|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שי אגסי: "אני מריץ את הכלכלה העולמית"

עוד אמר: "סאפ משפרת ב-0.5% את התוצר הגולמי העולמי" חלפו חמש שנים מאז הדהים אגסי את תעשיית ההיי-טק הישראלית כשמכר ב-2001 את הסטארט-אפ שייסד יחד עם אביו, טופ-טיר (Top Tier), תמורת 400 מיליון דולר לענקית התוכנה סאפ
29/12/2006  |   גיא גרימלנד   |   חדשות   |   תגובות
מאת: גיא גרימלנד  |    |  TheMarker  |  TheMarker.com  |  תגובות

למשרד יחסי הציבור שמלווה את סאפ היתה רק בקשה אחת: "לא להפוך את הראיון עם שי אגסי, חבר הנהלה בכיר בחברה, לסיפור נוסף על ילד הפלא".

אגסי, לא פלא?

"אני עוד מעט בן 38, סיפור ילד הפלא הוא נחמד, אבל כמה זמן זה עוד יכול להחזיק. אני צריך היום משהו אחר".

חלפו חמש שנים מאז הדהים אגסי את תעשיית ההיי-טק הישראלית כשמכר ב-2001 את הסטארט-אפ שייסד יחד עם אביו, טופ-טיר (Top Tier), תמורת 400 מיליון דולר לענקית התוכנה סאפ (SAP). אגסי מתנהל כיום יותר כחבר הנהלה בכיר ומנהל טכנולוגיה ראשי בחברה הגרמנית הנמנית עם ארבע חברות התוכנה הגדולות בעולם. הוא אינו נאיווי, אם כי הישראליות ניכרת באגסי מיד כששואלים אותו שאלות על מתחרים. הוא שולף מהמותן ויורה תשובות נחרצות שספק אם אפשר לשמוע אותן מחבריו האירופים בהנהלת סאפ. די להזכיר בפניו את אורקל, המתחרה הגדולה, ואגסי עובר לישראלית שוצפת.

האב, הבן והסטארט-אפ

הרומן של אגסי עם המחשבים החל כבר בילדותו. כילד נסע עם הוריו לארגנטינה, שם מונה אביו לנציג תדיראן בדרום אמריקה. בגיל 15 הוא סיים את בית הספר האמריקני בהצטיינות, וכילד מחונן, עם חזרת המשפחה לישראל, נרשם לתואר ראשון במחשבים בטכניון שאותו סיים לפני הגיוס. הוא היה אמור להתגייס כעתודאי, אך תאונת דרכים טרפה את התוכניות. לאחר חודשים ארוכים של אשפוז והחלמה גויס לשירות מאוחר בחיל המודיעין שעליו התעקש מאוד.

עם השחרור הקים עם אביו, ראובן אגסי, את הסטארט-אפ הראשון, קוויק סופט, שפיתח תוכנה למחשבי מקינטוש של אפל. ב-1995 זכו השניים בחוזה לניהול תוכנת ההדרכה (לומדה) של אפל, בשווי שלושה מיליון דולר.

באותם ימים פיתח אגסי טכנולוגיה שנקראה Drag and Relate, שקישרה בין נתונים במאגרי מידע: חיבור מידע מסוג מסוים למידע אחר גרם להצגת נתונים חדשים וסייע ליצור מידע חדש. טכנולוגיה זו יצרה תפריט מידע מותאם למשתמש (הבסיס לפורטל ארגוני). התוכנה פותחה במסגרת הסטארט-אפ שהקים עם אביו, טופ-טיר. אגסי הצליח למצוא משקיעים פרטיים שהתעניינו בחברה. אחד מהם הכיר לו את חברת התוכנה באאן ההולנדית, כדי שזו תשלב את התוכנה במוצר תוכנה ארגונית שפיתחה ומכרה בהצלחה. בסופו של דבר החליטה באאן להשקיע בטופ-טיר 14 מיליון דולר, בעיקר מפני שהתעניינה מאוד בטכנולוגיית Drag and Relate.

