כיצד יושפעו החברות הישראליות <br>מרפורמת המס של טראמפ

מבחינת ישראל, אומר פסרמן, אין ספק שאם הרפורמה תעבור מדובר בשינוי שעשוי להיות משמעותי מאוד עבור הכלכלה הישראלית, בעיקר בסקטור ההיי-טק. "בעבר, יזמים ישראלים הקימו חברות זרות שהיו בעלות הקניין הרוחני. בראשית שנות האלפיים אף היה מקובל להקים תאגידים אמריקנים מתוך תפיסה שחברות ומשקיעים אמריקניים יעדיפו להשקיע בתאגידים אמריקנים. תפיסה זו השתנתה בשנים האחרונות, וחלה מגמה הפוכה של השבת הקניין הרוחני לישראל. הדוגמה המפורסמת מהעת האחרונה היא של מובילאיי, שהחלה כחברה ישראלית בסוף שנות ה-90', הפכה לחברה זרה ואז שבה לישראל ונמכרה לאינטל האמריקנית. חוק עידוד השקעות הון הישראלי מציע סביבת מס מאוד אטרקטיבית, ולאחרונה - בעקבות המלצות ה-BEPS - אף תוקן החוק ושיעורי המס הופחתו עוד יותר והם נעים היום בין 5% ל-16%.

"כעת, בעקבות הרפורמה המוצעת של טראמפ, יקטן משמעותית פער המס בין ארה"ב לישראל, ובנסיבות מסוימות שיעורי המס בארה"ב יהיו נמוכים מאלה בישראל". בסביבת מס זו, אומר פסרמן, ובהתחשב בכך שהשוק האמריקני והחברות האמריקניות הם היעד העיקרי, אין ספק שיזמים ישראלים עשויים להעדיף להקים את פעילותם בארה"ב ולא בישראל. "אם רפורמת טראמפ אכן תעבור, מדינת ישראל תצטרך לחשב מחדש את מסלול ההיי-טק שלה, ואפילו המכונית האוטונומית של מובילאיי לא תסייע", הוא אומר.

גם עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר ובעלת בוטיק מס כיום, סבורה כי טראמפ החליט לעלות על הרכבת הבינלאומית של הפחתות המיסוי. "טראמפ מצטרף לשורה ארוכה של מדינות שהבינו כי שיעורי מס מופחתים יביאו ליותר פעילות. הידועות ביניהן הן אירלנד עם 12% מס חברות, קפריסין עם מס בגובה 12.5%, מלטה עם שיעור נמוך במיוחד של 5% ופנמה עם 10% מס חברות". אולם אומרת ירון-אלדר, לא בטוח שזה הצעד הנבון מבחינתו. "מאחר שארצות-הברית היא מדינת יעד חשובה, היא לא צריכה להיות הזולה ביותר מבחינת מס כדי להביא אליה פעילות. היא אפילו יכולה להיות קצת יותר יקרה מאחרים. מתוך ידיעה שהיא קריטית להצלחתן של חברות, בעיקר בעולמות הטק".

בכל מקרה, גם לדברי ירון-אלדר, מדובר ברפורמה שתביא לשינוי דרמטי בהתנהלות העסקית-כלכלית בעולם. "אם הרפורמה המוצעת אכן תעבור, אנו נראה תנועה משמעותית של פעילות עסקית רחבה לארצות-הברית. ובהמשך, להערכתי, לצורך שמירת הפעילות בתחומן, תאלצנה מדינות אחרות להפחית את המיסים עוד יותר בכדי שלא תברח מהן פעילות. והאמת? כבר לא נשאר מרווחים גדולים מהם ניתן להפחית את המס. וזה מתייחס גם לחברות ישראליות או לחברות בינלאומיות שמקורן בישראל, שכן בשיקול האם לפעול בישראל או בארצות-הברית בשיעורי מס דומים, אין ספק שאם הרפורמה תאושר - הפעילות של חברות רבות תעבור ברובה, גם אם בתהליך, לארצות-הברית".

עו"ד (רו"ח) בני טובי, שותף מיסוי בינלאומי במשרד שקל שות', מסכים. לדבריו, "השלכות תוכנית המיסוי של טראמפ עלולות להיות דרמטיות עבור ישראל, להביא להסטת רווחים מישראל לארה"ב ובכך לגרום להקטנת תשלום המיסים בישראל". לדבריו, אף על-פי שכבר היום חברות היי-טק מסוימות נהנות משיעורי מס נמוכים בישראל תחת חוק עידוד השקעות הון (שיעורי מס הנעים בין 5%-16% כאמור), הרי שריבוי התנאים לצורך קבלת שיעורי המס המופחתים האלה עלול להביא להעתקת פעילותן אל ארה"ב. "ואולם, הפתרון למניעת בריחתן של חברות היי-טק מישראל לארה"ב", אומר טובי, "לא טמון בהורדה נוספת של מס החברות, אלא בהגמשת התנאים לקבלת ההטבות בישראל".

