סוכנות הידיעות הדרום-קוריאנית דיווחה השבוע על הצבת מערכת אמריקנית להגנה מפני טילים. המערכת הוצבה בשל המתיחות עם קוריאה הצפונית, והיא תהיה מבצעית עד סוף השנה. סין התנגדה להצבת המערכת, כאשר לדבריה הדבר יביא לערעור הביטחון באזור. מנגד, קוריאה הצפונית ביצעה השבוע תרגיל צבאי לציון 85 שנים לכינון הצבא. מדובר היה בתרגיל בקנה מידה גדול, שנעשה בו שימוש גם באש חיה.

בשנת 1947, האמנית מרטיל לנגסדרוף, אשתו של המדען אלכסנדר לנגסדרוף שהשתתף בתוכנית הגרעין האמריקנית, עצבה את עמוד השער של ביטאון מדעני האטום של אוניברסיטת שיקגו. כדי להמחיש את רמת איום הגרעין על העולם, היא ציירה שעון שבו המחוגים מראים 7 דקות לחצות. ציור זה, שידוע כיום כשעון יום הדין, ממחיש את ההסתברות לקטסטרופה גלובלית שתסכן את האנושות, בדגש על מלחמה גרעינית, כאשר חצות היא הנקודה שבה תפרוץ מלחמה גרעינית. בנקודת הזמן הרחוקה ביותר, סוף המלחמה הקרה, השעון עמד על 17 דקות לחצות. בנקודת הזמן הקרובה ביותר, השנים 1959-1953 בהן התרחש מרוץ החימוש הגרעיני, עמד השעון על 2 דקות לחצות.

כיום עומד השעון על 2.5 דקות לחצות, הזמן הקרוב ביותר מאז 1959. השעון זז לאור חוסר ההצלחה של הקהילה הבינלאומית להתמודד עם הנשק הגרעיני ושינויי האקלים, במיוחד לאחר הצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ בנושא. לאור המתיחות בין ארה"ב וקוריאה הצפונית וסכסוכים אחרים שארה"ב מעורבת בהם, נראה שהעולם אכן הולך ומתקרב למלחמה. השאלה היא, האם ישנם מנהיגים שיוכלו למנוע את התדרדרות המצב לפני שיהיה מאוחר מדי.

בתדרוך לכתבים, התייחס השבוע קצין בכיר למספר סוגיות ביניהן הפעילות הישראלית בסוריה והמתיחות בין ארה"ב לקוריאה הצפונית. על הפעילות הישראלית בסוריה אמר הקצין, כי יעד התקיפה היו מאה טילים שיועדו לחיזבאללה. לדבריו, חלק מהטילים הושמדו וחלק הגיעו ליעדם. על המתיחות בין ארה"ב לקוריאה הצפונית אמר, שיכולה להיות לה השפעה ביטחונית על ישראל, לאור האפשרות שעימות בין שתי המדינות יכול לפגוע ביכולתה של ארה"ב לסייע בביטחון במזרח התיכון.

אמירתו של הקצין על הפעילות הישראלית בסוריה, מלמדת שוב שישראל לא תסבול העברת נשק מתקדם לחיזבאללה. כמו-כן, באמירה זו ישראל למעשה הודתה בפעילותה ההתקפית בסוריה, דבר שכרגע עובר בשתיקה ובלא התייחסות מצד גורמים בסוריה או בחיזבאללה. ואילו זירת קוריאה הצפונית עלולה לפתוח פתח למבקשי רעתה של ארה"ב לפגוע בה או באינטרסים האיזוריים שלה, ובכללם ישראל.

השבוע דווח על תקרית במפרץ הפרסי, כאשר ספינת קרב של משמרות המהפכה האירניים התקרבה במהירות גבוהה למשחתת אמריקנית, דבר שאילץ את האמריקנים לסטות ממסלולם. לפי גורמים אמריקנים, אנשי הצוות האירנים איישו את עמדות הירי וספינתם התקרבה לכדי קילומטר מהמשחתת האמריקנית. אנשי הצוות האמריקנים ניסו לאותת לספינה האירנית, אך אלה לא הגיבו ולבסוף אילצו את הספינה האמריקנית לסטות ממסלולה.