כמה חודשים לאחר מכן רכשה באאן 95% מטופ-טיר תמורת 110 מיליון דולר. אגסי אינו סבור שקבוצת באאן קנתה אותו בזול: "אתה לא יכול לכעוס על מישהו שבנה אותך, מה גם שלאחר מכן קניתי בחזרה את האחזקות שלי בחברה".

טופ-טיר החלה לצמוח. אחד מהסכמי שיתוף הפעולה שלה היה עם סאפ, שהפכה את התוכנה שפיתח אגסי למרכיב חדש בתוכנת ה-ERP (ניהול משאבי הארגון) המפורסמת של סאפ. ב-1999 היא חתמה על הסכם לשילוב הטכנולוגיה בחטיבת הפורטלים של סאפ.

באפריל 2001 טופ-טיר עמדה על סף הנפקה כאשר סאפ החליטה לרכוש אותה תמורת 400 מיליון דולר ושילבה אותה עם חטיבת SAP Portals. על-פי ההערכות, אגסי גרף מהעסקה 40 מיליון דולר.

שנה לאחר רכישת טופ-טיר השלימה ענקית התוכנה הגרמנית רכישה נוספת ממשפחת אגסי: טופ-מנג', חברה אחות של טופ-טיר, נרכשה תמורת כ-7.5 מיליון דולר במזומן. החברה פיתחה ושיווקה את תוכנת "מנהל" - תוכנת ניהול חשבונות לסביבת חלונות לעסקים קטנים. היא הוקמה על-ידי משפחת אגסי כחלק מחברת טופ-טיר ופוצלה ממנה ב-1996 לחברה עצמאית. על בסיס תוכנת מנהל פיתחה סאפ מוצרים המיועדים לעסקים בינוניים וקטנים.

בפברואר 2004 מונה לחבר הדירקטוריון הראשון שאינו גרמני ולטכנולוג הראשי של הארגון, האחראי על 13 מנהלים. הוא החליף בתפקיד את האסו פלטנר, ממייסדי החברה.

מיליארד דולר במוצר

מה תפקידך בסאפ?

"אני מנהל את המוצרים. לא מדובר רק בהתוויית החזון למוצרים של סאפ. זהו בית חרושת למוצרים. בשנה האחרונה הוצאנו 26 מוצרים חדשים ב-100 מדינות. מישהו צריך לנהל את זה. אני אחראי על כל המוצרים, משלב הפיתוח ועד שהם מגיעים ללקוחות".

מי המקביל שלך בחברות מתחרות?

"אין לי מקביל במיקרוסופט, כי היא עובדת במבנה ארגוני שונה משל סאפ. באורקל יש הנהלה מוזרה. יש את לארי אליסון, ומתחתיו שלושה בנקאים שלשלושתם רקע פיננסי. בסאפ צוות חברי ההנהלה מורכב משילוב מעט שונה: קבוצת ההנהלה הבכירה כוללת שבעה מנהלים. למנכ"ל החברה, הנינג קאגרמן, יש רקע גם בתחום הפיתוח וגם בניהול מכירות. הוא ניהל את פיתוח המוצר העיקרי שלנו לתחום ERP. גם לאחרים יש רקע בפיתוח".

איך מתנהלת החברה?

"יש לנו מנהל שאחראי על מחקר ופיתוח, אחר על תמיכה ואני על קבוצת המוצרים. אנחנו משקיעים כיום כמיליארד דולר במוצר לפני שהוא בכלל רואה אור, וההשקעה אמורה להשתלם. מוצר mySap שלנו מייצר הכנסות של 15 מיליארד דולר בטווח של שבע עד עשר שנים. סאפ דומה לחברת תרופות, רק שלנו אין מותרות לפתח גרסה אחת וזהו - כל שנה צריך להוציא גרסה חדשה".

איך השתלבת בתרבות הניהולית של חברת ענק?

"מן הסתם אתה לא יכול להכיר את כל האנשים. אני פועל לפי תחושת בטן".

וזה עובד?

