|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
15% מהאסירות היו יהודיות
מחנות נשכחים: רוונסבריק

מחנה השמדה נוסף

רוונסבריק היה מחנה ריכוז ששכן בפאתי ברלין ונועד במקור לנשים בלבד. לצד עבודות הפרך ותא הגזים שהופעל בו, היו במחנה זה גם גילויים מעוררי השתאות של אנושיות וסיוע
24/04/2017  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות
ההשכחה ההולנדית
איתמר לוין
מחנה המעבר של יהודי הולנד בדרכם להשמדה נהרס כמעט לחלוטין בידי ממשלת הולנד, הגישה אליו קשה וההנצחה בו חלקית בלבד. אין פלא, אפוא, שמספר המבקרים בו הוא עשירית מזה שבבית אנה פרנק
לרשימה המלאה

עבדים היינו
איתמר לוין
גרמניה הנאצית הייתה בית העבדים הגדול ביותר בהיסטוריה - כפי שניתן לראות במחנה נוינגמה שבפאתי המבורג. שנים לאחר המלחמה, העדיפו הגרמנים להשתמש במקום כבית כלא במקום כאתר הנצחה
לרשימה המלאה

אחד ההיבטים היותר-מעוותים של המשטר במחנות הריכוז, היה ההקפדה של הס"ס על נהלים שנועדו רשמית לשמור על המוסר. בעוד הארגון בכללותו בזז אפילו את גופותיהם של הנרצחים, הרי שלפחות על הנייר הוא החמיר מאוד עם מישהו מאנשיו שהעז לשים דבר-מה בכיסו. בעוד שהמחנות נועדו ליטול מעל הקורבנות כל שריד של צלם אנוש, הייתה בהם הקפדה רבה על ההפרדה בין המינים. הפרדה זו גם הובילה להקמת מחנה הריכוז הגדול ביותר שנועד לנשים בלבד: רוונסבריק.

מחנה זה, השוכן 90 ק"מ מצפון לברלין, גרם לי להפתעה. יש להבחין בין מחנות ריכוז למחנות השמדה, בין אלו שבהם האסירים מתו כתוצאה מהתנאים הנוראים לבין אלו שבהם הרצח היה ישיר ומכוון. עד הביקור ברוונסבריק, בינואר השנה, ידעתי שהיו שישה מחנות השמדה - כולם בפולין: אושוויץ-בירקנאו, טרבלינקה, סוביבור, בלזץ, מאידנק וחלמנו. והנה, ליד המשרפות של רוונסבריק (ששימשו - כמו במחנות רבים אחרים - לשריפת גופותיהם של האסירים שנספו), ניצב שלט המציין שכאן היה גם תא הגזים של המחנה. השלט יודע לספר, שהתא הוקם בינואר 1945 - ממש בשלהי המלחמה - ונרצחו בו 6,000-5,000 אסירות. כלומר: לפנינו עוד מחנה ששימש, למרבה המזל רק זמן קצר ורק בקנה מידה קטן יחסית, הן כמחנה ריכוז והן כמחנה השמדה.

חשוב לציין עוד נקודה לגבי רוונסבריק: יהודיות היו מיעוט קטן - 15% בלבד - מכלל האסירות שנכלאו בו. בסך-הכל נכלאו ברוונסבריק 120,000 אסירות מיותר מ-30 מדינות, מתוכן 25% פולניות, 20% גרמניות, 19% רוסיות ואוקראיניות, 7% צרפתיות, 5.5% צועניות והשאר בנות לאומים אחרים. בסמוך למחנה הראשי, שנועד כאמור רק לנשים, פעל מחנה גברים בו הוחזקו בסך-הכל 20,000 אסירים - 16% מהם יהודים.

דווקא משום שהשואה היא כה ייחודית וכה נוראה, חובה עלינו לזכור שרבים-רבים אחרים נפלו קורבן לפשעי הנאצים - הן בני עמם והן בני המדינות הכבושות. היו כאן אסירות ואסירים גם מפולין, צ'כוסלובקיה, הולנד, יוגוסלביה, ברית המועצות, נורבגריה, דנמרק, בלגיה, איטליה, ספרד, הונגריה ואפילו מרוקו, ארגנטינה ולוקסמבורג. על כך מעידות המצבות הרבות המרוכזות בפינתו הדרומית של האתר, כמו גם חדרי הזיכרון הלאומיים בקומת המרתף של התצוגה ההיסטורית, הממוקמת בבניין ששימש את מפקדת הס"ס.


