|   15:07:40
דלג
  שמחה סיאני  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

יופי מציל חיים

כשהבחין בי, ניגש אליי, ליטף את לחיי ואמר לאבי (שמואל ז"ל) שנשא אותי בחיקו: 'איזה ילד יפה' מבט מהורהר עלה בעיניו והוא שאל: 'קיטז אני ארע קופילו?' (בן כמה בנך?) 'בן ארבע', ענה לו אבי
24/04/2017  |   שמחה סיאני   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות
מציל חיים

נאמר במשלי לא, ל: "שקר החן והבל היופי..." אך לא בכל מקרה. אביא להלן את סיפורו של ידידי משכבר הימים זאב יוסף נעמן בן שמואל מאנגר, שניצל ממאורעות השואה ועלה לארץ ישראל וזאת בזכות ..., מיד תקראו ותיווכחו שלעיתים, יופי מציל חיים!

וכך סיפר לי זאב:

"השנה היא 1940 והעיר היא צ'רנוביץ, לשעבר בירת בוקובינה שהייתה פלך בקיסרות האוסטרו-הונגרית לפני מלחמת העולם הראשונה. הייתי בן יחיד להוריי והתגוררנו ב"רושעסע גאס" (רחוב הרוסים) בדירת בית דו קומתי שאכלס מספר משפחות שמנו בסך-הכל כשלושה עשר יהודים.

לא מכבר נכבשה העיר על-ידי הגרמנים ועושי דברם הרומנים, מידי הרוסים. החיילים הרומנים הורשו לערוך אקציות בקרב היהודים, להרגם ולגזול את רכושם. הם היו עוברים מבית לבית, אונסים, גוזלים ורוצחים בנו ללא רחם. חלק מאותם מראות זכורים לי עד עצם היום הזה, בהשקיפי כילד בן ארבע מחלון דירתנו.

בילדותי, אמרו כולם שאני ילד מאוד יפה. סבלתי רבות בשל כך ותמיד קראו לי 'דייבוטצ'קה' (ילדה). אני זוכר שאנשים היו עוצרים אותנו באמצע הרחוב ואומרים להוריי: 'הו, איזה ילדה יפה יש לכם, איזה עיניים יפות יש לה עם ריסים ארוכים כל כך, ואיזה תלתלי זהב יפים לראשה...', ותוך כדי כך צובטים את לחיי שוב ושוב ומכאיבים לי מאד. הייתי בוכה ואימא הייתה צוחקת באושר ואומרת בגאווה: 'הוא ילד, הוא לא ילדה'.

'הו, סליחה', היו מתנצלים הצובטים ואומרים: 'אבל הוא נראה ממש כמו דייבוטצ'קה'.

מעולם לא חלמתי שהמראה היפה שלי, כילד, יציל אותנו ממוות ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים בשעות אחר-הצהריים, הופיעו שני חיילים רומנים מטילי אימה בחצרנו, הוציאו אותנו ואת כל השכנים מהדירות והעמידונו בחצר בשורה מול תת-מקלע. חייל אחד כיוון לעומתנו את תת-המקלע שלו, ואילו האחֵר עסק בביזת הדירות.

אחרי שעה קלה הופיע החייל הבוזז, בידו האחת היה תיק ובתוכו שללו ובידו השנייה נשא את תת-המקלע שלו. כשהבחין בי, ניגש אליי, ליטף את לחיי ואמר לאבי (שמואל ז"ל) שנשא אותי בחיקו: 'איזה ילד יפה'. מבט מהורהר עלה בעיניו והוא שאל: 'קיטז אני ארע קופילו?' (בן כמה בנך?). 'בן ארבע', ענה לו אבי.

החייל הביט בי שוב ואמר: 'גם לי יש בן בגילו בבית'. אחר כך ניגש לעמיתו, שכל אותה עת כיוון את תת-המקלע המאיים לעומתנו להשמידנו, ולחש דבר מה באזנו. חברו הסתכל בי בעיניים בוחנות ואחרי מספר שניות הנהן בראשו לאות הסכמה.