"לא (צוחק). אנחנו מנסים לחלק את הארגון לקבוצות של 100-150 איש, שמתחלקות בעצמן לתת-קבוצות של עשרה אנשים. לכל קבוצה יש אחריות מלאה על המוצר שהיא מייצרת. אני אוכל ארוחות בוקר עם עובדים, עובדים שולחים לי מיילים ומספרים לי מה קורה. אני מאמין במגע בלתי אמצעי. אי-אפשר לחיות בלעדיו".

אתה אחראי למוצרים רק מהרגע שעברו את שלב הפיתוח?

"כל מוצר מתחיל במחקר ופיתוח, ולאחר שהוא נהפך להיות מוצר הוא עובר לידיים שלי. במקרה של נטוויבר (Netweaver), אני הייתי אחראי לפיתוח שלה. למעשה אני אבא שלה".

נטוויבר מאפשרת שילוב של תהליכים עסקיים ובסיסי נתונים מכמה מקורות. "הכל החל כאשר ניהלתי חברה-בת שעסקה בפיתוח פורטל ארגוני", מספר אגסי. "היה לי רעיון שרכיבים טכנולוגיים שונים יחוברו לפלטפורמה אחת. באתי עם הרעיון להנהלה והוא התקבל, לאחר שהבינו שהוא אסטרטגי לכל החברה, לא רק לחברות הבנות של סאפ. מאותה נקודה צירפו אותי להנהלת סאפ".

הפנים של סאפ ואורקל

מלבד מיקרוסופט, היריבות הגדולה של סאפ היא עם ענקית התוכנה אורקל. כפי שאגסי הוא יד ימינו של מנכ"ל סאפ קאגרמן, גם אצל המתחרים יש ישראלית לשעבר: יד ימינו של לארי אליסון המוחצן, מייסד אורקל, היא ילידת ישראל צפרא .

אגסי אוהב לעקוץ את אורקל, ומותח ביקורת על מסע הרכישות של המתחרה, שכלל בשנים האחרונות רכישות של 27 חברות בסכום כולל של 20 מיליארד דולר.

שתי החברות הגדולות שרכשה אורקל ב-2005, פיפלסופט (תמורת 10.3 מיליארד דולר) וסיבל (תמורת 5.85 מיליארד דולר), מתמחות בתחום ה-CRM תוכנה לניהול שירות לקוחות, המשלימה, למעשה, את קו התוכנות לארגונים של אורקל. חברה נוספת שרכשה אורקל היא ריטק, שהציעה תוכנות לשוק המזון. סאפ התחרתה על העסקה אך החליטה לסגת. מנגד רכשה סאפ את חברת התוכנה הקנדית Triversity, המתמחה בתוכנה לשוק הקמעוני שבו אורקל היא שחקנית דומיננטית.

איזו משתי החברות מתאימה יותר לעבוד עם סטארט-אפים?

"אף אחד לא יכול לעבוד עם אורקל", מזנק אגסי על ההזדמנות לתקוף את המתחרים. "ככל שהשותף של אורקל גדול יותר, כך הם תוקפים אותו באמצעות רכישות. את פיפלסופט הם רכשו באמצעות הצעת רכש עוינת. כל אחד מבין לבד מה קורה למי ששותף עם אורקל. היא רוכשת חברות לא בשביל להחיות אותן אלא כדי להרוג. סאפ, לעומת זאת, פועלת כפי שמיקרוסופט פעלה עם חלונות: מפיצה את המערכת שלה ומאפשרת למפתחים לפתח סביבה תוכנות נוספות. אנחנו יוצרים סביבה שמשפרת את כולם".

אגסי מאוד לא אוהב שמאשימים אותו בהתנגדות לקוד הפתוח, שיטה המאפשרת למפתחים לשנות תוכנה ולעצב מוצרים חדשים על בסיס התוכנה המקורית. אגסי פירסם בבלוג שלו פוסט זועם על כך שעיתונאים אינם מצטטים אותו כהלכה, לאחר שפורסם שיצא כנגד לינוקס והקוד הפתוח. האמת, לדבריו, רחוקה מכך.