מספר תקריות כאלו הולך ועולה כאשר ברור, כי התנהגות שכזו נועדה לביצוע פרובוקציה. אירן בוחנת את גבולות היכולת שלה, באמצעות התגרות בכוחות האמריקנים בגזרה. מה שכנראה שאירן שוכחת, שברק אובמה הוא כבר לא הנשיא, ולא ניתן לדעת כיצד טראמפ יגיב. בסופו של דבר, אירן יכולה ליצור פרובוקציה שתוביל לתגובה אמריקנית קשה. בתור נקמה, אירן יכולה להפעיל את שלוחותיה במזרח התיכון כדי לפגוע במטרות אמריקניות, ואולי אף להפעיל את חיזבאללה נגד ישראל.

בעוד שלושה שבועות ייערכו בחירות לנשיאות אירן, כאשר עד לאחרונה לא היה בטוח מי ינצח. כעת, נצחונו של חסן רוחאני נראה קרוב. לפני שבועיים הודיע הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, כי יתמודד שוב על הבחירות. הוא איבד בהדרגה את התמיכה שקיבל, ובסופו של דבר מועמדותו נפסלה משום שהחלטתו להתמודד בבחירות הייתה מנוגדת להחלטת המנהיג העליון, עלי חאמנאי.

מועמד אחר הוא הפוליטיקאי סייד איברהים רייסי. לצד פעילותו הפוליטית, היה רייסי מעורב בהוצאתם להורג של מתנגדי המשטר לאחר המהפכה באירן בשנת 1979. בשנת 1988 היה אחד משלושת חברי ועידת הוצאה להורג שמונתה על-ידי האייתוללה חומייני. לאחר שהודיע על מועמדותו, רייסי הותקף על-ידי התקשורת המקומית והאיזורית על התנהלותו בנושא זכויות אדם, דבר שיכול להעביר לרוחאני מצביעים, אפילו אלו המתנגדים לו.

למרות שרוחאני הוא המועמד המוביל, בחירתו לנשיאות בפעם השנייה איננה חסרת מכשולים. בניגוד לצלחתו בהשגת הסכם הגרעין, הוא נכשל ביישום התחייבויותיו הכלכליות והפוליטיות. מנגד, חאמנאי תומך בכהונה נוספת של רוחאני, מאחר שבכהונה השנייה - הנשיא חלש יותר ונתון יותר למרות המנהיג העליון ועושי דברו. כמו-כן, חאמנאי לוקח בחשבון את הדינמיקה הבינלאומית, כאשר בעיניו רוחאני יכול למנוע הסלמה בין אירן לארה"ב.

פעילות הריגול האינטנסיבית ביותר בגרמניה שייכת לרוסים, אולם המקום השני שייך לאירנים, הממקדים את רוב פעילותם במטרות ישראליות. כך אמר לאחרונה שר הפנים הגרמני בדוח שנכתב לבקשת הבונדסטאג. לפי הדוח, מרגלים אירנים ביצעו למעלה מ-20 מבצעי ריגול בגרמניה מאז 2007, ואפילו ביצעו הכנות להתנקשויות. ההערכה היא שרוסיה עומדת מאחורי 27 מבצעי ריגול במדינה, סין וטורקיה עומדות מאחורי 15 מבצעים כל אחת ואפילו סוריה ביצעה שמונה מבצעי ריגול. לפי הדוח, רוב מבצעי הריגול של אירן בגרמניה נועדו להשיג חומרים וטכנולוגיות שישמשו את תוכנית הגרעין שלה.

אירן הייתה מעורבת גם בניסיון להתנקש באזרחים גרמנים. דוגמה אחת היא המקרה של מוסטפה חיידר סייד-נאקפי. מדובר באזרח פקיסטני, שנעצר בינואר באשמת ריגול לטובת אירן. לפי הרשויות המקומיות, הוא הכין רשימה של מטרות להתנקשויות, שכללה בעיקר יהודים בולטים או ישראלים שחיים בגרמניה. אחד היעדים היה ריינהולד רובה, פוליטיקאי מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), ששימש בעבר כנשיא הקונגרס הגרמני-ישראלי. לפי הפרסומים, נמצא מידע על-אודות תנועותיו של רובה וההערכה היא שהמידע נאסף לשם התנקשות בחייו. השלטונות הגרמניים מאמינים, כי נאקפי הוא חבר בכוח קודס האירני. הוא הואשם לאחרונה בריגול ונדון לארבע שנות מאסר.