על שפת אגם יפהפה
רוב הבלוקים ששימשו את האסירים נהרסו

מחנה רוונסבריק הוקם במאי 1939, ליד כפר הנושא את אותו שם. הדרך אליו עוברת באזור כפרי שלו והוא שוכן על גדות אגם יפהפה, מוקף בעצים היוצרים אווירה פסטורלית. חלק ניכר מצריפי האסירים נהרסו, ואלו שנותרו אינם פתוחים למבקרים. גם גדרות התיל אינן מטילות אימה כמו במחנות ידועים יותר. ואולי דווקא זה מעורר חלחלה: המחשבה שהמראה מטעה מאין כמותו, שהמציאות הייתה היפוכה הגמור של האווירה השוררת כאן כיום.

כאמור, יהודיות היו מיעוט במחנה. אסירות פוליטיות אחרות היו הצועניות, עדי ה' (שנרדפו בידי הנאצים בשל הפציפיזם שלהם), קומוניסטים, אנשי דת, מתנגדי המשטר, ולאחר יולי 1944 – חלק מן הקושרים שעמדו מאחורי הניסיון לחסל את אדולף היטלר. ברוונסבריק, כמו בכל המחנות, נכלאו גם אסירות פליליות – כאלו שאכן ביצעו עבירות, או כאלו שנתפסו כעברייניות בעיני המשטר ("אנטי-חברתיים" כגון נוודים וקבצנים).

חיי היום-יום של האסירות (והאסירים) עמדו בסימנם של מסדרים ועבודת פרך. הצייתנות המוחלטת הייתה אבן היסוד של המשטר בכל המחנות, ורוונסבריק לא היה שונה. אנשי הס"ס ו-150 המפקחות שנלוו אליהן (הס"ס היה גוף על טהרת הגברים; נשים יכלו להוות רק כוח עזר) השליטו את מרותם בענישה גופנית ברוטלית וברצף של פקודות, שנועדו לשלול מן האסירות את דמותן האנושית. מניעת מזון, כליאה בצינוק ומכות היו אמצעי הענישה המקובלים.



100 גרם לחם וקערת מרק
קיר ההוצאות להורג. תא הגזים שכן בסמוך

תנאי החיים במחנות היו תמיד קשים מאוד, וככל שמספר האסירות ברוונסבריק גדל – הם הפכו לבלתי נסבלים משום שלא היו די מזון, בגדים וקורת גג לכולן. בשנת 1940 היו במחנה 3,000 אסירות; חמש שנים מאוחר יותר מספרן היה גבוה פי עשרה ומגיפות השתוללו ללא מעצור. 500 אסירות נדחסו לכל בלוק, שנועד במקור ל-100 אסירות בלבד. בשבועות האחרונים של המלחמה ישנו חמישה אסירים וחמש אסירות בכל מיטה; ואלו עוד היו בני המזל, כי רבים נאלצו להידחק על הרצפה.

לאחר 1941, כאשר גלגל המלחמה החל לנטות נגד גרמניה, הלכו כמויות המזון במחנה והצטמצמו. מאוחר יותר הורשו האסירות לקבל חבילות מזון, אך השומרים והשומרות בזזו חלק ניכר מתכולתן. בשנת 1944 קיבלו האסירות מדי יום 200 גרם של לחם, שני ספלים של תחליף קפה וחצי ליטר של מרק ירקות מימי. בקיץ 1944/45 היו ימים בהם המזון הסתכם ב-100 גרם לחם ובקערת מרק.

עבודות הכפייה היו חלק חשוב ממתכונת מחנות הריכוז עוד לפני שגרמניה נזקקה ליותר ויותר ידיים עובדות ככל שהמלחמה התארכה. מחנה הגברים ברוונסבריק הוקם אך ורק כדי לספק עבודה למחנה הנשים, שאסירותיו הועסקו בבניית השלוחה החדשה על כל העבודות הפיזיות הכרוכות בכך. אסירות רבות נשלחו לעבודות בחקלאות, ואחרות הועסקו בתחזוקת המחנה עצמו ובתפקידים מינהליים בו; היו ששימשו כעוזרות בבתים גרמניים בסביבה.

הסך הכל, נספו 25,000 מבין הנשים שנכלאו ברוונסבריק ו-2,500 מבין הגברים – מחציתם בארבעת החודשים האחרונים שלפני השחרור. סיבות המוות העיקריות היו רעב, מחלות והוצאות להורג. 500 נשים נרצחו במחנה עצמו, בסמוך למשרפה שבה נשרפו גופותיהן. 1,600 נשים ו-300 גברים נשלחו בשנת 1942 לברנבורג והרטהיים, שם נרצחו בגז. וכאמור, בין 5,000 ל-6,000 אסירות נרצחו בתא הגזים המאולתר שפעל ברוונסבריק בשלהי המלחמה – עדות נוספת, אחת מני רבות, לרצחנות הנאצית שלא פסקה עד הרגע האחרון ממש.

