השר
גלעד ארדן והמפכ"ל
רוני אלשיך גינו את ההשתוללות הבהמית של שוטר יס"מ, שהכה תושב מזרח ירושלים. לשני האנשים הנכבדים לא הייתה מילה אחת לפחות לומר לעברה של קבוצת השוטרים, הנראית ב-18 השניות האחרונות של הסרטון שהגיע לידיהם. שוטרים שאינם נוקפים אצבע כדי למנוע השתוללות חייתית של חברם. נראה, שלאותם שוטרים זה נראה כשגרת חיים בזירה של מזרח ירושלים.
שוטרים עומדים מהצד וצופים בתאטרון, בו מוצגת אלימות בהמית והטקסט שמושמע מבימת תאטרון האבסורד הופך למעשה לשפה יומית יומית שלנו -
"אני אשלם על זה? חתיכת שרמוטה ... עופו מפה, אני אזיין את האמאימא שלכם". טקסט בהמי זה מתנגן על לשונו של גיבור ההצגה, שוטר היס"מ. זה טקסט של שוטר הפונה אל קבוצה של אנשים המצלמים אותו ואומרים לו בלחש: "הכל מצולם".
על במת התאטרון ניצבו שוטרים בתפקיד מאזינים אדישים. השוטרים הם חבריו של גיבור המחזה. הם צפו בשלוות נפש בנגיחות-ראש ובבעיטות בגופו של הנהג, שלא ניסה אפילו להגן על עצמו.
נוכחות אדישה של שוטרים, הנראים בסרטון, היא למעשה בבחינת נתינת יד למעשה וונדליסטי, שהוא חלק משגרת היום יום בחלק זה של העיר, שממשלת ישראל נחושה לקרוא לה העיר המאוחדת, העיר שחוברה לה יחדיו.
לשוטרים, שניכסו את ערכי אדנותנו בשטחים הכבושים ואת השימוש בשפת דיבור כוחנית, טבעי עבורם לעמוד מהצד ולצפות במחזה, כששוטר בועט כחיית-אדם בכל חלקי גופו של תושב ירושלים המזרחית ונוגח בפניו. טבעי עבור השוטרים שעמדו מהצד לקבל כמובן מאליו פגיעה אנושה בשפה העברית על-ידי השוטר המכה, ולהטילה כשפה מובסת בנוק אאוט מול התנהגות הנהג המוכה.
במחזה האבסורד ניצב שוטר קלגס. מולו ניצבה קבוצה די גדולה של נהגים, חברים לעבודה של נהג מוכה. הם חששו לבוא לעזרת הקורבן המוכה ולמנוע מהשוטר להמשיך להתנהג כחיית אדם. הם רק העזו לשמש בתפקיד צלמים ומתעדים. מצד שני של הבמה ניצבו להם משקיפים אדישים, שוטרי משטרת ישראל, שנתנו להתרחשות קלגסית-מפלצתית זו לעלות על הבמה ולהתנהל ללא הפרעה.
לא קם לפחות שוטר אחד שיחליט, כי חייבים להוריד את המסך, ולצעוק בקול: "ההצגה החייתית הזו חייבת להיפסק". היא פסקה רק שגיבור ההצגה, השוטר האלים, התעייף מלהמשיך לנגוח ולהכות. אומנם, חזר לתת בעיטה נוספת והחליט, שאין לו יותר כוח. רק אז השוטרים הניצבים מהצד ירדו מהבמה וההצגה הסתיימה. הסתיימה הצגה, בה היה מפגש של אלימות משטרתית עם פחד אימים של תושבי מזרח ירושלים, שחששו לעשות מעשה כדי לחלץ חבר לעבודה מקלגסות משטרתית.
מפכ"ל משטרה, שלא יצא בגינוי כלפי שוטרים שניצבו מהצד ולא נקפו אצבע להפסיק את ההתעללות, הוא אינו ראוי להיות מפקדם של אוכפי החוק. שר לביטחון פנים, שלא מצא לנכון לומר מילה אחת לכתובתם של שוטרים צופים ובוהים בהתבהמות חברם לעבודה, אינו ראוי להיות מי שדואג לביטחון הפנים של אזרחי ישראל.
