מסיפורי בן כזבית

העיתונאי יגאל סרנה, שפרסם בעמודו בפייסבוק כזבים על בני הזוג נתניהו והוכח בשקריו בבית המשפט בתביעה שהגישו נגדו, לא לבד. סרנה ייאלץ לשלם פיצוי לבני הזוג נתניהו בגין הבדותות שפרסם. קלונו של העיתונאי בן כספית, שצבר התמחות בלתי מבוטלת בפרסום כזבים (שהופרכו כמובן) על גורמים שונים, ובהם אפילו על שופט בית המשפט העליון (בדימ.) תאודור אור ("פרשת אוחנה"), נחשף גם הוא במשפט המתנהל נגדו. בזה אחר זה עלו ובאו העדים, וכבר בשלב זה ניתן ללמוד: בן כספית פרסם שקרים מרושעים נגד שרה נתניהו, כשייחס לה את פיטוריו של אדם מבוגר ואב שכול, שעבד כחצרן בבית ראש הממשלה - פיטורים שלא היו ולא נבראו.

התביעה הוגשה בשנת 2010 בגין כתבה שפרסם בן כספית במעריב ביום 22.01.10, תחת כותרת ענקית: "מסיפורי שרה". שרה נתניהו תובעת מההוצאה לאור של מעריב (חברת הביטוח מגדל נכנסה בנעליה), מבן כספית ומהעורך דאז, פיצוי בסך מיליון ש"ח, וצו עשה לפרסום תיקון והתנצלות. מאז ועד עתה תלויה ועומדת התביעה בבית המשפט השלום בירושלים. חברת הביטוח מגדל לא התחייבה לשלם במקום בן כספית, אם וכאשר יחויב בדין, ולכן נתון בן כספית לסיכון של חיוב כספי-אישי.

באותה כתבה נרחבת ב"מוסף שבת" של מעריב, שעסקה ב"אנשי המשק הוותיקים שפוטרו עם כניסתה לבית ראש הממשלה" (חלק ממנה פורסם בעמודו הראשון של מעריב: "אב הבית והגנן שפוטרו והושתקו"), טען בן כספית כלפי שרה נתניהו:

• 
  "... העניין שגם החצרן, יהודי מבוגר, בן למעלה מ-70, אב שכול, שהיה מגרף את העלים היבשים ועוסק בעבודות גננות אלמנטריות תמורת פחות משכר מינימום, הודח. לא רק הוא נדהם. גם עובדי המשרד לא האמינו שזה יכול לקרות, וסידרו לו גננות חלופית".
  

שרה נתניהו טענה בתביעתה, ובצדק, כפי שגם מוכח בבית המשפט, כי מדובר בדברי כזב. "אין שמץ של אמת" בפרסום הכתבה, נאמר בתביעה. "הגנן שעבד בבית ראש הממשלה, מעולם לא פוטר, והוא ממשיך לעבוד בעבודתו כגנן, כפי שעבד מימים ימימה". ועוד נטען בתביעה: "הנתבעים לא טרחו אפילו לשאול את התובעת לגבי הסיפור השיקרי האמור, על-אף שפנו אליה בקשר לעניינים אחרים שנזכרו באותה כתבה עצמה".

בן כספית מתבוסס בשקריו

בכתב הגנה שהגיש בן כספית הוא המשיך לדבוק בכזביו. "האמור בעניין זה בכתבה הינו אמת לאמיתה ותמוה מאוד שהתובעת בחרה לתבוע על-כך", הודגש. לטענת בן כספית, "ביוזמתה/בהוראתה של התובעת, הופסקה גם עבודתו שלו בבית ראש הממשלה", ונוכח זאת, "עובדי משרד ראש הממשלה, שלא האמינו שניתן לעולל כך לאדם כזה, ולא הסכימו שייגדע מטה לחמו של החצרן, סידרו לו עבודה חלופית במשרד ראש הממשלה...". בן כספית טען עוד, כי "התובעת פיטרה גם פיטרה את החצרן, וזאת בשרירות לב, וכפי שעשתה לעובדים רבים אחרים מיד עם כניסה למעון הרשמי".