פיל המוקף בגדר תיל
אסירות חיבלו בגרביים שתפרו עבור הוורמכט

תופעה מדהימה המשותפת לכל המחנות הנאציים היא העובדה שתמיד היו בהם גילויים של אנושיות, עזרה הדדית והתנגדות. איננו יודעים להעריך מספרית את שיעורם של האסירים והאסירות שביצעו מעשים אלו, אך עצם קיומם תחת תנאים בלתי-אנושיים ובמשטר שמטרתו לנתץ את צלם האדם – הוא לעיתים בלתי נסבל. רוונסבריק לא היה יוצא דופן מבחינה זו. עדויות וגם חפצים ששרדו מלמדים היטב על כך.

בניגוד למחנות אחרים, ברוונסבריק שהו ילדים לאורך זמן בצורה גלויה; בסך-הכל היו בו 900 ילדים, שהגיעו לרוב עם משפחותיהם או בגפם. האסירים ניסו להקל ככל האפשר על הילדים, ייצרו עבורם בסתר צעצועים וקיימו לימודים מחתרתיים. הילדים מצידם המציאו משחקים ששמותיהם מלמדים היטב על הרקע ממנו באו: "מסדר", "סלקציה" ו"ס"ס".

במחנה נוצרו יחסי ידידות בין האסירות, אשר החליפו ביניהן מתנות זעירות שהצליחו לייצר. סילי הלטן העניקה לרוזה יוכמן טבעת ועליה פיל המוקף בגדר תיל. מיצי קריגר קיבלה מחברותיה כרטיס ברכה ליום הולדתה. ידידות הגנו זו על זו מפני ההתעללויות של הס"ס, סעדו אותן בחוליין וחגגו יחדיו אירועים אישיים או דתיים ולאומיים.

חשובים במיוחד היו גילויי ההתנגדות. האסירות לא יכלו להתמרד, אך היו ביניהם מי שעשו ככל יכולתן כדי שלא לציית לנאצים. מטבע הדברים, היו אלו מחוות קטנטנות, שעיקר חשיבותן הייתה בעצם קיומן. אסירה יהודייה ששמה אינו ידוע לנו העניקה לגאורגיה פיט-טאנבה תנ"ך מיניאטורי בעברית לפני שגורשה לאושוויץ ב-1943. שתי אסירות צרפתיות, סוזן קייג' וגאורגטה קרדה, הבריחו למחנה בתוך נעליהן קטעים מספר על תולדות המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. נשים שהועסקו בייצור גרביים עבור הצבא הגרמני, תפרו אותן צרות מדי או פגומות בדרך אחרת. יצירות אמנות ואומנות רבות מספור נוצרו במחנה למרות האיסור המוחלט על כך. אסירות כתבו שירים ותפילות, וחלקן אף ייצרו בסתר חפצי דת.

רק פושעים בודדים נשפטו
הווילות ששימשו את מפקד המחנה ובכיריו

באביב 1945 התקרב הצבא האדום לרוונסבריק, והס"ס החל לפנות את המחנה; בשלב הראשון נרצחו האסירות והאסירים שהיו חולים מכדי ללכת. במקביל, הצליחו הצלב האדום הבינלאומי והצלב האדום השבדי לקבל אישור גרמני לפנות אסירות למדינות ניטראליות. היה זה חלק מנסיונו הנואש של ראש הס"ס, היינריך הימלר, ליצור לעצמו נקודות זכות מול בעלות הברית. בצורה זו חולצו מרוונסבריק כמה אלפי אסירות. את מבצע ההצלה הזה ארגן הרוזן פולקה ברנדוט, סגן נשיא הצלב האדום השבדי, שנרצח שלוש שנים מאוחר יותר בידי אנשי לח"י בירושלים כאשר שימש כמתווך מטעם האו"ם בין ישראל למדינות ערב.

האסירים שנותרו פונו בשני מצעדי מוות, ב-24 וב-26 באפריל; האסירות יצאו ב-27 וב-28 בחודש. כמו בכל מצעדי המוות, גם אלו אופיינו בצעדה בלתי פוסקת, בכבישים עמוסים וללא מזון כלשהו. רבים מן האסירות והאסירים התמוטטו ונורו למוות; אחרים הצליחו לברוח ליערות הסמוכים. הכוחות הסובייטיים נכנסו לרוונסבריק בצהרי 30 באפריל, שעות אחדות אחרי התאבדותו של היטלר, ובימים הבאים עשו כמיטב יכולתם כדי להציל את 3,500 הניצולות החולות והתשושות, שהתהלכו בין הגופות שהיו מוטלות בכל רחבי המחנה.