לדברי עו"ד יאיר בנימיני, המתמחה במיסוי בינלאומי, כדאי לשים לב להשפעה נוספת של הכוונה להפחית את מס החברות בארה"ב ל-15% - הפעם מהזווית של החברות האמריקניות הפועלות בישראל. "ברגע ששיעור מס החברות בארה"ב ירד ל-15%, רשות המיסים עלולה להתייחס לחברה אמריקנית עם מעל ל-50% הכנסות פסיביות ובעלי שליטה ישראלים כ'חברה נשלטת זרה'. זהו סעיף שחוקקו בזמנו כדי למנוע מישראלים לצבור הכנסות פסיביות בחברות אוף-שור, אבל מבחינת המחוקק מס חברות של 15% צריך להיות מטופל כמו חברה במקלט מס - כך שארה"ב הופכת למעין מקלט מס לצרכי החוק הישראלי".

השינוי הזה בתפיסת החברות הזרות בארץ, אומר עו"ד בנימיני, יהיה רלוונטי במיוחד לחברות שמחזיקות נדל"ן בארה"ב, ובמיוחד כאשר מדובר בנדל"ן מסחרי או בהשקעה במגורים להשכרה. אולם גם בנימיני מסכים עם מומחי המס האחרים כי "הבשורה" המרה של הרפורמה עבור קופת המדינה היא בריחת הכסף לארה"ב. "הפחתת מס החברות בארה"ב עשויה לתמרץ חברות ישראליות שלהן חברות-אם או חברות-בנות בארה"ב, להסיט את הרווחים העסקיים שלהם מישראל לארה"ב", הוא אומר ומוסיף כי "אנו צופים שכתוצאה מכך תתחזק מחד המגמה של משרד האוצר להוריד את מס החברות, אך מאידך החברות ייחשפו לביקורות מוגברות מצד מפקחי רשות המיסים בישראל".

אחת ה"בשורות" הגדולות הנוספות המעוגנות ברפורמה השאפתנית של טראמפ היא כוונתו לבטל את מס העיזבון האמריקני. גם לתוכנית הזו, יהיו, כך נראה, השפעות גלובליות.

השאלה אם להחיל מס ירושה או עיזבון בישראל נחשבת לאחד הנושאים הרגישים והשנויים במחלוקת. קל לוותר על הדיון המעמיק במס הזה - או בכינויו הפופולרי "מס המוות" - כי הוא קשה ומייגע ולא מניב תוצאות מיידיות. עם זאת, נדמה כי הנושא הזה, שמעורר מחלוקת בישראל כבר שני עשורים, לא שוכך. מנגד, מס העיזבון האמריקני, הנחשב בעיני רבים לאחד מכלי גביית המיסים וחלוקת העושר האגרסיביים ביותר שנמצאים בארסנל של "האח הגדול" בארה"ב, עמד כל השנים איתן ויציב. כפי שפורסם ב"גלובס" לפני כשבועיים, לאחרונה החל ה-IRS האמריקני לפזול גם לעבר הירושות הישראליות.

מס העיזבון האמריקני אינו חל רק על יחידים תושבי ארה"ב או אזרחים אמריקניים, אלא גם על יחידים שאינם תושבי ארה"ב ואף אינם אזרחים אמריקניים שהחזיקו בארה"ב ביום פטירתם בנדל"ן, בניירות ערך, באג"ח מסוגים מסוימים ובהשקעות אחרות. אולם בעוד שאזרחי ארה"ב מוגנים ממס עיזבון אמריקני עד לתקרת פטור בגין שווי נכסי של כ-5.3 מיליון דולר, הפטור לבעלי נכסים בארה"ב שאינם אזרחים אמריקניים מוגבל לסך של 60 אלף דולר בלבד, ושיעור המס עשוי לעמוד על 40% משווי הנכסים בארה"ב.

לאחרונה, במסגרת מגמת השקיפות הפיננסית בין מדינות וחילופי המידע החדשים בין רשות המיסים הישראלית למקבילתה האמריקנית (IRS), נפתח הפתח לאכיפתו של מס העיזבון האמריקני על הישראלים שהשקיעו בחו"ל. בנסיבות הללו, אם תעבור הרפורמה של טראמפ - ומס העיזבון אכן יבוטל - ישראלים רבים יוכלו לנשום לרווחה.

"ביטול מס העיזבון (estate tax) אשר מהווה דאגה קבועה של משקיעי הנדל"ן הישראלים בארה"ב בבשורה משמחת", אומר עו"ד יאיר בנימיני. לדבריו, "עד היום היה מוטל מס עיזבון על נכסים בארה"ב של תושבי חוץ, דבר שהביא לתעשיה שלמה של פתרונות שנועדו להימנע מהנטל האדיר (עד 40%) במועד פטירת המשקיע. כרגע מוקדם להבין האם הפטור יחול גם על תושבי חוץ או רק על אזרחים אמריקניים, אך גם להיבט זה תהיינה השלכות מהותיות על מבנה ההשקעות בארה"ב של תושבי ישראל, וכמובן גם על מאות אלפי האזרחים האמריקניים הגרים כאן".

