הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות צרפת אמור להיות הכתרתו של עמנואל מקרון - צופה (23.4.17) טוני ברבר בפייננשל טיימס. כל הסקרים צופים לו ניצחון בפער של 20% על פני מארין לה-פן.
נצחונו של מקרון בסיבוב הראשון התקבל באנחת רווחה שנשמעה בכל אירופה והעולם הדמוקרטי. מקרון הוא מועמד של המרכז, תומך ברפורמות כלכליות מדודות, באיחוד האירופי ובסדר עולם ליברלי. הוא המחסום בפני התממשות החששות מפני מה שעלול להתחולל באיחוד האירופי בעקבות הברקזיט ונצחונו של
דונלד טראמפ. לכך יש לצרף את תבוסת הימין הקיצוני בהולנד בחודש שעבר ואת הציפיות לנצחון המרכז-ימין או המרכז-שמאל בגרמניה בחודש ספטמבר. כל אלו, סבור ברבר, מלמדים שמוקדם מדי לכתוב הספדים על הליברל-דמוקרטיה של אירופה ועל
האיחוד האירופי.
במקביל, תוצאות הסיבוב הראשון מהוות רעידת אדמה מבחינת המבנה הפוליטי המסורתי של צרפת המודרנית, שכפי שהוקמה בידי שארל דה-גול בשנת 1958. לראשונה מזה למעלה מ-60 שנה, הנשיא לא יהיה איש אחת משתי המפלגות הגדולות מימין ומשמאל. המבנה הפוליטי של הרפובליקה החמישית קורס לנגד עינינו, קובע ברבר.
עם זאת, הוא מדגיש, תהיה זו טעות לתאר את מקרון כאאוטסיידר מוחלט. האיש היה שר הכלכלה בממשלו של
פרנסואה הולנד, והוא המועמד המועדף בעיני חוגים נרחבים של האליטות הפוליטית והדתית בצרפת. הללו צפו כבר לפני מספר שנים את התמוטטות המערכת הפוליטית המסורתית וחיפשו מועמד שניתן יהיה להציגו כפנים חדשות - ומקרון הוא בדיוק כזה.
אם וכאשר ינצח מקרון ב-7 במאי, לא יהיה לו קל לשלוט. קשה להניח שתנועתו, "אן מארש", תזכה לרוב בבחירות לאסיפה הלאומית שיתקיימו בחודש יוני, ולכן הוא יצטרך ליצור קואליציה מרכזית שתתמוך בו - ותהיה נתונה כל העת למתקפות מימין ומשמאל. זה יהיה חידוש מוחלט מבחינתה של צרפת, המדינה בה נוצרו במאה ה-18 ההבדלים המסורתיים בין ימין לשמאל (על-פי סדר הישיבה באסיפה הלאומית), וכמובן יחייב את מקרון לפשרות ולתימרונים בין חברי הפרלמנט. בנוסף לכך, תומכיהם של לה-פן ושל הקומוניסט ז'אן-לוק מלנשון עלולים לצאת לרחובות.
הרבה יהיה תלוי בשאלה באיזו אגרסיביות יקדם מקרון את הרפורמות שלו, צופה פייננשל טיימס. עד כה הוא לא פירט כיצד יישם את הבטחותיו. הוא חוזר שוב ושוב על המונח "בו בזמן", מה שמצביע על כך שחלקים בתוכניותיו סותרים זה את זה. אם נשיאותו של מקרון תיראה כמו אלו של הולנד ושל ניקולה סרקוזי, מסיים העיתון באזהרה, הבחירות של 2022 יקרבו את לה-פן עוד יותר לארמון האליזה.