"אמת היא שנתתי הרצאה והיה בקהל בחור שציטט אולי לא כשורה, כי הוא עובד בעבור ארגון שמנסה לבטל את רישום הפטנטים בעולם. לי אין שום בעיה עם הקוד הפתוח - אנחנו היינו הראשונים להוציא את האפליקציות שלנו ללינוקס. נתנו אותן ל-mySQL. באורקל מדברים על קוד פתוח, אנחנו עושים".

אגסי מציין כי סאפ עדיין מתמודדת עם המציאות החדשה, שבה משתנים מודלים של רישוי תוכנה לעתים קרובות. בעבר מכרו המפתחים רישיונות לשימוש בתוכנות שפיתחו. הבאזוורד החדש הוא Software as a Service (SaaS). המודלים החדשים מאפשרים תשלום על-פי שימוש חלקי בתוכנה, או לזמן מוגבל ועל-פי צריכה.

"אנחנו עדיין בודקים מה יעבוד", מסביר אגסי. "יש לנו, למשל, תוכנת ניהול לקוחות לפי דרישה, אבל אנחנו לא רוצים לנתק רכיב אחד בתוכנה מרכיבים אחרים, כדי שללקוחות תהיה שליטה ולא יהיה ניתוק בין מוצר אחד לאחר".

אגסי סבור שכיום אנחנו בתחילת הדור השלישי של האינטרנט, אנטרפרייז 3.0. "החדשנות כיום מגיעה מהקוד פתוח - לקוחות יקבלו שירותים וישלמו רק על תמיכה. לקוחות כבר לא יראו את מערכת ההפעלה או בסיס הנתונים, אלא רק את השירות שהתוכנה נותנת להם, וישלמו על-פי צריכה. כבר כיום אמזון מציעה כוח עיבוד במחשב לפי דרישה".

אתה חש ששינית במו ידיך את העולם העסקי?

"אני כל הזמן בנסיעות. 200 ימים אני מבלה בנסיעות מדי שנה. אני מריץ את הכלכלה העולמית. סאפ משפרת ב-0.5% את התוצר הגולמי העולמי. אין חברה ברשימת פורצ'ן 500 שלא פועלת עם ERP.

"התוכנה מאפשרת לך להחליט היכן להוריד מחירים ל-200 אלף מוצרים. פעולות כאלו מצריכות טריליון רשומות בשבוע. סמקס, חברת בטון מקסיקאית, רוכשת חברה אחר חברה בעולם תוך שימוש במערכות סאפ. היא מקבלת תמונה אחת מאוחדת מכל העולם. אנחנו חברה גלובלית הדומה ללקוחות שלה, שגם הם גלובליים".

אתה כבר לא סטארט-אפיסט שמחפש את האקזיט הגדול. מה מריץ אותך?

"כיום אני בסטארט-אפ גדול עם אלפי מהנדסים. אנו מנסים לחשוב מה העולם יצטרך בעוד חמש שנים. אתה עוצם את העיניים ומדמיין מה העולם יצטרך ב-2010. זה סוג של אמנות. אשתי לא מאמינה בזה, אבל אני עוסק באמנות הכי פלסטית שיכולה להיות".

לאילו דברים אתה מתגעגע?

"יש לי ערגה לסטארט-אפ שבו אתה מכיר את העובדים מגיל שבע, כל העובדים נמצאים באותו החדר ולא צריך לטוס. נורא כיף שיש כמה חבר'ה שאתה מכיר מגיל צעיר, אבל לכל דבר יש צדדים טובים וצדדים רעים. לפעמים יש נטייה לצייר סטארט-אפים בצורה רומנטית, אבל כשאתה בסטארט-אפ ואתה צועק אף אחד לא שומע. לעומת זאת, בסאפ מספיק שתלחש וכולם שומעים. מעבר לכך, 90% מהזמן שלך כמנכ"ל בחברת סטארט-אפ מושקע בגיוס כסף".

איזו תקופה מרתקת יותר?

"זה המשך של אותו סיפור. אני לא יכול לנתק אחד מהשני. לא הייתי יכול לעשות את מה שאני עושה בסאפ לולא התקופה בסטארט-אפ. כמעין סיום של קריירה, אי אפשר לקבל מסלול יותר מעניין".

