על-פי גורמים בתנועת פתח, מרוואן ברגותי הכלוא בישראל ומרצה עונש של חמישה מאסרי עולם על רצח אזרחים ישראל במהלך האינתיפאדה השנייה, זועם על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
ברגותי שזכה לכינוי "נלסון מנדלה הפלשתיני" הגיע בפריימריז של ועידת פתח השביעית ברמאללה בחודש נובמבר שעבר למקום הראשון בבחירות להנהגת התנועה, הוא גם מוביל בשנה האחרונה בכל סקרי דעת הקהל בשטחים כמי שראוי להיות יו"ר הרש"פ הבא אחרי פרישתו של מחמוד עבאס.
אולם, מחמוד עבאס החליט להתעלם מהפופולריות העצומה שלו בתנועת פתח וברחוב הפלשתיני ולהרחיקו מכל תפקיד משמעותי בהנהגת פתח. עבאס החליט באחרונה למנות את מחמוד אלעאלול לתפקיד סגן יו"ר תנועת פתח ואת ג'בריל רג'וב למזכ"ל פתח, ברגותי נותר רק בתפקידו כחבר הוועדה המרכזית של התנועה, אחד מבין 18 חברים, ולמעשה הורחק מכל תפקיד מנהיגותי. מקורביו של מחמוד עבאס טוענים כי לא הייתה לו ברירה, הוא חשש מתגובת ישראל אם ייתן לברגותי תפקיד בכיר בהנהגה מכיוון שהוא נחשב לסמל הטרור של האינתיפאדה השנייה.
עבאס חשש גם מתגובת ממשל טראמפ ולדברי מקורביו התייעץ עם מצרים וירדן בנושא לפני שקיבל את ההחלטה להרחיק את ברגותי.
ג'ברל רג'וב, הרואה עצמו כיורשו של מחמוד עבאס, טוען כי ברגותי הורחק מכל תפקיד בהנהגה מכיוון שהוא אסור בכלא הישראלי ולא יוכל למלא, באופן מעשי, שום משימה שתוטל עליו.
מרבית פעילי תנועת פתח והרחוב הפלשתיני לא קונים את התירוצים האלה של מחמוד עבאס, הנה למשל, אחמד סעאדאת, מנהיג ארגון החזית העממית בשטחים, האסור בכלא הישראלי על תכנון ההתנקשות בשר
רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ממשיך לשמש כמזכ"ל הארגון ולנהל אותו מן הכלא.
הדעה הרווחת היא כי מחמוד עבאס חושש מהאהדה הגדולה שהרחוב הפלשתיני חש כלפי מרוואן ברגותי ומהעובדה שהוא ידידו הטוב של
מוחמד דחלאן שהוא יריבו הפוליטי המר ולכן החליט להרחיקו ממוקד קבלת ההחלטות.
אולם, מרוואן ברגותי איננו מתכוון להבליג על הדחתו מהנהגת פתח והוא מחפש כל דרך להבליט את עצמו כמנהיג גם מתוך הכלא.
בסוף השבוע שעבר פרסם מרוואן ברגותי הודעה מתוך הכלא על שביתת רעב שתתחיל ב-17 באפריל של כל האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הישראלים.
בהודעתו הקפיד ברגותי לציין כי בתוקף היותו המנהיג של פתח הוא אוסר על האסירים הביטחוניים לנהל משא-ומתן עם הנהלת הכלא שלא באמצעותו. הוא קרא גם לפלשתינים מחוץ לכלא לקיים פעולות מחאה בכל השטחים כדי לתת "תמיכה לאומית" לשביתת הרעב.
הרקע לשביתת הרעב מוגדר כדרישות לגיטימיות של האסירים הביטחוניים לשפר את תנאי חייהם בכלא, הם דורשים הטבות שונות, החל משיפור הטיפול הרפואי, הכנסת ספרים ועיתונים, זכות ללמוד לבגרות ולאוניברסיטה הפתוחה ועד להפסקת המעצרים המנהליים.
אין כרגע סימנים כי שרות בתי הסוהר מתכוון להיענות לדרישות האלה כדי למנוע את השביתה, אך ההערכה בקרב מקורביו של מחמוד עבאס היא כי מרוואן ברגותי מתכוון לקיים את שביתת הרעב בכל מחיר מכיוון שהוא רוצה להפוך אותה לפלטפורמה כדי לעשות קאמבק פוליטי כדי שלא לאבד את תמיכת הרחוב הפלשתיני ולהישאר בתודעה הציבורית.
נושא האסירים הביטחוניים הוא נושא רגיש מאוד בחברה הפלשתינית שיש עליו קונסנזוס, מרוואן ברגותי מנסה באמצעות השביתה הזו לרכוב על גל האהדה שיש לציבור הפלשתיני כלפי האסירים הביטחוניים ולהצטייר כמי שמנהל מאבק מתוך הכלא נגד ישראל.
ברגותי מעריך כי המהלך הזה יחזק אותו ואם ייצא ממנו כמנצח הוא יוכל להשתמש בכך כמנוף לחץ על מחמוד עבאס להחזירו באופן רשמי לצמרת תנועת פתח. נראה שברגותי מתוסכל גם מהעובדה שהוא ממשיך לרצות את עונשו בכלא מבלי שההנהגה הפלשתינית פועלת מול ישראל כדי להביא לשחררו.
פדווא, רעיתו של ברגותי טוענת כי שום גורם בתנועת פתח לא פעל ב2011 כדי להכליל את בעלה ב "עסקת שליט". גורמים בפתח אומרים כי מחמוד עבאס מעדיף שמרוואן ברגותי ישאר בכלא הישראלי וישמש כאחד הסמלים של המאבק הפלשתיני מאשר יהיה משוחרר ויתחרה בו בזירה הפוליטית הפלשתינית.
מקורביו של מרוואן ברגותי טוענים כי הדחתו ע"י מחמוד עבאס מצמרת פתח פגעה בסיכויים להקדים את שחרורו, הציבור הפלשתיני עלול לשכוח ממנו ויפחתו המאמצים של גורמים פלשתינים שונים בזירה הבינלאומית להביא לשחרורו.
לכן בהחלט ניתן לראות בשביתת הרעב הגדולה שברגותי מנסה להוביל כעת בבתי הכלא בישראל ניסיון לעשות מעין קאמבק פוליטי וציבורי כדי להבליט את עובדת היותו אחד ממנהיגיה הבכירים של תנועת פתח וסמל המאבק בישראל.
הסכנה הפוליטית למחמוד עבאס עלולה להתגבר מכיוון שעל-פי גורמים בפתח מוחמד דחלאן מנסה לשכנע את מרוואן ברגותי להצטרף אליו במאבקו נגד מחמוד עבאס, ברגותי עדיין שוקל את הדברים אך יו"ר הרש"פ מוסיף לצבור לו אויבים.
