-פי המדיניות הנוכחית של הממשלה - ספק אם יגיע לציבור הרחב. למה? כיצד המדינה תתמודד עם זה?
מחירי כלי הרכב גובה המיסים בישראל על כלי רכב מיובאים הינו אחד הגבוהים בעולם, וגובהו יכול לעבור את ה-100% לגבי חלק מכלי הרכב. אחת הדרכים לבדוק את עלות כלי הרכב בארץ, בהשוואה למדינות אחרות, היא לבדוק את כמות המשכורות הממוצעות הנדרשות לרכישת כלי רכב. הפער הממוצע הנמצא בין כמות המשכורות הנדרשות בארץ מול העולם עומד על כ-50%. אבל בל נתבלבל, החליבה לא ממלאת רק את קופת המדינה, אלא גם את הכיסים המאוד עמוקים של היבואנים, עד כדי כך שהם החליטו להשתלט על ענף הליסינג, ולשמר את רווחיותם. ולמעשה מונעים תחרות אמיתית. למהלך הזה התגייס לאחרונה אף מחירון לוי יצחק המבטל את כל ההנחה הגלומה ברכישת רכב עם
אפס ק"מ וקובע כי בעת המכירה יש להפחית 14%.
בעקבות בעיית האפס ק"מ ביחד עם בעיה חדשה של קשיים במכירת כלי הרכב משומשים, הולכת ומתגבשת השיטה של
הליסינג הפרטי. שיטה זו מאפשרת בעיקר ללקוחות פרטיים ליהנות מעצם השימוש בכלי הרכב מבלי לשאת בסיכון בעת מכירתו.
היבואנים שופכים אף הם שמן על מדורת המיסים. רווחיותם הגבוהה משמשת בסיס להעלאה גבוהה יותר של המיסים, כיוון שעל רווחים אלה יש את המע"מ. רווחים אלה גבוהים במיוחד, ובעיקרם נובעים ממכירת כלי רכב לפרטיים. ניסיון שר התחבורה להוזיל את כלי הרכב נכשל, ואפילו הניסיון למכור כלי רכב עם אפס ק"מ לא הפך ללהיט...
אין ספק, שהיעדר פיקוח על מחירי כלי הרכב, ביחד עם הקשיים במכירת כלי רכב משומשים גורמים לכך, שהציבור משלם הרבה יותר מידי...
אני פסימי בנוגע להתכנות מחאה בנושא שכן שיעור ניכר מ-300,000 הרכבים החדשים שעלו על כבישי ישראל בשנה האחרונה ומאות אלפים נוספים בשנים האחרונות, נקנו בשיטת ליסינג או בהלוואה מהבנק. עבור מי שמשלם על הרכב בתשלומים והולך שולל אחר שיטת ההחזר החודשי, מחיר הרכב הוא עוד מרכיב ביוקר המחיה שנתפס כגזירה משמים. וזה שורש הבעיה. ברשות המיסים ובמשרד האוצר יודעים כי הציבור לא יכול להפסיק לשלם מס בגין שווי שימוש. הציבור יכול להפסיק לצרוך קוטג' - המוצר יישאר על המדפים ויתקלקל. הוא לא יפסיק לצרוך דלק ולעשות שימוש, בשלב זה בכלי רכב (בעיקר בהיעדר תחבורה ציבורית מסודרת). למעשה הציבור כבול והמדינה מודעת לכך.