'היכנסו לדירות, אבל מהר!' ציווה החייל שנשאתי חן בעיניו בהנפת יד מאיימת. היינו המומים, לא הבנו באותו רגע שקרה לנו נס! החיילים לא חיכו לראות אותנו נענים לדרישתם ועזבו מיד את המקום. לרגע השתררה דממה, ולאחריה - הוריי והשכנים התנפלו עליי בנשיקות ובבכי: 'וילי (זאב), בזכותך ניצלנו, בזכות היופי שלך לא רצחו אותנו...'. לא הבנתי בדיוק מדוע כולם קופצים עליי, מנשקים אותי ובוכים. כשראיתי שכולם בוכים, נבהלתי וגם אני התחלתי לבכות.

עד היום אני מודה לבורא עולם על שזיכני להציל, ולו לתקופה קצרה, שלושה עשר נפשות - שלושה עשר עולמות. לצערי, אבי לא זכה לאריכות ימים וכן רוב שכניי שניצלו בזכותי, הם נרצחו בשואה כמו רבים אחרים מבני עמנו.

בשנת 1945 בתום המלחמה, כשהייתי בן שמונה שנים, הסתבר לאימא (אסתר בת יצחק ושרה לבית פינקלשטיין), כמו להרבה יהודים באותה עת, כי בסך-הכל יצאנו מן הפח אל הפחת. הבנו, כי תחת השלטון הרוסי שכבש את צ'רנוביץ לא תהיה לנו תקומה, ואז ביקשה אימא מהשלטונות לחזור למולדתה - פולין, בתור ילידת פולין. השלטונות הסכימו לאשר את בקשתה, אך לא הסכימו לצרף אותי אליה בטענה, שאני רוסי לכל דבר - כי הרי נולדתי בצ'רנוביץ, שהיא כיום ברית המועצות.

אימא, שהייתה אישה אסרטיבית ובעלת נוכחות, הצליחה אחרי המלחמה בדרך לא דרך, להשיג אישור גם עבורי ולצאת מצ'רנוביץ, שהייתה תחת שלטון רוסי-אוקראיני, ולהגיע לפולין עם קבוצת יהודים. באמצעות שליחי "השומר הצעיר" שהגיעו אלינו מארץ ישראל, הצלחנו לעבור את הגבולות דרך פולין וצ'כיה לגרמניה המערבית, שהייתה אז תחת שלטון אמריקני, לעיר במברג. שיכנו אותנו עם שארית הפליטה במחנות צבא לשעבר, בתמיכת הג'ויינט היהודי וצבא הכיבוש. בשנת 1946 נישאה אימא בשנית לבן ציון קאופמן, שגם הוא שכן באותו מחנה וגידל אותי כאַב.

במחנות בגרמניה: במברג ובאד רייכנהל הסמוכה למינכן, שהינו כשנתיים וחצי (1948-1946) ושם חונכתי, כמו ילדים אחרים, לאהבת ארץ ישראל. הוריי שימשו כמורים באותם מחנות והם למדוני שירים ודקלומים, בהם הייתה ערגה רבה ואהבה לארץ ישראל. לא פעם, הייתי מופיע בפני קהלים רבים באותם שירים ודקלומים.

זכור לי עד היום השיר שכותרתו הייתה: "מזרחה!"

א.

קומו הגולים, מעילכם הסירו!

שמש האביב זרחה עליהם

משנת הגלות התעוררו, העירו!

פיתחו עיניכם, הרימו ראשיכם!

הבינו, כי לא פה תמצאו הרווחה,

לכו ונלכה שמה - מזרחה, מזרחה!

ב.

עזבו הגטו, המקומות הצרים,

בם שנות אלפיים חייכם אבדו,

גרשו מעליכם את רבבות הנשרים,

שבציפורניהם את בשרכם גרדו.

רב לכם בכי, די לכם אנחה!

קומו, התאוששו - מזרחה, מזרחה!

ג.

התשמעו, אחים, את קול בני עמנו?

די לנו חלומות, השואה חלפה!

אדיר חפצנו לשוב אל ארצנו,

מקום שם הגאולה לנו נשקפה

אך שמה הנחלה והרווחה!

זאת תשובתנו - מזרחה, מזרחה!

ד.

די לנו לפנות לחזיונות הנבערים,

חופש גם אחווה, בם צדו לבנו

נוכחנו דעת, כי לא מהזרים

אך מידינו תבוא תשועתנו!

אך בארץ הצבי, אך שמה הרווחה

לציון, ליהודה - מזרחה! מזרחה!

עלינו ארצה כציונים נלהבים בדצמבר 1948. ההגעה לארץ ישראל הייתה בבחינת התרוממות רוח גדולה לכולנו, ולי - כילד בן שתים עשרה - משוש כל חיי, שיא ההתגשמות לה ייחלתי שנים.

