קיבוץ גלויות קולינרי
מי אמר שהפער העדתי חי ובועט? לפחות אצל השפים אהרוני ונירה רוסו נראֶה שהשד העדתי מוּצָא לא רק מהבקבוקים אלא גם מהתבלינים וסירי הבישול מדיפי הניחוחות הארומטיים להפליא, כשהשניים מגישים לכבוד החג מאכלים משובחים חוצי עדות ממזרח וממערב.
ואכן, אין כמו חג החרות, המהווה את כור ההיתוך הלאומי, כדי לקבץ גלויות מכל כנפות תבל על הצלחת. זאת במיוחד לאור העובדה שהקולינריה היא כבר מזמן לא רק אקט תזונתי, אלא לא פחות אקט תרבותי, משפחתי וחברתי המלכד אנשים סביב השולחן. וליל הסדר שבו משפחות מעדות שונות מסֵבות יחדיו הוא טיימינג מצויין לכך. כולנו ביחד וכל עדה לחוד כבר אמרנו? כל הכבוד!
חג שמח, טעים ומאחד!
כֶּשל אבחוני
לאחרונה היינו עדים ליותר מדי מקרי רצח שאירעו על-רקע פסיכיאטרי. זה החל עם אם המעורערת בנפשה מירושלים, עולה מצרפת, ששרפה את ארבע בנותיה. זה המשיך בקשיש מחולון ששרף אחות בקופת חולים, והפעם מדובר בגֵר מצפת שערף את ראש גרושתו וניסה להציתה (שמתם לב? כולם פירומנים).
למרבה הצער הם לא לבד. הם נמנים עם שורה ארוכה של רוצחים חולי נפש, שהפסיכיאטרים, שטיפלו בם, לא זיהו את מסוּכנותם ושיחררו אותם חופשיים לביתם, שחרור שהתברר בסופו של דבר כקטלני ביותר.
השאלה היא, איך זה שלאור ריבוי מקרי הרצח הלקח המקצועי לא נלמד עדיין, והפסיכיאטרים אינם מאבחנים חולים מסוכנים? האם זה חוסר מוּדעות לנושא ולכובד אחריותם בו? ואולי יש צורך ברִענון החומר ובהשתלמות המטפלים בקורסים מזורזים בסוגיה כבדת משקל זו, לפני שיקרה חלילה האסון הבא.
לתשומת לב שר הבריאות,
יעקב ליצמן.
מתנדבות כהלכה
מי אמר שחרדים מדירים נשים? תשאלו את מנכ"ל איחוד הצלה, אלי ביר. אז אחרי נהגות חברה קדישא, קַבלו קורסי הכשרה לנשים פרמדיקיות מצילות חיים עבור נשות ישראל, כשהבוגרת הראשונה היא, איך לא, אשת המנכ"ל בכבודה ובעצמה. בכך היא נותנת אור ירוק לנשים רבות אחרות לצעוד בעקבותיה ולהתנדב לארגון חרום חשוב זה, כתגבורת נשית, ומשמשת להן מודל חיקוי בנושא.
וכל זאת בתיאום מלא עם הרבנים ובהנחייתם ומתוך כפיפות להלכה היהודית, זמינוּת גבוהה ביותר, טכנולוגיה מתקדמת ומכשירים רפואיים משוכללים, המשמשים את המילה האחרונה בעולם הרפואה. כל הכבוד!
תסמונת מצרים
תסמונת סטוקהולם מכירים? זוהי תופעה פסיכולוגית שלפיה אנשים שבויים מפתחים באורח פרדוכסלי, מתוך כורח הסתגלות ומנגנון הגנה, הזדהות עם השובים ומקום השבי, גם לאחר שחרורם.
אלא מתברר שהמקור לתופעה זו קדוּם הרבה יותר, והוא בכלל מקראי ויהודי למהדרין. אז קַבלו את הסקוּפ הבא - תסמונת מִצְרַיִם. זוכרים כיצד היהודים שזה עתה יצאו למודי סבל מגלות מצרים ביקשו לשוב אליה? על תופעה מנטלית זו כבר עמדו חז"ל במאמרם הידוע: יותר משקשה להוציא את ישראל מהגלות, קשה להוציא את הגלות מישראל". דַברו עברית כבר אמרנו?
