המתפטר שיביס את נתניהו?

קרב איתנים עז-יצרים ותחבולות עומד להתחולל - נוכח עיניו המשתאות של הציבור הישראלי - על בימתה של זירת האגרוף הפוליטית. בצד אחד ממתין הרב-תחמן בנימין נתניהו, שבע קרבות ומאבקים; ומן הצד השני ניצב בנחישות שותפו הבכיר שר האוצר משה כחלון, שהחליט בחשאי לפרסם את תוכניתו "נטו למשפחה" מאחורי גבו של ראש הממשלה. התוכנית הכלכלית המורכבת שהציג כחלון לא באה אל העולם רק כדי להיטיב עם מעמד הנדכאים והמסכנים, אלא גם על-מנת להראות לנתניהו מי תלוי במי: נתניהו בכחלון או כחלון בנתניהו. אך כמו בכול מלחמה גם הפעם כולם יודעים איך הם נכנסים לקרב אך לאיש לא ברור כיצד ייצאו ממנו.

במושבים שבשורה הראשונה בסמוך לזירה יושבים בכירי המהמרים הפוליטיים המבקשים לגזור לעצמם קופון של רווח תדמיתי שאולי יכניס לכיסם מספר מנדטים רווחיים: שר הבריאות יעקב ליצמן, שר החינוך נפתלי בנט, שר הפנים אריה דרעי ושר הביטחון אביגדור ליברמן. כל אלה משתוקקים שכחלון יקרוס ממהלומת ימין ממוטטת ויעשו כל מה שניתן – בצעקות בוז ושריקות מצמררות - כדי למרר את חייו של שר האוצר. לכל אלה ידוע, כי אולי יצליח כחלון בסיבוב הראשון לבטל את מס הקנייה על מכשירים סלולריים, וישיג גם ביטול המכסים על בגדי תינוקות והנעלה.

לכל אחד מהמהמרים האלה על הזכות לשייך לעצמם את ההצלחה, אם תתממש, יש מה להפסיד ורק מעט סיכויים להרוויח, כי באמת לכחלון אין ארנק עמוס שטרות כסף לחלוקה. ליצמן מנסה לקדם רפורמה מקיפה בביטוח הסיעודי שתישא את שמו, אך נענה בשלילה. באוצר מסבירים לו ש"אין כסף". וכשהוא רואה שכחלון מחלק מיליארדים הוא מאיים - אפרוש מהקואליציה. אבל לאיום הזה אין משמעות מעשית, כי גם ללא "יהדות התורה" נתניהו יכול לשמור על משרתו עם 61 ח"כים תומכים.

אך ליצמן אינו בודד בשורת הפגועים תדמיתית ממהלכו המפתיע של כחלון. גם לשר החינוך בנט יש סיבות טובות לכעוס, כי גם הוא רוצה חלק מהקרדיט על הורדת המחירים. גם אריה מכלוף דרעי, הטוען לכתר "השר החברתי" הדואג לרווחתם של דלי העם, כועס על כך שכחלון עתיד לקטוף את האהדה על צעדים שאולי יטיבו עם המעמד הנמוך ומעמד הביניים.

ליברמן אינו כועס הוא רק חושש שמהלכיו של כחלון יגרמו למפלתו של נתניהו והוא ייאלץ להיפרד מחלומו הרטוב לשלוט במערכת הביטחון. סביר להניח שליברמן תולה את יהבו על יו"ר הקואליציה דוד ביטן שיעשה ככל יכולתו לשבש את מהלכי החקיקה הנדרשים כדי לאשר את תוכנית "נטו למשפחה". אבל נראה שיכולתו של ביטן עשויה להיות מוגבלת אם אומנם המפלגה הפרטית של יאיר לפיד תממש את הבטחתה ותתמוך בתוכניתו של כחלון בעת ההצבעות בכנסת.

וקיים עוד מכשול בדרכו של כחלון. קבלת חוק "נטו למשפחה" דורשת אישור של ועדת הכספים שבראשה יושב ח"כ משה גפני מיהדות התורה ולכן צפויים קשיים מצד המפלגות החרדיות. באוצר מעריכים, כי ייתכן שהח"כים החרדיים יטענו שהתוספת שתוענק לבני זוג עובדים מהווה אפליה של תלמידי ישיבות ועל כך לא יסלחו לעולם.

ומעל כל המהמרים הפוליטיים האלה מרחף כחרב המתהפכת האיום המוסווה של כחלון שאם לא יאושרו כל תוכניותיו "אס איז" כלשונו, מפלגתו עם עשרת המנדטים שלה תפרוש מן הקואליציה ותמוטט את נתניהו במכת מחץ שאולי אף תוביל לבחירות. מי שאולי ירוויח מהתסבוכת הוא דווקא כחלון שאם יפרוש מן הקואליציה עשוי לזכות בתואר הנחשק "האיש שהביס את נתניהו". ועל כך ניתן לומר כי דווקא התבוסה האישית והפלת נתניהו, יאפשרו לו למצב את עצמו ואת מפלגתו במעלה תוצאות הבחירות הבאות.

עם כל אלה, אסור בשום פנים ואופן לשכוח כי נתניהו מסוגל לשלוף שפן מפתיע מכובע הקוסמים שלו ולצרף לממשלת המיעוט שתיווצר – אם כחלון אכן יתפטר - את כל החברים במחנה הציוני (מפלגת העבודה לשעבר) השואפים לשלטון ושררה בכל כוחם ותאוותם.