כנראה שלמדינת ישראל לעולם לא תהיה חוקה כדוגמת חוקת ארצות הברית, שהיא הבסיס לקיום הדמוקרטי. עובדה: כל הניסיונות הרבים שנעשו מאז הקמת המדינה כדי לגבש חוקה ברורה ומחייבת - כשלו. אבל כיוון שפטור בלא-כלום אי-אפשר, בחרו המחוקקים והמשפטנים לצעוד בדרך עוקפת - חקיקת חוקי יסוד.
למרבה הצער, המחוקקים בכנסת לא הצליחו לגבש מכלול של חוקי יסוד שיענה על כל הצרכים לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, והביאו לאוויר העולם מאות דברי חקיקה שאין בהם טעם או צורך ואינם עונים על הצרכים הנדרשים לגיבוש מסמך "דמוי חוקה", שיהווה את המסמך המשפטי המחייב ביותר במערכת החוקים של המדינה. על ריבוי החקיקה המיותרת אף הצביעה שרת המשפטים,
איילת שקד, שטענה: "החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת".
כדי להבין מה הפרקים החסרים בחוקי היסוד ראוי ללמוד מן החוקה האמריקנית אשר שלושת הפרקים הראשונים בה מבססים את שלטון החוק ומפרידים במפורש בין שלוש הרשויות - הרשות מחוקקת, הרשות המבצעת, והרשות השופטת שבה בית המשפט העליון הוא הסמכות.
בחוקה של ארה"ב הוכנסו במהלך השנים תיקונים רבים. התיקון הראשון מבטיח את הערכים הבאים: חופש הדיבור, חופש הפולחן הדתי, חופש העיתונות, חופש ההתכנסות, ואוסר על המחוקקים לחוקק חוק "מבוסס דת". אף-אחד מהנושאים האלה אינו קיים בחוקי היסוד של ישראל. לכן יש לחוקק בהקדם חוקיים שיענו על החסר. באמצעות חקיקה שכזו ניתן יהיה למנוע ניסיונות של "השתלטות עוינת" מצד הממשלה על התחומים החיוניים לשלטון דמוקרטי כמו שראינו בפרשת
רשות השידור ו"התאגיד".
ואלה התחומים שלגביהם חובה על המחוקקים לחוקק בהקדם חוקי יסוד שיענו על החסר. חוק יסוד: חופש הדיבור; חוק יסוד: חופש הפולחן הדתי; חוק יסוד: חופש העיתונות; חוק יסוד: חופש ההתכנסות וחוק יסוד: איסור חקיקה המבוססת על הוראות הדת. לכך יש להוסיף תיקונים בחוק הישראלי הקים, כמו: חוק יסוד המתיר לבתי-המשפט לבקר את חוקיותם של חוקים שנחקקו בכנסת אך אוסר על ביטולם. חוק יסוד: שימוע בוועדות הכנסת למועמדים לכהן בתפקידים בכירים; חוק יסוד: הגבלת משך הכהונה של ראש הממשלה לשמונה שנים, וגם חוק יסוד חשוב ומשמעותי: מעמדה הציבורי של אשת ראש הממשלה או בת זוגו והמקורות לתקצוב פעולותיה.
עם זאת ראוי שהמחוקקים יכניסו תיקונים למספר חוקי יסוד שכבר נחקקו. כפי שנעשה בארה"ב. למשל: חוק-יסוד:
מבקר המדינה. החוק כיום עוסק בסמכויות, בתפקידים ובחובות של מבקר המדינה בעת ביקורת שהוא עורך על פעילותם של גופים ממשלתיים. אך כיוון שמבקרי המדינה לדורותיהם נטלו לעצמם סמכויות חריגות ביותר במסגרת הוראת החוק הקובעת שמותר למבקר לעסוק "בכול תחום שימצא לנכון" ראוי לתקן ולקבוע כי המבקר לא יוכל לעסוק באירועים שעדיין לא התרחשו, או הסתיימו. חוק-יסוד:
כבוד האדם וחירותו.
החוק הקיים מכריז על כך שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בקדושת חייו של האדם, ובהיותו בן-חורין. החוק מגדיר את חרותו של האדם בישראל לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, פרטיות חייו וצנעת הפרט, הימנעות מחיפוש ברשות היחיד שלו, על גופו, בגופו או בכליו, והימנעות מפגיעה בסוד שיחו, בכתביו וברשומותיו. את כל הסעיפים האלה יש לתקן ולקבוע ביתר דיוק מה משמעותם המעשית גם לגבי הענישה על מי שמפר אותם.
על בסיס האמרה התנכית "באין חזון יפרע עם" חשוב מאוד שכולנו - חילונים ודתיים - נבין כי באין חוקה יפרע עם והתוצאה תהיה - "איש הישר בעיניו יעשה".