הכרזת המדינה, הייתה עבורנו מין הלם והתעלות בל תשוער אשר חזרה על עצמה רק עם שחרור ירושלים - הר-הבית!"

כיום זאב (וילי) הוא בן שמונים, ואירוע הצלה זה מלווה אותו עד עצם היום!

תאריך:  24/04/2017   |   עודכן:  24/04/2017
שמחה סיאני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יופי מציל חיים
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
כ.ח.
27/04/17 09:49
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
ים של השתוממות ובילבול, תימהון ופיקפוק, מלווה את התייחסותנו לתופעה ההיסטורית שאין שניה לה – השואה. הירהורי הפלצות שמעוררת שואת העם היהודי בכל נפש יהודי הומיה במרוצת כל ימות השנה, מתעצמים ביום הזיכרון לשואה (ודוק: 'יום הזיכרון לשואה', ולא כפי שנסחפים בטעות להגדרה השגויה 'יום השואה', היֹה לא תהיה). מבחינת היהודי המאמין, דל כוח המחשבה מכדי להבין חשבונות שמים באשר לאֵימי הקטסטרופה שלא הייתה כמותה מיום ברוא אלוקים אדם על פני האדמה. מבחינת היהודי המאמין, אין כל יכולת להבין במישור האמוני והערכי את פשר "החֵמה השפוכה", שהביאה כליה אכזרית, משפילה, על כלל ישראל, ובתוכו שלומי אמוני ישראל, ארזי הלבנון ואדירי התורה, מאמינים בני מאמינים.
24/04/2017  |  מנחם רהט  |   מאמרים
עם רדת יום אהיה בקריית ים, בהתכנסות בני העיר לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אתלווה אל נער או נערה, שיעלו להדליק אבוקת נשמה לעילוי נשמת הרוגי ישראל בנוראה במלחמות האדם. יאמרו שם כי הנער או הנערה הם בני הדור השליש, ועליי יאמרו כי אני בן הדור הראשון, וסמל 'דור ודור' יקרין עצמו אל לב הנוכחים.
24/04/2017  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
לרפרטואר העשיר של התאטרון הלאומי הבולגרי בסופיה, בין "אנטיגונה" של סופוקלס ו"ריצ'ארד השלישי" של שקספיר, "הקמצן" של מוליר ו"גן הדובדבנים" של צ'כוב, "הכסאות" של יוז'ין יונסקו ו"על עכברים ואנשים" של ג'ון סטיינבק, שובצה גם הצגה "יצחק יזעקוב ללא תעודות", פרי עטו של המחזאי היהודי, אנג'ל ווגנשטין, שבימים אלו ממשיך ליצור, לפעול, להשפיע וגם זוכה להיות יוצר מאוד מוערך בעיר הולדתו, סופיה, כשהוא כבר מהלך באמצע העשור העשירי לחייו.
24/04/2017  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
קל לאהוב את ההולנדים. הם אנשים חמים, דוברי אנגלית מצוינת, יש להם ארץ יפהפייה, היה להם כדורגל נהדר והם ניצבו לימינה של ישראל במלחמת יום הכיפורים. אלא שסיפורה של הולנד במלחמת העולם השנייה הרבה פחות מלבב. די בנתון אחד: 80% מיהודי המדינה נרצחו בשואה - השיעור הגבוה ביותר במערב אירופה. זה לא היה קורה בלי שיתוף פעולה נרחב עם הנאצים, החל ממנכ"לי המשרדים הממשלתיים וכלה במלשינים קטנים. וכפי שאמר אבי בקר המנוח, מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי: זוכרים שהולנדי הסתיר את אנה פרנק; שוכחים שהולנדי הסגיר את אנה פרנק.
24/04/2017  |  איתמר לוין  |   כתבות
ביד ושם נפתח רשמית (יום א', 23.4.17) יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקס ממלכתי. העצרת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נכבדים, ניצולי השואה, ילדיהם של ניצולי השואה ומשפחותיהם, והציבור הרחב. השנה נערכת העצרת בסימן "לחלץ תווי פניהם - סיפורו של היחיד בשואה".
23/04/2017  |  עידן יוסף  |   חדשות
אורי מילשטיין
מגזין סגולה
אורי מילשטיין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il