בכתב ההגנה טען בן כספית, כי התובעת, שרה נתניהו, בחרה לתבוע רק אותו, למרות פרסום דומה שבוצע לגישתו עוד קודם לכן (ביום 28.05.09) בידיעות אחרונות מאת העיתונאי איתמר אייכנר:

• 
  "לקראת כניסתם של בני הזוג נתניהו ולבקשתם הועברו מתפקידיהם רוב עובדי הבית, ובהם אב הבית דודו צבאג, סגנו, המנקות וגנן הבית. בלשכת ראש הממשלה הדגישו שאיש לא פוטר, ויישמרו תנאי העסקתם במשרד ראש הממשלה. בסביבתו של נתניהו הסבירו את התחלופה בכך שראש הממשלה ורעייתו רצו לעבוד עם אנשי אמונם".
  

כלומר, נטען בכתב ההגנה, "על-פי הידיעה בידיעות אחרונות, קיים אישור מפורש של לשכת ראש הממשלה, מאז חודש מאי 2009, ולפיו, החצרן (אשר כונה בידיעות אחרונות "גנן"), אכן פוטר ו/או סולק ו/או הודה ו/או הועבר מתפקידו בבית ראש הממשלה, וזאת ביוזמת התובעת".

העלילה מסתבכת - טענת ההסתמכות

הנתבעים, ובראשם בן כספית, שיגרו הודעה לצד שלישי: "מדינת ישראל - משרד ראש הממשלה". לטענתם, נתבעת זו, שאישרה על-פי טענת בן כספית, לעיתונאי אייכנר (ידיעות אחרונות), כי עובדים אכן פוטרו, ובהם אותו גנן, חייבת היא בשיפוי הנתבעים במקרה ואכן יחויבו בתביעה שהגישה שרה נתניהו. נתבעת זו, המיוצגת על-ידי הפרקליטות, בחרה להדוף את הטענות נגדה בדרך של הגשת הודעה לצד רביעי: העיתונאי איתמר אייכנר. בהודעה נטען, כי המדינה (הצד השלישי) מכחישה את הטענות נגדה ודוחה הדרישה לשיפוי הנתבעים. לחלופין, ובאם ייקבע כי המדינה חבה באחריות כלשהי כלפי הנתבעים ותחויב בפיצוי שבו יחויבו - דבר המוכחש כאמור, אזי תהא נתבעת זו (הצד השלישי) זכאית מאת הצד הרביעי (אייכנר) לסעד של שיפוי ו/או ה שבה ו/או פיצוי ו/או השתתפות בגין כל סכום אשר בתשלומו תחויב כלפי הנתבעים. בפועל, המדינה מתייצבת, באמצעות הפרקליטות, לצדה של שרה נתניהו וקובעת כי הפרסום של בן כספית במעריב הינו שגוי ו/או מטעה ו/או רשלני ו/או הסתמך על מקור בלתי מהימן ו/או מהווה לשון הרע.

העיתונאי אייכנר דוחה הטענות נגדו, כמו גם את אחריותו כביכול לפרסום הכוזב של בן כספית. לא הייתי מקור לכתבתו של בן כספית, מסר לבית המשפט באמצעות באי-כוחו. לדבריו, בן כספית, שטוען כי הוא הסתמך בין היתר על כתבתו של אייכנר, פנה אליו רק לאחר שהוגשה נגדו התביעה. מכל מקום, מדגיש אייכנר, כתבתו בידיעות אחרונות הייתה נכונה: בכתבתו הוא התייחס להעברה של עובדי הבית מתפקידם, ובהם "הגנן" (להבדיל מ"החצרן", י.י.), ומסר בכתבתו כי "בלשכת ראש הממשלה הדגישו שאיש לא פוטר", וזאת בניגוד לטענת בן כספית לפיה העובדים, ובהם "החצרן", פוטרו מבית ראש הממשלה. "הדיווח בידיעות אחרונות היה דיווח עובדתי מהימן ומאומת שנעשה באופן סביר ומידתי", הודגש בכתב ההגנה מטעם אייכנר, ולכן אין להלין נגדו ו/או לחייבו בגין דברי לשון הרע, ככל שייקבעו, בכתבתו של בן כספית.

