אבי אביסרור (45) הוא דור שני לחברת נדל"ן פרטית ותיקה, מגדולי הקבלנים בבאר שבע ובדרום. אביסרור: "אנחנו נתקלים בסחבת במימוש מכרזים והתרי בנייה. הקימו מינהלות כדי לאשר מיזמים במהירות - שום דבר לא זז. ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי מבקש להיות מעורב כדי לקדם דברים, אבל אין שיפור במצב". דבריו הסבירו בצורה ברורה, מדוע מוכרים ומוכרים מגרשים, והיקף הבנייה לא עלה.

המהנדס שאול לוטן (66) נחשב לאחד מבכירי הקבלים והיזמים הפרטיים. הוא עומד בראש חברת הבנייה משולם לוינשטיין, הקרויה על שם אביו המנוח, שהקים אותה לפני יותר מ-60 שנה. לוטן היה חד-משמעי ונחרץ: "אנחנו בונים 1,200 דירות בכפר יונה. זה שנתיים שקוני הדירות אינם יכולים להיכנס ולדור. כי החשמל לא הגיע!"

קבלנים הביעו צער, בשיחות פרטיות, על שיצחקי לא השתתף במפגש. הוא היה יכול אולי לענות על כמה מהשאלות והתלונות שהועלו. לזכותו של יצחקי, הפעיל מאוד בסיוע לקבלנים, אפשר לומר, שהוא היה עסוק מן הסתם באותן שעות בטיפול בעיות דחופות מעין אלו שעלו בפגישה.

גם אשר גרין (70) הוא מוותיקי הקבלנים והיזמים, בעיקר בבנייה חוזית. זה עשרות שנים שהוא בונה מבני ציבור, תחנות רכבת, מתקנים צבאיים וכל מה שתרצו, ומרכז את הפעילות ממשרדיו הצנועים באזור התעשיה של כפר סבא. בין הבניינים היחודיים שבנה - תקרת הזכוכית מעל תחנת הרכבת שלום בתל אביב, ו"הילטון של הכלבים", כלבייה מודרנית ל-400 הכלבים של צה"ל. זה עתה זכה במכרז לשיפוץ אצטדיון בלומפילד ביפו.

אל תחשבו שהמצב בבניית מבני ציבור טוב יותר משוק הדירות. גרין חשף בעיה, שרבים אינם מודעים לה: הממשלה אומנם אישרה לפני חמש שנים להביא פועלי בניין, אבל רק לבנייני מגורים בני 3 עד 9 קומות. אסור להביא פועלים למבני ציבור וכל מלאכת בנייה אחרת. גרין: "מדוע אסור לנו להביא פועלים כדי שיאיצו בניית בתי ספר ומרפאות.

בנושא זה, לפחות, היה שר השיכון יואב גלנט איש בשורה. הוא הודיע במפגש, כי בשבוע הקרוב (יום א', 9.4.17) תחליט הממשלה להתיר יבוא פועלי בניין מחו"ל גם למיזמים שאינם למגורים.

גרין ודוברים אחרים רמזו על בעיה נוספת המעיקה מאוד על קבלני עבודות ציבוריות. החוזה בין הקבלן למדינה או חברה ממשלתית קובע מחיר למ"ר, ויש עיוותים בשיטה. כל תוספת המבוקשת על-ידי המזמין יוצרת בעיה כספית. חוק מוסר התשלומים, שאושר בשבוע שעבר בכנסת, קבע שכל מזמין חייב לשלם לספק בתוך 30 יום - חוץ מעבודות קבלניות, שמותר לדחות את התשלום ל-70 עד 80 יום! בינתיים נאלץ הקבלן לשלם הוצאות מימון גבוהות בבנק. יש טוענים, שחברות בנייה כמו אורתם-סהר, דורי בניה ואחרות נפלו בעיקר או בין היתר בגלל בעיה זו.

יוסי לוינסקי, מגדולי הקבלנים הפרטיים בחולון ובבת ים, העביר את הדיון למיזמים של התאחדות עירונית: "מיזמים של פינוי-בינוי אינן פותרים בעיות שונות. נחמד מאוד לתקוף את ראשי הערים שאינם מאשרים מיזמים אלו. לדעתי, זו לא הבעיה. אי-אפשר לאשר כל הצעה. אני מכיר בניינים ישנים בני 4 קומות ללא מעלית, הדיירים הקשישים צריכים לטפס בקושי לדירתם, ודווקא לבניינים אלו לא נמצא פתרון". לוינסקי לא הרחיב והסביר.

ענת בירן אומנם איננה קבלן או יזם, אבל היא עורכת דין מעורבת שנים רבות בנושאים אלו. היא אישרה את דברי הקבלנים ואמרה כי הם תקועים מול העיריות בצרות של תכנון ורישוי. יש גם בעיית תשתית - אמרה - והרשויות לא מעוניינות לקדם תמ"א 38. בירן: "אינני רואה התקדמות גדולה בנושא התחדשות עירונית. אומנם בונים, אבל הביקוש גדל בהתאם. אנחנו דומים לאדם שרץ על ההליכון במכון כושר, אבל נשאר במקום".

בירן רמזה למעשה לבעיית הטל ההשבחה על תמ"א 38. הדיירים אינם משלמים, לעיריות אין הכנסות, ואין להן ממה לממן בניית מבני ציבור. לכן יש התנגדות של עיריות רבות לאישור מיזמים אלו, וזה הרקע לדבריה.

שר השיכון גלנט אולי איכזב את הקבלנים, כשלא הציע פתרונות של ממש בנושאי סחבת וכל הקשור בה. במקום זאת, נזף בהם בעדינות. הוא הזכיר את ההתפתחות הכלכלית הגדולה של ישראל מאז הוקמה, ואמר כי "אם אתם מצליחים ומרוויחים, זה הודות לכך שהממשלה השקיעה בפיתוח גדול של הכלכלה".

גלנט הסתפק בכך שאמר שיש בעיות, ולא הסביר אם ואיך ייפתרו בעיות הסחבת, שבמפגש הוסבר יפה איך הן מעיקות על הקבלנים והבונים, נשארו למעשה ללא מענה או הבטחות ברורות.

במקום זאת שמעו הקבלנים, שגלנט עצמו נתקל בבעיה כזו: "בשבוע הראשון לכהונתי, לפני כשנתיים, ביקרתי בראש העין. בונים שם 8,000 דירות בשלבים שונים ראיתי שלושה מגדלי מגורים, שדיירים אינם יכולים להיכנס אליהם. מדוע? כי אין מים. שאלתי מדוע, ואמרו לי שרשת המים לא חוברה לרשת החשמל, בגלל ויכוח כלשהו בין הצדדים. הפעלתי את סמכותי והבאתי לפתרון מהיר".

אבל מה יהיה בכל המקרים האחרים, שבהם שרי הממשלה אינם מתערבים אישית? צרת רבים היא רק חצי נחמה.