|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
להביט כמה צעדים קדימה <br>
|
לראות את הנולד זו דרך חיים מיוחדת במינה - לחיות יום יום, שעה שעה, בחדר לידה
|
|
יום יום [צילום: גדי ימפל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חיים חדשים, ההתרגשות בשיאה, כולם עומדים מסביב לפלא החדש שיצא לאוויר העולם. אך מה נשאר ממנה, מאותה התרגשות מופלאה, ארבע שנים מאוחר יותר כשהתכשיט המופלא ניסה להכין שוקו לבד והשאיר עקבות לא רק במטבח, אלא גם בסלון. פרשתנו "תזריע", פותחת בתורת היולדת - הקורבנות שעליה להביא לבית המקדש, ודיני טהרתה. אך 'יולדת' איננו אך ורק גדר הלכתי-טכני, מדובר בעמדת נפש שעלינו לאמץ ולהמשיך גם לאחר הלידה, גם גברים וגם נשים. כששאל ר' יוחנן בן זכאי את תלמידיו מהי הדרך הטובה שבה צריך לדבוק האדם נתנו לו תלמידיו מספר תשובות, אך מיוחדת ושונה הייתה תשובתו של ר' שמעון בן נתנאל: "הרואה את הנולד" 1. לראות את הנולד זו דרך חיים מיוחדת במינה - לחיות יום יום, שעה שעה, בחדר לידה. להתלהב כל פעם מחדש, לא לראות שום דבר כמובן מאליו, ולדעת שגם עכשיו יכולים לצאת החוצה דברים גדולים בבת אחת. בחיי הזוגיות חשובה מאוד עמדת הנפש הזאת, עלינו לראות כיצד בן/בת הזוג נולד כל שניה מחדש. כך לא נישחק, לא נפסיק להתרגש, האהבה תתעצם ותכסה את כל הפשעים, האמון בטוב ובכוונות הטהורות יגדל, וכך נפרח ביחד. ניוולד מחדש, נצא לאוויר העולם מלאי התחדשות והתרגשות, עד הפעם הבאה - השנייה הבאה - ושוב ניוולד, ושוב נתחדש, ושוב נתרגש. ובהזדמנות זו, רציתי להקדיש את הפרשה הזאת ולאחל מזל טוב לבני הבכור דוראל ולאשתו המקסימה שירן על הולדת בתם הראשונה. |
|
הכותבת היא שדכנית ותיקה, בעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות". lev.co.il-www.doo
|
|
| תאריך:
|
25/04/2017
|
|
|
עודכן:
|
25/04/2017
|
|
הראלה ישי
|
|
|
אנו שוב בימים סוערים על-רקע מבצע צוק איתן בעזה ודוח מבקר המדינה בנדון שפורסם לא מכבר. הדוח מבקר בו נושאים רבים ובכללם: תכנון, הערכות, ניהול המערכה, איכות המודיעין, קביעת מטרות, אופן הכניסה למבצע ותנאי היציאה ממנו, וכמובן גם יחסי הממשלה והקבינט עם מערכת הביטחון והשלכותיהם על ניהול המערכה. למעשה, מטפל דוח המבקר כמעט בכל הנושאים שהיו רלוונטיים תמיד למלחמות ישראל ולמבצעים הצבאיים שלה, ויהיו רלוונטיים גם בעתיד. השלכות המערכה על האוכלוסייה האזרחית בכלל ועל תושבי אזור הגבול, במקרה זה עוטף עזה, ועל משך מצב החרום הכללי והמקומי, הם מדדים חשובים להעריך את יעילות ואיכות הטיפול הממלכתי באזרחים על-ידי הדרגים הממלכתיים הנוגעים בשלבי ההערכות, הביצוע והסיום.
|
|
|
|
|
כניסת הממשל האמריקני החדש בראשות הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד ההובלה של המעצמה מספר אחת בעולם, לקראת מימוש היעדים שאותם הגדיר לעצמו, לעם האמריקני ולעולם כולו, מעוררת באופן טבעי עניין רב, תגובות והתייחסויות מעורבות ומגוונות. יש המביעים שמחה עקב הרוח החדשה הנושבת בוושינגטון בציפייה דרוכה לעתיד טוב יותר, ויש המוטרדים ומודאגים לנוכח הפערים האידיאולוגיים והתרבותיים בינם ובין מדינותיהם לבין המגמות השלטוניות החדשות שאותם מביאים טראמפ וצוותו לבית הלבן. בכל מקרה, המציאות המתהווה מעוררת סקרנות רבה, וכמעט לא ימצאו קהלים אדישים למתרחש סביב ממשל זה ובשורותיו.
|
|
|
|
|
המאמר "לשחק דמקה עם עצמנו" שכתבתי אתמול [ראו משמאל], מבטא את הסתירה בין המציאות כי ישראל היא יהודית לבין האשליה כי ישראל דמוקרטית. הבעיה היא כי בהצהרתנו כי אנו דמוקרטיה ובהתעלמותנו מהסתירה הטמונה בזאת, אנו משלמים מחיר יקר מנשוא המתבטא בפתחון פה לאויבנו, שמצד אחד תובע מאיתנו לעמוד במילתנו כדמוקרטיה ולתת שויון זכויות מלא לתושבים החולקים איתנו את האדמה ומבקשים כבדרך אגב לזרוק אותנו לים, ומאידך אנו מסנדלים את עצמנו ומגמגמים בגלל ההצהרתנו הכוזבת "אנו דמוקרטיה"!
|
|
|
|
|
צפיתי כמו כולם בדיון שנערך, ביוזמת האופוזיציה 'הלוחמת' נגדנו ב-19.4.17, קבל עם ועולם בכנסת ישראל עם הורים שכולים, התפלצתי ובעיקר התייאשתי.
|
|
|
|
|
למרות חלוף הזמן, נוכחות השואה עמנו אינה מאבדת מעוצמתה והניגוד בין הנורמליות של הווייתנו לבין הטוטאליות של האסון ההוא ממשיך לזעוק לשמים. השואה אינה יורדת מסדר היום גם משום שהאנטישמיות נעשתה שוב כל כך אקטואלית. עם זאת, זיכרון השואה שלנו כשמו כן הוא: "יד ושם", משמע - זיכרון פאסיבי.
|
|
|
|
|