ביוני 1945 הקימו הסובייטים מחנה עקורים בשטח רוונסבריק, עבור מי שהיו בדרכם חזרה לברית המועצות. לאחר סגירת המחנה, בחודשים האחרונים של השנה, שימש המקום כבסיס צבאי של הסובייטים עד 1994. בשנת 1959 נחנך בו אתר הנצחה, כאשר במיטב המסורת הסובייטית – הדגש בו ובאירועים שנערכו סביבו היה על האסירות הפוליטיות, תוך התעלמות מן היהודיות שבהן. מאז 1993, לאחר איחוד גרמניה, נוספו בו תצוגה קבועה, שלטי הסברה והנצחה ומרכז מידע ותיעוד.

מבחינת המבנים המקוריים, שרדו מעטים יחסים. כאמור, מפקדת הס"ס היא כיום המוזאון; צופים מעליה שלושה בניינים דו-קומתיים, ששימשו למגורי מפקדי המחנה ובני משפחותיהם, בתים שאפילו היום היו נחשבים ליוקרתיים. המוסך לשעבר משמש כיום לתצוגות מיוחדות ולאירועים. חלק מצריפי המגורים וסדנאות העבודה עודם ניצבים על-כנם, סגורים ומסוגרים. מגורי אנשי הס"ס מן השורה שופצו ומשמשים כיום כאכסניית נוער לצורך פעילויות תרבותיות ופוליטיות. המשרפות נותרו אף הן; ממש מאחוריהן היה תא הגזים, ממנו לא נשאר זכר.

ומה עלה בגורל הפושעים? בודדים בלבד נתנו את הדין על מעשיהם. משמר המחנה מנה 1,000 איש; רק תשעה הועמדו לדין. 3,360 נשים מסגל המחנה ידועות בשמותיהן; רק 77 מהן נשפטו. מבין 90 חברי סגל המחנה, נשפטו 23 בלבד. לא ידוע כמה מבין האסירות והאסירים שרדו.


[צילום: איתמר לוין]
תאריך:  24/04/2017   |   עודכן:  24/04/2017
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מחנה השמדה נוסף
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חבר קיבוץ יגור
24/04/17 15:14
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
זה לא מספיק. שנה אחר שנה אנחנו משננים את לקח השואה: "לא עוד!", זוכרים את שעברו אחינו ואחיותינו, אבותינו ואימהותינו - אלו שנותרו שם, בגיא ההריגה; ואלו שניצלו - ומבטיחים לעשות הכל כדי שעמנו לא יעמוד שוב חסר ישע, מתחנן לחסדם של זרים שיושיעוהו. "הלקח הוא שעלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו מול כל איום, מול כל אויב", אמר רה"מ בנימין נתניהו. אמת.
24/04/2017  |  דרור אידר  |   מאמרים
תיעוד השואה, עדויות הניצולים וסיפורים על אנשים שלא שרדו את הזוועות קיבלו תאוצה בזכות המדיות החברתיות, למשל קבוצות ייעודיות בפייסבוק (Facebook). המגמה הזו מונעת בין היתר על-ידי יוזמות שונות של בני הדורות השני והשלישי, שרוצים להנציח את מה שעבר על קרובי משפחתם ועל אחרים בשואה, ולהנציח את זכרם של אלה שנספו בימים הנוראים ההם.
24/04/2017  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
בבית הספר בו למדתי בילדותי צויין יום השואה בטקס רב רושם ועצב. נקראו דקלומים, שרו שירים וכולנו התחברנו וכאבנו את השואה שקרתה לעמנו, לנו, באירופה, אף שהורי באו בכלל מצפון אפריקה. לא הייתה שואה שלהם או של מישהו מסוים. זו הייתה שואה של העם היהודי וכולנו הבנו, התחברנו וכאבנו.
24/04/2017  |  ציפורה בראבי  |   מאמרים
מוקדש באהבה ליורם מעודה ולמוסקו ממסעדת "זעפרן"
24/04/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
מאות אלפי יהודים בעולם כבר התרגשו מהפתרון שיקרב אותם לעם ישראל הקהילות היהודיות בתפוצות חוות מדי שנה את הקושי שבהנצחת יום הזיכרון, בשעה שהעולם סביבם ממשיך כרגיל. בעוד שבישראל כולם עוצרים מלכת ועומדים דום לשמע צפירת ההנצחה וההתייחדות, יהודי התפוצות נאלצו לקיים את ההנצחה רק במסגרת טקסים רשמיים או התכנסויות, ובמידה ולא היו כאלו- אף לוותר על ההנצחה.
24/04/2017  |  מירב ארד  |   חדשות
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי  
"השואה - פשע נגד העם היהודי, לא נגד האנושות"  /  עידן יוסף
זוכרים ושרים  /  ראובן לייב
רצים ותורמים לניצולי השואה  /  יפעת גדות
יופי מציל חיים  /  שמחה סיאני
"כי לא מחשבותי מחשבותיכם"  /  מנחם רהט
כך אני זוכה לזכור את המחר  /  יצחק מאיר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il