"הגל הסיני וההודי עלול לעבור מעלינו"

אגסי מחמיא להיי-טק הישראלי, אבל מזהיר כי לא לעולם חוסן. לדבריו, כל מטרתו היא לאתר בעיות טכנולוגיות קשות ולפתור אותן. בין השורות אפשר להבין שלו היה מקבל הצעה משמעותית לסייע למדינת ישראל בקידום ההיי-טק, היה שוקל זאת ברצינות, אולי אפילו עוזב לשם כך את סאפ. מדאיג אותו שכוח האדם הטכנולוגי בישראל קטן מדי - רק אלפים בודדים של מהנדסים ישראלים יוצאים לשוק מדי שנה.

אגסי, משה ליכטמן (סגן נשיא במיקרוסופט האחראי על מרכז הפיתוח בישראל) וזוהר זיסאפל (יו"ר קבוצת רד) ציינו בפורום MIT, שהתקייים ביוני האחרון, כי אי-אפשר להתמודד עם כמות כוח האדם הטכנולוגי במדינות המתפתחות. "בהודו מוכשרים 120 אלף מהנדסי תוכנה חדשים כל שנה, בעוד ישראל מולידה רק כמה אלפי עובדים חדשים בכל התחומים הטכנולוגיים", אמר ליכטמן.

אגסי סבור כי אם מדינת ישראל לא תנקוט אמצעים, גם ההיי-טק ייפגע מגל הצונאמי שמגיע מהמזרח. "ישראל חייבת להתעשת. הגל הסיני וההודי עלול לעבור מעלינו. לא נרגיש אותו אפילו", הוא מצהיר.

להודו וסין יש השפעה על ישראל?

"הודו וסין משפיעות, וישפיעו הרבה יותר בעתיד. אי אפשר להתעלם מכמות המהנדסים שנכנסים לשוק. הברז נפתח ולא ייסגר. הוא יתעצם עוד ועוד. אנחנו מדברים על מיליונים שנכנסים בשנה למעגל העבודה ומשנים פרמטרים. התפישה צריכה להיות של שיתוף פעולה ולא של תחרות. יש משאבים בהודו וסין, וצריך להביא אותם לישראל. צריך לגדל את התעשיה, גם אם מביאים את העובדים לישראל רק באופן זמני. צריך ליזום מצבים שמביאים לכאן עובדים שיחזרו להודו וסין ויהיו בסיס לקשר - שהם יהיו הלקוחות של החברות הישראליות".

לאגסי יש אפשרות להעסיק יותר עובדים בשנחאי או בבנגלור, אך דווקא בשנים שבהן עבד בסאפ גדלה פעילות מרכזי הפיתוח בישראל משמעותית: לפני חמש שנים היו רק כמה עשרות עובדים במעבדות החברה בישראל, ואילו כיום היא מעסיקה ברעננה ובכרמיאל כ-850 עובדים.

למה להחזיק מרכזי פיתוח ברעננה כשאפשר להעסיק עובדים ברבע המחיר בשנחאי?

"כאן יש יזמות כאוטית. אם הייתי נותן למעבדה בהודו לפתח מוצר בעבור פרויקט מסוים, אז לאחר ארבעה חודשים הם היו חוזרים אלי עם דוח שמספר כמה הם התקדמו בפרויקט. בישראל חזרו אלי אחרי ארבעה חודשים ואמרו, 'הרעיון שלך לא טוב, אבל תראה, המצאנו משהו אחר חדש'. והאמת, הם צדקו - בסופו של דבר הרעיון החדש שהם פיתחו היה טוב יותר".

בישראל יוצאים אלפי מהנדסים בשנה, ובסין יש מאות אלפים. איך ישראל הופכת לשחקן רלוונטי במצב כזה?

