היכן הייתם משקיעים 90 מיליארד דולר? מבחינתו של דייל פולוול זוהי שאלה מעשית מאוד. בנובמבר שעבר הוא נבחר לגזבר מדינת צפון קרולינה, וזהו הסכום המופקד בידיו - כספי הפנסיה של עובדי המדינה, הקופה ה-26 בגודלה בעולם של כסף ציבורי.
ביזנסוויק מציין, שהצלחתו של פולוול להיות הרפובליקני הראשון שנבחר לתפקיד מזה 140 שנה, נבעה בחלקה מאסטרטגיה פשוטה שהציעה: המדינה תנהל את השקעותיה בעצמה במקום לשלם מיליוני רבים למנהלי השקעות. בשנה שעברה לבדה שילמה צפון קרולינה עמלות ודמי ניהול בסך 600 מיליון דולר - פי שבעה מהתשלום לכל דולר בשנת 2000. פולוול רוצה לחסוך לפחות 100 מיליון דולר לשנה בארבע השנים הקרובות.
פולוול, רואה חשבון בהכשרתו ששירת גם בבית הנבחרים של המדינה, אומר שמדובר במתימטיקה פשוטה. שכרם של מנהלי ההשקעות נגזר מהרווחים שהם משיגים, מה שמביא אותם להשקיע את כספי הפנסיה בעיקר במניות - ובכך לסכן את התשלומים העתידיים. פולוול כבר הוציא 3 מיליארד דולר מכספי המדינה מידיהם של מנהלי השקעות שגבו ממנה אשתקד 17 מיליון דולר, אבל הוא יודע שיתקשה להוציא את הכסף הגדול באמת, משום ששני קודמיו חתמו על הסכמי ארוכי טווח עם קרנות גידור ומנהלי השקעות בוול סטריט.
"אנחנו לא מנהלים אותם; הם מנהלים אותנו", טוען פולוול. "הם יוצרים תסבוכות ומקטינים את השווי". בניגוד למה שניתן לחשוב, ממשיך פולוול, כספי העתק של המדינה לא הקנו לה מרחב תימרון במו"מ על דמי הניהול, שכן מנהלי ההשקעות מתחייבים בפני לקוחותיהם שלא לגבות פחות מלקוחות אחרים. חוץ מזה, בהיקפים כאלו - פולוול יתקשה לממש את השקעות הקרן בלי לגרום לירידות שערים משמעותיות שיזיקו לה-עצמה.
לפני חודשיים קיבל פולוול גיבוי מפי הגבורה: וורן באפט, המשקיע האגדי והמצליח ביותר בארה"ב. בדוח השנתי שלו לבעלי המניות בחברת ברקשייר-האת'ווי - שנחשב לאורים ולתומים של תחום ההשקעות - כתב באפט, כי קרנות פנסיה ומשקיעים מוסדיים אחרים בזבזו בעשור האחרון 100 מיליארד דולר על דמי ניהול יקרים.
כאמור, בשנת 2000 דמי הניהול ששילמה צפון קרולינה היו שביעית מאלו ששילמה אשתקד. אז מה קרה? המדינה התחילה להיכנס ל"השקעות אלטרנטיביות" - החל ממניות בחברות פרטיות וכלה באופציות על מחירי הנפט. בתיאוריה, גיוון שכזה מעניק הגנה מפני אינפלציה ותנודתיות השוק. השקעות אלו גם מושכות במיוחד כאשר הריבית על האג"ח מצויה בשפל חסר תקדים.
אבל המספרים מלמדים אחרת. ביזנסוויק מצטט ניתוח שהעלה, שאם צפון קרולינה הייתה דבקה בתיק שמרני המשלב מניות ואג"ח, היא הייתה מרוויחה 20 מיליארד דולר נוספים בשנים 2016-2009. ותמורת הביצועים הלא-מי-יודע-מה מזהירים הללו, משלמת כאמור המדינה למעלה מחצי מיליארד דולר בשנה - 80% מהם למנהלי אותן "השקעות אלטרנטיביות". לדמי הניהול, מעיד פולוול, צריך להוסיף הוצאות כגון שיגורם של נציגי המדינה לאסיפות הכלליות של מנהלי הקרנות.
מאז נכנס לתפקידו, מזמן אליו פולוול את מנהלי ההשקעות של מדינתו ומבקש לדעת כמה הם עולים ומה הם משיגים, ובעיקר האם זה יכול לעלות פחות. באחת הפגישות הללו ניסה רוברט קפיטו, המנהל עבור צפון קרולינה 15 מיליארד דולר, לבחון את הידע של פולוול במכונאות רכב - תחום בו עסק בעבר. הוא שאל אותו להיכן נכנס הדלק במנוע של מכונית קדילאק משנת 1951. פולוול עבר בהצלחה את המבחן. "מנהלי ההשקעות צריכים לעבור את המבחן שלנו, לא אנחנו את שלהם", מבהיר פולוול.
