בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
סדר פסח וביעור חמץ בפוליטיקה
|
גדעון סער חוזר בסערה לפוליטיקה. בא לחזק מבפנים את הליכוד ומגבה בינתיים את נתניהו לקראת הבחירות הפנימיות. מפלגות נישה או אד-הוק, לא הצליחו ולא צלחו את הזמן הדרוש להבשלה. ההיסטוריה הפוליטית של ישראל הוכיחה שמפלגות קמות ונופלות - מנהיגים חדשים פורצים בסערה ונמוגים בעלטה. מסקנה: רק מפלגות שורשיות שורדות מהפכים
|
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
גדעון סער אמנם חוזר בסערה קטנה לליכוד, אבל אם ברצונו להתברג שוב בצמרת - עליו להתפייס עם נתניהו, ללבוש נעליים גבוהות מפני הנחשים במחנה, כמו אלדד, כץ, הנגבי, שטיינמץ, ביטן ואחרים, שהתרגלו שהוא מחוץ למחנה ושמחים בכך שמצא גאולה במשפחתו וקלע דוד, בפריו. בוגי יעלון רצונו להתמודד על ההנהגה הלאומית כדבריו, תדחה כנראה לזמן אחר, כי בינתיים מתברר שהוא לא יעבור את אחוז החסימה, אם יקים מפלגה, והדרך היחידה שלו, היא לחזור לליכוד שאותה עזב בטעות ובנמהרות יתרה או ללכת לתחום העסקי. מפלגות נישה או אד-הוק ההיסטוריה הפוליטית בישראל הוכיחה כי מפלגות שקמו מהר נפלו מהר, כי לא היו להם שורשים, לא בסיס אידאולוגי מגובש והיסטורי ולא הישגי העבר. כל הניסיונות להקים מפלגות מרכז, או חברתיות או שילוב של אידיאולוגיה וחברה, לא הצליחו ולא נראה לי שיצליחו לאורך זמן גם בעתיד. מי זוכר את רפ"י של בן-גוריון פרס, מי זוכר את ליפקין-שחק, דן מרידור, מילוא ו יצחק מרדכי, דיברו עליהם, בנו עליהם, האמינו יום יבוא, ואכן הוא בא - אכזבה גדולה ובסוף נעלמו מהאופק. פורשי הליכוד - שהלכו אחר שרון, הצלחה מסחררת בשל אישיותו ומנהיגותו, ומיד לאחר פרישתו עקב המחלה, אולמרט את ציפי לבני, בקושי החזיקו מעמד, עד שמופז חיסל אותם סופית, ציפי לבני עזבה וברחה עד שנחתה במחנה הציוני ושם נעלמה. הזגזג שלה - לא ייתן לה בסיס לקמבק.
|
תאריך:
|
06/04/2017
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2017
|
|
אברהם פכטר
|
סדר פסח וביעור חמץ בפוליטיקה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
13/04/17 21:20
|
|
חודש אפריל השנה ייכנס להיסטוריה של הדיפלומטיה האמריקנית כחודש האינטנסיבי ביותר של הנשיא החדש טראמפ בנושא המזרח התיכון שבו עוצב הניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי פלשתיני בתיאום עם מנהיגי מדינות ערב המתונות.
|
|
|
מתוך שאדם מסב בליל הסדר - הוא זוכר את יציאת מצרים. לא מפני שהוא זוכר הוא מספר, אלא מפני שהוא מספר הוא זוכר. מתוך שהוא מבער את החמץ ושומר על 'בל יימצא' ועל 'בל ייראה', הוא נזכר כי בחיפזון יצאנו ממצרים ולא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ והלחם לא עיכב את הגאולה אלא הגאולה האיצה כל כך עד שלא היה סיפק להשלים את מלאכת הלחם. מצוות זכירת מצרים היא כל יום ויום, ככתוב " ....תִּזְכֹּ֗ר אֶת י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ" (דברים ט"ז,ג') אבל זכירתו ביום אחד, הלכה למעשה, מצה, מרור, חרוסת וזרוע, כוסות ארבע, הלל, אחד מי יודע, ועל הכל הסיפור שכולה תשובה על תמיהת הבנים "מה נשתנה" - מטעינים את הלב בסוללה המפעילה את הזיכרון של כל יום ויום בשנה כל ימי חיינו.
|
|
|
ועידת הפסגה הערבית אשרה בשבוע שעבר את נוסח "היוזמה הערבית לשלום" מוועידת הפסגה ב-2002 (הידועה גם בשם ה"יוזמה הסעודית"), וזכתה לצהלות שמחה של הפלשתינים. לא מעט גורמים ישראלים רואים ביוזמה הזאת מהלך חיובי ביותר והנימוק שלהם הוא: אם ישראל תקבל את היוזמה הזאת, אזי כל העולם המוסלמי יעשה עמה שלום, ובאו ימי גן עדן עלינו. זהירים יותר באים ואומרים: אנחנו צריכים לדון עם מדינות הליגה הערבית על סעיפי היוזמה ולשנות כמה מהם ולנצל את המרכיב החיובי שבה. הוועידה בשבוע שעבר באה ואמרה להם: מה שהוחלט ב-2002 לא ישונה. אומנם השתנה העולם הערבי לחלוטין, והאחד הורג שם את השני, גם בגזים, אבל נוסח 2002 נשאר, ובכלל זה גם הקביעה הנאמרת בו כי הליגה הערבית תספק "ביטחון, יציבות ושגשוג לישראל ולמדינות ערב". זאת לא בדיחה!
|
|
|
הייתי רוצה, שכל עיתונאי בתקשורת הישראלית יראה לנגד עיניו כמופת לעבודה עיתונאית את עבודתם של העיתונאי עמית סגל ושל אביו העיתונאי חגי סגל.
|
|
|
חלק מהנזקים הנגרמים מפגעי מזג האוויר נגרמים כתוצאה מקריסת עצים, הפוגעים ברכוש ובגוף, ובמקרים קיצוניים במיוחד גורמים אפילו למוות.
|
|
|
|