"התעשיה הזו בנויה מחומרי גלם של מוחות, אבל בישראל יש כמות קטנה מדי. כל שנה משתחררים 8,000 מהנדסים. תעשיית קרנות ההון סיכון יכולה לספק 20 אלף משכורות. אנחנו נעצרים. יש לנו יכולת לייבא עוד מהנדסים - להביא 10,000 הודים ולתת להם אשרות. בעיה אחרת היא היכן השווקים נמצאים. כמה שדות תעופה בנו ב-25 השנים האחרונות בארה"ב? התשובה היא אפס. בסין בנו 20 שדות תעופה. כבר עכשיו צריך לחשוב מה יהיה השוק שאליו נייצא בעוד כמה שנים, והוא יהיה בסין ובהודו. בארה"ב יש 60 אלף הודים שנכנסים בכל שנה. הם מכירים את אמריקה, אבל לא אותנו. הם צריכים לבוא אלינו, להיטמע וליצור קשרים עסקיים".

הנתח של ההיי-טק הישראלי בתעשיה העולמית לא השתנה בשנים האחרונות.

"אם תשווה את ההיי-טק הישראלי לזה של הודו, סין וארה"ב, תראה שיש לנו הכי הרבה מהנדסים ביחס לנפש. המדען הראשי וקרן יוזמה (קרן שהקימה הממשלה בהון של 100 מיליון דולר ואשר הובילה ב-1992 להקמת תעשיית קרנות ההון סיכון בישראל - ג"ג) יצרו כאן מאגר של סטארט-אפים.

"הדור הראשון של ההיי-טק עסק בהישרדות. מקום המדינה ועד אוקטובר 1973 ישראל עסקה בהישרדות. אבא שלי הקים את כל הרשת האלחוטית שפעלה בסיני והחזיקה את הקלטות של קו בר-לב. הדור השני בהיי-טק הישראלי גדל על הייצור הביטחוני של הדור הראשון. בדור השלישי הגיעו היזמים הבודדים - גיל שויד, שלמה קרמר ואמנון לנדן - שכל אחד מהם הלך לכיוון אחר.

"בדור הרביעי אנחנו צריכים למצוא יתרון יחסי. אם נמשיך לרוץ עם וקטורים קטנים, לא נוכל לבדל את עצמנו מול הודו וסין. ישראל זקוקה לווקטור חדש שייתן לנו יתרון יחסי, לבנות כאן אשכולות של חברות בתחומים ספציפיים. ישראל צריכה לנצל את הגודל שלה - היא מדינה קטנה שיכולה לבצע שינויים מערכתיים מהירים. כך, למשל, ישראל יכולה להכריז שהיא מפסיקה לקנות נפט בתוך עשר שנים, ושאנחנו רוצים ליצור כאן חברה נטולת נפט שתתרכז ביצירת טכנולוגיות לאנרגיות חלופיות".

אתה בעצם מציע לרכז מאמץ לאומי, אבל כשאתה מדינה קטנה יש סיכון גדול בריכוז מאמץ כל כך גדול בתחום מסוים.

"יש גם סיכון בלא לעשות שום דבר. סין והודו יעברו אותך ולא תרגיש. אני לא אומר שהממשלה צריכה לעשות את זה, אבל צריך שינוי במדיניות. צריך ליצור קרן שתביא חברות שישתלבו בתחום מסוים כפרויקט לאומי. המדען הראשי פיתח את מגנט (תוכנית מו"פ להשקעה בחברות סטארט-אפ). כיום מגנט משפיעה על כמה חברות. צריך משהו בהיקף הרבה יותר גדול. האנשים הטובים נמצאים בעמק הסיליקון ולא בישראל. שם יש אוניברסיטאות מעולות, אצלנו האוניברסיטאות מידרדרות והולכות.

"אם נכריז על פרויקט חדש, מוקד הכוח יעבור לישראל ואנשים טובים יגיעו לכאן. צריך ליצור שינוי גם באוניברסיטאות - ליצור מצב שהחוקרים לא ירצו לצאת החוצה. גם יוזמה לא הובילה לשינוי בלילה אחד. תראה מה קרה מאז".

בישראל מתנהל דיון נוקב בכל הנוגע לסטארט-אפים, אם צריך לצאת לאקזיט מהיר או לא. מה עמדתך בוויכוח הזה?