עדותו של החצרן ש"פוטר"

ביום 07.06.16 התייצב החצרן, מנשה קוזוקין, למסירת עדות בפני השופטת מיכל שרביט. קוזוקין דובר רוסית בלבד. דבריו תורגמו לעברית על-ידי מתורגמנית. בעדותו הכחיש קוזוקין, באופן גורף, את טענותיו של בן כספית. לא, אמר, לא פוטרתי. אני עובד ברציפות בבית ראש הממשלה עוד מהימים שבמעון התגורר אריאל שרון כראש הממשלה. נביא להלן חלק מהשאלות והתשובות:

בחקירה ראשית לעו"ד מיכאל ראבילו, ב"כ התובעת

ש. האם שוחחת עם מר מני נפתלי בעניין שינוי בתנאי או מקום העבודה שלך?
ת. לא, לא היה שום שינוי עבודה.
ש. האם שוחחת עם מישהו אחר בעניין הזה?
ת. לא-לא, עם איש לא שוחחתי.
ש. אני מתייחס לדודו צבאג.
ת. אני מכיר אותו, הוא מנהל.
ש. דיברת איתו על השינוי בתנאי העבודה?
ת. ...אני התחלתי לעבוד שם שראש הממשלה היה אריאל שרון ז"ל ולא עשיתי עם דודו שום שינויים בקשר לתנאי העבודה.

בחקירה נגדית לעו"ד עמית דולב, ב"כ הנתבעים

מה שנת הלידה שלך?
ת. 1933. אני בן 83 כמעט.
[...]
ש. על מה המשפט?
ת. שבזמן שאני עבדתי שם מזמן של שרון עד היום איש לא אמר לי כלום.
ש. לפני העדות שלך היום, מישהו דיבר איתך על המשפט או על העדות?
ת. כן.
ש. מי?
ת. העורך דין.
ש. עוד מישהו חוץ מעורך הדין?
ת. לא.
ש. מישהו ממשרד ראש הממשלה, מבית ראש הממשלה, הגב' נתניהו?
ת. לא לא לא לא.
ש. אולי מישהו מחברת מיקוד.
ת. על הנושא הזה איש לא דיבר איתי, רק בקשר לעבודה.
[...]
ש. תחת אילו ראשי ממשלה עבדת.
ת. שרון, אולמרט, ביבי ראשון ביבי שני וביבי שלישי.
ש. באיזו כתובת עבדת, האם בבית ראש הממשלה המעון הרשמי בבלפון 4.
ת. כן.
[...]
ש. מה בדיוק הייתה העבודה שלך, מה עשית בדיוק?
ת. מה עושה עובד ניקיון? מטאטא, זבל, פח זבל, כממגיעה משאית של זבל אני הוצאתי את הזבל החוצה וזרקתי את זה לשם.
ש. אתה ראית פעם את הגברת נתניהו?
ת. הרבה פעמים.
ש. איפה ראית אותה?
ת. לפעמים היא יצאה ועלתה לאוטו. אני אמרתי שלום לגברת.
ש. הרבה פעמים היית רואה אותה כשהייתה יוצאת מהבית לאוטו.
ת. לפעמים.
ש. דיברת איתה פעם חוץ מלהגיד לה שלום?
ת. אף פעם על-אף נושא שום דבר לא דיברתי איתה.
ש. ראית אותה פעם מדברת עם עובדים אחרים.
ת. נדמה לי שלא, נדמה לי שלא ראיתי.
ש. אתה עובד שם גם היום. נכון?
ת. כן, כן. אני ממשיך לעבוד.
[...]
ש. האם מאז שאתה עובד מאז תקופת אריאל שרון אמרו לך שתעבור לעבוד במקום אחר?
ת. לא.
ש. האם מאז שנת 2001 כל השנים 15 שנה עבדת אך ורק בבלפור 4 ואף יום אחד לא במקום אחר, כמו במשרד ראש הממשלה או משהו כזה?
ת. רק שם אני עבדתי.
ש. האם ידוע לך שהייתה כוונה לפטר אותך מבית ראש הממשלה?
ת. אף פעם לא שמעתי על זה.
[...]
ש. מני נפתלי אומר שאתה שוחחת איתו על ההוראה להפסיק את העבודה שלך.
ת. לא. הוא לא דיבר איתי על הנושא הזה.
ש. אז מי כן דיבר איתך על הנושא של הפסקת העבודה.
ת. איש לא דיבר איתי על הנושא הזה.
[...]
ש. כשהתחלפו ראשי ממשלה, האם הרגשת את החילופין?
ת. לא.
ש. בשום מקרה, לא כשנכנס אולמרט, לא כשנכנס שרון, לא כשנכנס ביבי.
ת. כמעט שלא. אני ניקיון זה מה שיש שם. התחלפו ראשי ממשלה, אני לא יודע למה הם התחלפו ואיך הם התחלפו. זה לא היה משפיע עלי וזהו. המטאטא מטאטא, זבל זבל.

