בישראל 017 נוצר מצב אבסורד במשק ביחסי עובדים מול הנהלות במיוחד במיגזר הציבורי והממשלתי, ובמונופולים שצברו כוח מופרז עם השנים.
נוצרה ברית בלתי כתובה ולעיתים אפילו כתובה ורשמית, בין ועד עובדים כוחני ולעיתים קרובות סחטני, שמאפשר לו מרחב פעולה כמעט בלתי מוגבל כדי להשיג הישגים בד"כ הטבות כספיות ניכרות מצד המדינה - "האוצר" שהוא למעשה הקופה של כולנו.
כמובן שההסתדרות במאבקים המתוקשרים לעייפה נרתמת ברצון, החל מהכנת השלטים, מימון, יחסי ציבור, ונאומים של סולידריות בעד העובדים השובתים או המפגינים ברחוב. שלא יהיו אי-הבנות, חלק מהמחאות וההפגנות מוצדקות, אך כיום ברוב המקרים מדובר דווקא בעובדים מהמפונקים במשק מבחינת תנאים, משכורות, פנסיות ופיצויים.
מדהים לראות איך ציבור מהמקופחים במשק כמו למשל העצמאים בישראל המונים כחצי מיליון (!), נדחקו במשך השנים לתחתית פירמידת העובדים בישראל עם כמעט אפס זכויות ביחס לשכירים כמו למשל דמי אבטלה, מחלה, פיצויים, פנסיה ועוד.
קחו למשל את עובדי
רשות השידור שהשתלטו על משאב ציבורי מסך הטלוויזיה של הערוץ ה-1, (כשרק שליש מהזמן טורח לשדר שידורים רלוונטיים וביתר הזמן שידורים חוזרים משנות ה70 וה 80...), ועושים כרצונם כבר שבועות במלחמתם לשיפור התנאים וצמצום מיספר המפוטרים, שאמורים לצאת לפנסיה ברובם בתנאים נדיבים בהחלט.
שום מילה על השחיתות והסיאוב וביזבוז המיליארדים על חשבוננו במשך שנים שם.
שימו לב איך מאות עובדים במקסימום ובמקרה הטוב, כמו חיפה כימיקלים, יוצאים לרחובות כשהם כאמור זוכים לגיבוי ותמיכה מהאיגודים הכי חזקים במשק ובראשם ההסתדרות. ומה עם הסכנה למאות אלפי תושבי חיפה והקריות? את מי זה מעניין...
עדשת המצלמה המסקרת את המאבקים מתמקדת בפריים במפגינים המתלהמים והאגרסיביים, כאילו מדובר באלפי מפגינים כשברוב המקרים מדובר לעיתים רק בעשרות.
איפה הסולידריות עם מיליוני העובדים השכירים והעצמאים בישראל שמחציתם אינם מגיעים למשכורת המינימום? מתי סוף-סוף יקום משהו רציני ויאמר "המלך הוא עירום", מי שצועק ברחובות הוא ברוב המקרים השבע והשמן שרוצה עוד ועוד ולא בהכרח המסכן והמקופח? בואו נדאג באמת לחלשים והמקופחים בישראל, ולא לעובדים הסחטנים והצעקניים בגיבוי ההסתדרות, שמאיימים עלינו כי הם מונופולים עם היד על השאלטר.