"איזון הוא דבר חשוב. תאגידים בינלאומיים מספקים יציבות, בין אם תהיה עלייה או ירידה בשווקים. הם מספקים ידע ושיטות עבודה. אנחנו משביחים את הכישרון הישראלי. אנשים שנכנסים לסאפ, עובדים חמש עד עשר שנים ויוצאים החוצה מביאים מטען שעוזר מאוד לסטארט-אפים - והרבה פעמים הסטארט-אפים נבלעים בחזרה בתאגידים בינלאומיים. המשחק הזה מהווה איזון חיובי לכלכלה הישראלית.

"אנחנו המקום אם אתם רוצים לשנות את העולם"

עם מי אתה מתייעץ?

"עם כל מי שיכול לתת לי עצה. יש אנשים רבים שנותנים לי עצות טובות. מדי פעם אני מתקשר לאבא שלי לקבל ייעוץ, והוא מחזיר אותי לקרקע".

תן לנו נאום מכירות שיביא מהנדסים לעבוד בסאפ.

"אנחנו המקום אם אתם רוצים לשנות את העולם. אתה יכול להחליט שאתה הולך לסטארט-אפ או לחברה גדולה, אבל אם מגיעים לסאפ יש אפשרות להשפיע על 15-20 אלף לקוחות. כשהייתי צעיר הלכתי לסטארט-אפ כי זו היתה הדרך שלי ליצירה. חשבתי לעצמי: מה האלטרנטיווה, לתכנת בקובול לבאג 2000?"

מתי בפעם האחרונה כתבת קוד?

"לפני שלושה שבועות. עזרתי לבן שלי לתכנן את הרובוט שלו".

ובעבודה?

"לפני זמן רב".

אילו חברות מרשימות אותך?

"ישקר היתה אחד הלקוחות הראשונים שלי. אני מאוד אוהב אותה ואת טבע. גם את צ'ק פוינט. גיל שויד עשה שם עבודה מדהימה".

בראיון אחר הזכרת גם את מרקורי.

"אני עדיין אוהב את מרקורי, וחושב שנעשה עוול לאמנון לנדן. אנחנו שוכחים לפרגן לו. נורא קשה לבנות ארגונים כמו מרקורי וקומברס.

הנהלת מרקורי בראשות לנדן הסתבכה בשערוריית האופציות.

"כולם עושים טעויות, אבל אסור לקחת לאנשים הכל. הם בנו אימפריות ועשו טעות. הם משלמים את המחיר. אצלנו לא יודעים איך עושים בקדייטינג. אנחנו ישרים לחלוטין".

"באורקל לקחו את השאריות"

אגסי מרוויח 512 אלף אירו לשנה - שכר נמוך יחסית למעמדו בחברת ענק בינלאומית. "אני לא עובד בשביל הכסף, יש לי מספיק", הוא מסביר. "יש הרבה הטבות מעבר לכסף. כל עוד ארגיש שאני יכול ליצור, אמשיך".

באורקל משלמים יותר.

"לא יודע, לא הציעו לי לעבוד שם. אף פעם לא הבאתי מישהו לסאפ על-ידי כך שאמרתי לו כמה כסף הוא יקבל, איזה תפקיד או כמה אנשים יהיו כפופים לו. השאלה היא קודם כל אם הוא מאמין בסאפ. אם כן, קודם שיעלה על האוטובוס".

היו לכם עריקות?

"תסתכל על ההנהלה הבכירה של אורקל לאחר הרכישות. חמישה מתוך 15 חברי ההנהלה הבכירה של פיפלסופט וסיבל עובדים בסאפ. אני לקחתי את הכישרונות - באורקל לקחו את השאריות".

מיקרוסופט מרגישה מאוימת על-ידי גוגל. מהי גוגל בשבילך?

"מה שקרה עם גוגל שינה את החוקים בכך שמצאנו דרך לעשות כסף מגולשים המבקרים באתרים ולתרגם את התעבורה באתר לכסף. ברגע שהוכח שהמודל עובד, השוק השתנה משוק של תוכנה לשוק של מדיה. המימון של רכישת מיי ספייס תוך כמה חודשים נעשה ממכירת פרסומות. אתה שואל אם זו עסקה טובה או לא? התשובה די ברורה: אם אתה קונה בחצי מיליארד דולר ומוכר פרסומות בחצי מיליארד דולר, זו עסקה טובה - אבל גוגל לא מאיימת על סאפ".

