|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על ארץ הפמפס נגזר לעבור מטמורפוזה קשה. מצבה הכלכלי - על הפנים, והארגנטינאים שידעו לעלוז בעבר, איבדו את שמחת החיים שלהם ומתהלכים יותר ויותר שפופים לנוכח ההידרדרות הגדולה של ארצם
|
|
בואנוס איירס [צילום: מרים קהן]
|
|
|
|
|
כדורגל, אסדו וטנגו סימלו בעבר את "השילוש הקדוש" שייחד את ארגנטינה משאר העולם, אלא שלא עוד. מסתבר שבשנים האחרונות מאבדת ארץ הפמפס יותר ויותר את הילת-ייחודה. אחרי ככלות הכל, כדורגל בלי מסי - זה כבר לא זה; אסדו כיום הוא יקר מדי לארגנטינאי המצוי; וטנגו נותרו רוקדים רק בני גיל הזהב.
כי את האמת אין עוד להסתיר: ארגנטינה עוברת ממש מטמורפוזה קשה, ושינתה את פניה כליל. במפת הכדורגל העולמי, שבה כיכבה בעבר בפסגה, היא מדרדרת יותר ויותר, ואפילו בגביע-אמריקה היא מנגנת כעת כינור שני בלבד, וסופגת מפלה אחר מפלה. אפילו עלייתה למונדיאל הבא נתונה עדיין בספק די גדול, כשברזיל וצ'ילה מקדימות אותה בהישגיהן..
סר החן
גם פולחן האסדו, שהורתו בארץ הפמפס - מעצמת הבשר הגדולה בעולם - כבר איננו מה שהיה בעבר. יותר ויותר ארגנטינאים נוטשים את הפולחן הזה של מצרך היסוד בשל יוקרו הרב של הבשר האיכותי, שעליו הם בעצם גדלו, וממירים אותו בבשר מסוג ב', אם לא בדגים ובארוחות צמחוניות.
וסר גם חינו הגדול של הטנגו החושני, שהורתו בשכונת סן תלמו האגדית של בואנוס איירס. בקרנות הרחוב של בירת-ארגנטינה מסתמנים כבר פחות ופחות מעגלים ספונטניים של רוקדי הריקוד החושני מקרב הצעירים המקומיים.
מהפגנה להפגנה
במרוצת החודש האחרון, שאותו בילינו בבואנוס-איירס, נוכחנו לדעת שהארגנטינאים איבדו את שמחת החיים שהייתה להם. בהבדל מישראל, שחיה בין מלחמה למלחמה - ארגנטינה חיה כיום בין שביתה לשביתה. מדי יום נחסמים בה רחובות מרכזיים שלמים לשעות אחדות בידי שובתים ממורמרים מכל הענפים, המוחים על שכרם הזעום ויוקר-המחייה הנורא, שבו הם מתקשים לעמוד. השביתה הבולטת ביותר היא שביתת המורים, הנמשכת כבר ארבעה חודשים, כשהתלמידים בפוטנציה נאלצים להסתובב ככה סתם ברחובות כתחליף-לימודים.
שיבוש החיים
נשיא-ארגנטינה, מאוריסיו מאקרי, שהוא איש הימין, מתקשה לעמוד בפני המוני הממורמרים והמיואשים ממצבה הכלכלי המדרדר של ארצם. את קולר האשמה למצב תולים בנשיאה הקודמת של ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, אשת המפלגה הפרוניסטית, שמוטטה את כלכלת מדינתה בקדנציה שלה, והחשודה גם בפגיעה בכוחו ובשליטתו של הנשיא הנוכחי מאקרי, המנסה נואשות לייצב את המצב הכלכלי הקשה של ארצו. בכך היא זוכה לתמיכתם של האיגודים המקצועיים, שכוחם והשפעתם בארגנטינה.אינו מבוטל, ושהם אלה העומדים מאחורי שיבוש החיים היומיומי במדינתם.
כן, ארגנטינה מקוננת על מר-מצבה, מבלי שמסתמנת באופק תקווה לרווחה.
|
| תאריך:
|
24/04/2017
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2017
|
|
ראובן לייב
|
|
עם רדת יום אהיה בקריית ים, בהתכנסות בני העיר לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אתלווה אל נער או נערה, שיעלו להדליק אבוקת נשמה לעילוי נשמת הרוגי ישראל בנוראה במלחמות האדם. יאמרו שם כי הנער או הנערה הם בני הדור השליש, ועליי יאמרו כי אני בן הדור הראשון, וסמל 'דור ודור' יקרין עצמו אל לב הנוכחים.
|
|
|
|
|
לא אהבתי את מה שעשו לרחבעם זאבי. הרבה צביעות דבקה באלה שהתנגדו להנצחת שמו של "גנדי" על מבנה קטנטן בשער הגיא, כדי לכבד את פועלו למען עם ישראל. איש מהם לא עשה זאת בידיים נקיות. אנשי הקבוצה שהובילה את המאבק ביקשו להראות, כביכול, ש"מחנה הפלמ"ח" ידע תמיד לשמור על טוהר הנשק, ביטוי מכובס, שמשמעותו האמיתית היא שמותר להרוג באמצעות הנשק רק למטרות ראויות, שאותן מגדיר, כמובן, מי שמחזיק בנשק, ומכאן שלא יהיה זה ראוי ששמו של מי שהיה לחלק אינטגראלי של ה"מחנה האחר" יונצח במקום הזה; מה שיפגע, לטענתם, במורשתו של ה"המחנה שלהם". כל שאר האמירות שנאמרו בעניין זה היו מחוסרות הגינות.
|
|
|
|
|
לרפרטואר העשיר של התאטרון הלאומי הבולגרי בסופיה, בין "אנטיגונה" של סופוקלס ו"ריצ'ארד השלישי" של שקספיר, "הקמצן" של מוליר ו"גן הדובדבנים" של צ'כוב, "הכסאות" של יוז'ין יונסקו ו"על עכברים ואנשים" של ג'ון סטיינבק, שובצה גם הצגה "יצחק יזעקוב ללא תעודות", פרי עטו של המחזאי היהודי, אנג'ל ווגנשטין, שבימים אלו ממשיך ליצור, לפעול, להשפיע וגם זוכה להיות יוצר מאוד מוערך בעיר הולדתו, סופיה, כשהוא כבר מהלך באמצע העשור העשירי לחייו.
|
|
|
|
|
לא רק את יום השואה אנו מציינים היום (24/4) אלא גם את רצח העם הארמני. ספק אם בישראל יודעים או שנעו על רצח העם הזה אשר התרחש בתחילת המאה ה-20 אך מחובתנו המוסרית כעם שסבל מרצח עם לציין ואף להכיר במה שהתרחש כאן במזה"ת לפני מאה שנה.
|
|
|
|
|
כבר זמן רב שאני טוען שהפרדת הדת מהמדינה רק תעשה טוב ליהדות ולכל סממן דתי בארץ הקודש. נכון אומנם שכך נפסיד יהודים שנכללים, כביכול, בלב הקונצנזוס היהודי אבל לדעתי הם לא יהיו כל כך רבים כפי שאחרים משערים, והעיקר שיהודים כשרים באמת לא יפגעו עוד רוחנית על-ידי אלה שמשנים את תכני היהדות והחגים שלנו ממרומי משרותיהם ה"ממלכתיות".
|
|
|
|
|