עו"ד טלי ירון-אלדר מוסיפה כי "מטרת ביטול מס העיזבון דומה למטרה לשמה מפחית טראמפ את מס החברות - להביא השקעות נוספות לארצות-הברית".

לדבריה, מדובר בצעד נכון מהזווית האמריקנית, בין היתר, כיוון שהמס הבריח עד כה משקיעים זרים רבים מגבולות ארה"ב. "כיום מוטל מס העיזבון בארצות-הברית בעיקר על מעמד הביניים 'הלא מתוחכם', שכן בעלי רכוש בסך של עד 5 מיליון דולר פטורים מהמס ובעלי רכוש רב (מעל 5 מיליון דולר), מתכננים את צעדיהם בקפידה. לכן מי נשאר? אלה ממעמד הביניים שלא תכננו כראוי את המס שלהם.

"לגבי מי שאינם תושבים, חל מס העיזבון על אזרחים לגבי כל רכושם ועל מי שאינם אזרחים לגבי נכסים בארצות-הברית, וזאת ללא מנגנון אפקטיבי של פטור.

"בזמן האחרון נעשה דרך המערכת הבנקאית מאמץ לאכוף מס זה לגבי השקעות בארצות-הברית. ומה תוצאת האכיפה? שיותר אנשים מוותרים על נכסים בארצות-הברית, לרבות השקעות במניות, בכדי שלא ייכנסו, ולו בטעות, למס העיזבון. ביטול המס יביא את אותם אנשים לחזור ולהשקיע בארצות-הברית.

ומה יעלה בגורל המחלוקת הנצחית על "מס המוות" בישראל? לדברי רו"ח שרון שולמן, שותף בכיר בפירמת הייעוץ וראית החשבון EY ישראל ומנהל מחלקת המיסים, "אלה שמתנגדים למס ירושה בישראל לאורך השנים, הן משום שהוא לטענתם מס לא מוצדק והן בגלל הקושי הרב ביישומו, קיבלו רוח גבית חזקה מאוד מההצעה לביטול מס הירושה בארה"ב, שהיוותה עד היום את הדוגמה הבולטת לכך שמס ירושה הוא בר-ביצוע. הטיעון העיקרי של התומכים במס ירושה היה הסתמכות על הניסיון בארה"ב. מרגע שבארה"ב יסוגו ממס הירושה, הסיכוי שיחוקקו מס ירושה בישראל הוא קלוש, בטח אם אנחנו רוצים לעודד אמריקנים לעלות ארצה".

תוכניתו החדשה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפויה לפגוע באטרקטיביות של ישראל כיעד עבור חברות ששקלו להעביר לכאן פעילויות מרכזיות, ועשויה לשכנע חברות ישראליות להעביר את פעילותן לארה"ב - כך העריכו היום (ה') באוצר בתגובה לפרסום פרטי התוכנית אתמול. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי "לאיש אין מושג מה בדיוק תהיה ההשפעה של התוכנית על המשק, אבל ברור שהיא פוגעת באטרקטיביות היחסית של ישראל לעומת ארה"ב".

"מה שברור הוא שאם לא היינו מפחיתים את המס היינו היום בברוך אדיר", אמרו היום גורמים באוצר.

בחוק ההסדרים האחרון בוצעה ביוזמת שר האוצר משה כחלון הפחתה משמעותית במיסוי על חברות היי-טק שפעילותן בישראל, והובטחו הטבות נוספות ובהן מסלול ירוק ברשות המיסים. מדרגות המס החדשות של חברות היי-טק עומדות על 12% לכלל החברות, ו-6% לחברות ענק גלובליות שמחזור המכירות השנתי שלהן עולה על 10 מיליארד דולר. בעלי מניות בחברת היי-טק מכל גודל יוכלו ליהנות ממס מופחת של 4% בלבד על דיבידנדים - לעומת 20-30 אחוז בחברות אחרות.

מהלך הורדת המיסים נבע מחשש לפגיעה קשה בפעילות של חברות זרות בישראל בעקבות כניסתם לתוקף של כללי ה-BEPS - מערכת כללי מס בינלאומיים שמחייבת חברות לרשום את הקניין הרוחני שלהן (IP) במדינה שבה הוא מפותח. ה-IP הוא מקור הערך העיקרי בחברות היי-טק שמתבססות על מוניטין ומוצרים לא-מוחשיים.

הפעילות הזרה בתחום ההיי-טק בישראל מתבטאת בעיקר במרכזי מחקר ופיתוח - כ-270 חברות זרות מפעילות בישראל למעלה מ-300 מרכזי פיתוח, כך על-פי נתוני סטארט-אפ סנטראל, עמותה במימון פרטי שהוקמה לקדם את ענף ההיי-טק הישראלי. עד היום נהגו חברות ההיי-טק הבינלאומיות לרשום את ה-IP שלהן במקלטי מס ולדווח על פעילות המחקר והפיתוח בישראל כעל הזמנת עבודה מקבלן - ובכך נמנעו מתשלום מס בישראל במיליארדי דולרים.