מה תעשה כשתהיה גדול?

"אעשה משהו שהוא הצלבה בין כל הדברים שמעניינים אותי. צריך לחבר את התשוקה שלך עם המניע הכלכלי לרעיון הזה. הדחף שלי הוא ישראל - כל דבר שיכול לעזור לישראל. לכלכלה, לשלום. אם היה משהו שהייתי יכול לעזור דרכו למדינה באמת, הייתי עושה זאת".

יש שמועות על מינויך בעתיד למנכ"ל סאפ.

"כל עוד תהיה עיתונות שתרצה לכתוב שמועות, תמיד יהיו שמועות".

שי אגסי

גיל: 38

מצב משפחתי: נשוי + 2

מקום מגורים: עמק הסיליקון

תפקידים קודמים: מתכנת בחברת קוויקסופט, ייסד את החברות טופ-טיר, טופ-מנג' וקוויקסופט מדיה, מנכ"ל חטיבת הפורטלים בסאפ וחברת מרקטס, מנהל טכנולוגי ראשי בסאפ

עוד משהו: ב-1998 הדגים אגסי תוכנת בטא בפני 6,000 צופים, בהם ביל גייטס. כשגייטס היה בדרכו לבמה, כדי להתרשם מהתוכנה, המחשב קפא. אגסי לא איבד את קור רוחו, וברגע האחרון הצליח להפעיל את המחשב מחדש

תאריך:  29/12/2006   |   עודכן:  29/12/2006
גיא גרימלנד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שי אגסי: "אני מריץ את הכלכלה העולמית"
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אני לא פוסט ציוני. אני למעשה ביטחוניסט. "אני למדתי לקח כפול: לקח אחד הציונות - קיומה של מדינת ישראל - אם הייתה לנו אז מדינה, זה לא היה קורה. לכן המדינה הזאת יקרה לי וחשובה. הביטחון של המדינה הזאת יקר לי כמו לכל אחד מהיותר ימניים במדינת ישראל... קיומה של המדינה הזאת הוא המפתח לקיומו של העם היהודי". כך אמר הנשיא היוצא, אהרן ברק, ביום עיון שנערך לכבודו באוניברסיטת בר-אילן (28.12.06), לציון פרישתו. עבור הסגל האקדמי בבר-אילן יום העיון הוא לכבודו של "המורה" פרופ' ברק.
29/12/2006  |  ענבל אביב  |   חדשות
"בדעתי להקים ועדה ציבורית שתכניס סדר בענף המשכנתאות". כך אמר שר השיכון, מאיר שטרית. השר דיבר בערב עיון שנערך ביום ה' (28.12) בת"א, מטעם בנק ירושלים.
29/12/2006  |  אלעזר לוין  |   חדשות
בשנת 2006 נמכרו 25,800 דירות חדשות, ירידה של 12% לעומת המכירות ב-2005, כך אמר מנכ"ל בנק ירושלים, דוד ברוך, שדיבר ביום ה' בערב עיון מטעם הבנק, שנערך בת"א. על-פי נתוניו, מספר הדירות שנמכרו, בשנה האזרחית המסתימת היום, היה הנמוך ביותר בעשור האחרון - נמוך אף משנות האינתפידה והמיתון.
29/12/2006  |  אלעזר לוין  |   חדשות
השופט יהודה מינץ בבית משפט השלום בירושלים מצא את יוסף תותי ואת חברת תותי בע"מ שבבעלותו, אשמים בהעלמת מע"מ מהמדינה בסך של כ-50,000 ש"ח.
29/12/2006  |  יעל רוטשילד  |   חדשות
למרות ההבטחות שניתנו או לא ניתנו לאבו מאזן, ישראל לא תשחרר אסירים פלשתינים לפני שישוחרר החייל, גלעד שליט.
29/12/2006  |  ענבל אביב  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il