אסור לצה"ל לשקר! כמובן, אסור לכל אדם לשקר, אך בצה"ל זה יותר חמור, כי שם הכל בנוי על אמון הדדי. לצערנו, אנו יודעים שהחיים מלאי שקרים, בפוליטיקה, בתקשורת, בעסקים ועוד. כך הוא בעלמא דשקרא. אך בצה"ל זה חמור לאין ערוך. החייל מוסר נפשו ומסכן את עצמו, על יסוד האמון שהוא נותן בצבאנו. אם יתחילו שם לשקר, זה יהיה חורבן.
במה דברים אמורים? ב"שירות המשותף" של ערבוב חיילים וחיילות בכל מיני אופנים ובמיוחד ביחידות הקרביות. צה"ל משקר לעומת כעשרה מחקרים שהוא בעצמו ביצע והגיעו למסקנה שניסיון זה כשל.
צה"ל משקר לעומת דוח
מבקר המדינה משנת תשע"ב: "בתהליך שילוב נשים במקצועות לחימה לא שולבו גורמי הרפואה בצה"ל ולא גורמי תורה ומחקר במחלקת כושר קרבי בצה"ל. שילוב הנשים בתפקידי לחימה הוגדר כניסוי; הנשים שולבו ברוב מקצועות אלה מעל לתקנים, כתוספת לתקני כוח
האדם של הלוחמים. למעשה בכך עודדו את המפקדים לקלוט נשים מעבר לתקנים המותרים וללא צורך אמתי. בשילוב נשים למקצועות הלחימה, לא הוגדרו מדדים להצלחה, או לכישלון."
צה"ל משקר לעומת רבנים בשיחות הרגעה מכל סוג ומכל זן.
ולמה זה כשלון?
אנו לא מדברים על הפגיעה בקודש של האומה, כי זה נושא הזקוק ללימוד ארוך ועמוק כדי להבינו.
אנו לא מדברים על הפגיעה בחיילים הדתיים, אנו סומכים עליהם שיתגברו. אנו מדברים על שני דברים: החלשת צה"ל ופגיעה בבנות. החלשת צה"ל אינו דבר של מה בכך. צבאנו אינו סתם איזה לוקסוס. יש לנו מסביב 350 מיליון אויבים שחפצים להשמידנו ונתמכים על-ידי מיליארדים מוסלמים ונוצרים. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להחליש את צבאנו. זה פיקוח נפש! פיקוח נפש כפשוטו! זה צבא קדוש! אפילו ביחס לגדוד העברי שראה מרן הרב קוק באנגליה בפלימוט Plymouth, אמר: "כצבאות קדושים, כמלאכי השרת נדמו לי" (מאמרי הראיה 223). זה צבא קדוש העוסק במלחמת קודש של הצלת עם ישראל ואסור להחלישו. ומי שמחליש אותו, יש להביע נגדו ביקורת בצורה ברורה מאוד, כמובן לא להעליב חלילה, שהרי צריך בינינו אהבה ואחווה ושלום ורעות, אבל כן לומר דברים חריפים, כי זה פיקוח נפש.
והבעיה השנייה החמורה היא הפגיעה בבנות: שברי מאמץ, פגיעה בכושר לידה ועוד ועוד. גם מחתימים אותן שלא יתבעו פיצויים מצה"ל. גם היחס של החיילים והקצינים כלפיהן אינ תמיד מכובד. בשביל להבין את הבעיה הזאת אין צורך בתורה, כי דרך ארץ קדמה לתורה. האמירה שאין מקומן של בנות ביחידות לוחמות מעורבות, אינה פגיעה בכבודן, אלא אדרבה משום כבודן. בוודאי יש לאשה תפקיד מכריע בחברה, אך בעיקר כאם וכמחנכת. זה ענין אנושי פשוט. הרומאים, שהיו אויבינו, לא היו עדינים וצנועים, ובכל זאת הם ידעו לכבד את קורנליה Cornelia כאימא רומאית למופת, בעלת השכלה, שחנכה את ילדיה להגיע גבוה, הם היו האחים הגרקכים Gracchus. פעם כאשר אישה אחת הראתה לה בגאווה את תכשיטה, היא הראתה לה את ילדיה ואמרה: אלו הם תכשיטיי Haec Ornamentia Mea.
"כסא מלכותה של האישה נמצא בחוג משפחתה. כבודה מיוסד על כבוד בניה, אשר היא מחנכת אותם למען המדינה והמולדת. קורנליה לא הייתה סינאטור, ולא קונסול, ואף לא גנרל - היא הייתה אם הגראקכים" - כך נאמר עליה באחד הנאומים הלוהטים שנישאו בשעת המהפכה הצרפתית.
לכן אנו פונים לצבאנו היקר והאהוב: אנא חדול למכור שקרים! חדול מה"שירות המשותף" וחזור ל"שירות הראוי" - שגם הוא לא היה כל כך ראוי. והשיבה צבאנו כבראשונה וחיילנו כבתחילה ואז ייקרא לך צבאנו החזק, צבאנו הנאמן.