בחקירה נגדית לעו"ד ירון חנין, ב"כ צד ד'

ש. בסעיף 2 לתצהירך אתה מצהיר שהחל משנת 2001 אתה עובד בבית ראש הממשלה כחצרן.
ת. כן.
ש. העירו לי כאן שאתה חצרן ולא גנן. האם נכון.
ת. חצרן, כן.
ש. כמה גננים היו בשנת 2009 במעון הרשמי של ראש הממשלה.
ת. אני לא יודע.
ש. אתה לא יודע כמה גננים, אבל היו גננים?
ת. כן, תמיד היו גננים.
ש. אתה יכוןל להגיד בערך כמה גננים היו.
ת. בוודאי שלא.
ש. כמה גננים יש היום.
ת. גם לא יודע.
ש. בזה דיברנו על מעון ראש הממשלה...

הנה-כי-כן, מהאמור לעיל עולה: העיתונאי אייכנר קיבל אישור להעברה מתפקידם של כמה עובדים, אם אכן נעשה הדבר, ובהם גנן, ובשום מקרה לא דובר על פיטורין. ואילו העיתונאי בן כספית התגולל על שרה נתניהו, כאשר ייחס לה פיטוריו של החצרן, הוא מנשה קוזוקין, יהודי קשיש ואב שכול, למרות שדבר זה לא היה ולא נברא. העד קוזוקין, שהלך לעולמו לפני מספר חודשים, הספיק לעשות צדק עם שרה נתניהו, בעת שמסר עדות ברורה ואמיתית. לא, אמר, לא פוטרתי. אני עובד בבית ראש הממשלה ברציפות משנת 2001. לא, אמר, לא נמסר לי מאומה על כוונה לפיטורין.

בן כספית לא חוזר בו מכזביו

עיתונאי הגון היה פועל - במיוחד אחרי שנשמעה עדותו של החצרן-קוזוקין, לפרסום תיקון והתנצלות. לא רק בפני שרה נתניהו (התובעת), אלא בפני ציבור הקוראים שאותם הונה. אך לא איש כבן כספית, שבעורמה ובתחבולה הצליח בעבר לחמוק מתשלום מחירים, יחזור בו מכזביו. לא איש כמוהו, שמתגולל על בני הזוג נתניהו משיקולים זרים, יפעל להעמיד דברים במקומם. בנסיבות אלה, תיאלץ השופטת מיכל שרביט לכתוב פסק דין ולעשות צדק - ולחייב את בן כספית בגין הוצאת לשון הרע.