לשחק דמקה עם עצמנו

האם אנחנו דמוקרטיה? לא! בשום פנים ואופן, אנחנו לא דמוקרטיה. אנחנו יכולים להיות כל מהות מלבד היותנו דמוקרטיה. המונח הדמוקרטי הפך ברבות הימים למונח דתי אמונתי שחלק מהאנשים מתבייש להתנער ממנו וכאילו הוא מתנער מערך נעלה. אגלה לכם סוד אישי שמעולם לא חשבתי להוציאו לנחלת הכלל. רוב מכריי יודעים כי יליד סוריה אנוכי, ואחת הקללות הנפוצות שם הייתה "יַהוּדי". במקום להגיד לך בן זונה או שרמוטה ואם רוצה לפגוע בך יותר, היה מעלה את הטון ואומר לך יאהודי! בין גוי לגוי לאו-דווקא ליהודי. אני כילד, וזה הסוד שלי, הייתי נפגע מהקללה הזאת ולא פעם הייתי עונה "אתה יהודי".

ברכת "הדמוקרטי" היא שהזכירה לי את קללת "היהודי". אנו נפגעים עד עמקי נשמתנו אם מטיחים בנו שאנו לא דמוקרטיה! אנו עונים באותו מטבע "אתם בעצמכם לא דמוקרטיה"- אפילו אם בן-קללתנו אמריקני.

אז מה אנחנו אם לא דמוקרטיה. אנחנו קבוצה אנושית מגובשת ועתיקת יומין שבאה לארץ ישראל ולקחה אותה בכוח הזרוע לא בכוח הדמוקרטיה. הרגנו, נלחמנו, גירשנו, פה ושם ליקקנו, התחנפנו, וגם הפעלנו את התכונות הדיפלומטיות הנטועות בדי.נ.א שלנו. הפעלנו את הקשרים הענפים שלנו ברחבי העולם, השתמשנו בכוחנו הכלכלי. השתמשנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו לסיפוח האדמה, ומה שלא סיפחנו בכוח הזרוע קנינו בכסף מלא, במחיר מציאה או מופקע. אדמונד רוטשילד היהודי הטוב קנה עבורנו יישובים שלמים.

חדי לשון

הקמנו את המדינה, יש האומרים מתוך נס ואני חולק עליהם, שום נס לא היה כאן, אין טבעי ממדינה שתקום כאשר קבוצה חכמה חרוצה ונחושה עד אינסוף עומדת מאחוריה. הכרזנו על הקמת מדינתנו והיצגנו את מרכולתנו ברבים. אמרנו כי מדינה יהודית אנחנו, לא דו-לאומית ולא רב-לאומית כי אם יהודית. בו ברגע חרצנו את מהותנו גם הצהרנו כי אין אנו דמוקרטיה, לא יכולים להיות דמוקרטיה גם לא מתעתדים להיות דמוקרטיה.

אנו סוג של משטר שבאמת איני יודע איך לקרוא לו, אשאיר את זאת לחדי-לשון המקצוענים שיודעים לעמוד על כל משטר ומשטר, אך את זאת יודע לזהות בעצמי: אין משטרנו דמוקרטיה. המשטר שלנו מושתת על עקרון שלטון העם היהודי והכרעת הרוב היהודי; הצהרנו על זאת במגילת עצמאותנו באופן המפורש ביותר. לא עבדנו על-אף אחד ולא ניסינו להסתיר את כוונותנו.

כן התחייבנו לשמור על זכויות כל אדם מכל גזע ודת החי בארצנו ותחת משטרנו, וזה אומר כי כל אדם מכל גזע ודת שמגלה את רצונו לחיות בארצנו, התחייב לשמור אמונים לשלטוננו ולחיות תחת משטר העם היהודי, המושתת על הכרעת הרוב היהודי. אדם כזה יהנה כיתר אזרחי המדינה היהודית משוויון זכויות, והמדינה תבטיח לו חופש ביטוי, דת, פולחן, מצפון, חינוך ותרבות. החלטה זו שגילינו אותה במגילת העצמאות עושה מאיתנו מדינה הומנית-לא דמוקרטית. כל מי שמפרש זאת אחרת משחק דמקה עם עצמו - ביטוי חדש שנחשפתי לו היום ובהשראתו כתבתי את המאמר הזה.

לשחק דמקה עם עצמנו: דמוקרטיה & דקטטורה, ימין & שמאל, כובשים & משחררים; לשחק דמקה עד זוב דם. עם סדיסטי אנחנו.