בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אחרי יום השואה והגבורה ובפתח יום העצמאות, יש להעמיד כמה סוגיות על דיוקן ● ראש הממשלה מסרב להפגש עם שר החוץ הגרמני שלא מוכן לוותר על פגישה עם "בצלם" ושוברים שתיקה ● שני הארגונים האלה הממונים בכספים זרים, כאשר "בצלם" מקבל סיוע כספי קבוע מארגונים בגרמניה, מסתובבים בעולם ומשמיצים ומסיתים נגד ממשלת ישראל וצה"ל
|
נתניהו. מציב רף של כבוד [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
צודק ראש הממשלה כשסירב להפגש עם שר החוץ, שלא מוכן לוותר על משמיצי ישראל וצבאה. שר החוץ הגרמני שמגיע לביקור בפעם הראשונה לישראל, מבזה את ראש הממשלה ועושה לו דווקא - לא רצוי בישראל. כל המבקרים והמתחנפים – הפוחדים מהפריץ, צריכים ללמוד, על גאווה, על עמידה איתנה וגאווה לאומית. | |
|
|
|
|
ראש הממשלה ושר החוץ הגרמני, ראש בראש ביקורת על ראש ה ממשלה, בשל סירובו להפגש עם שר החוץ הגרמני, ובשל תוכניתו להפגש, לפני או אחרי, עם אנשי "בצלם" ואנשי "שוברים שתיקה", ארגונים שמסתובבים בעולם ומשמיצים את המדינה, את צה"ל על מפקדיו וחייליו, בישיבות באו"ם, בכנסים, בז'נבה ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב ואנגליה. ראש ממשלת ישראל, גם צודק, גם מציב רף של כבוד וגאווה לאומית, גם לראשי ממשלה שיבואו אחריו. לגבי שרים ואנשי ציבור מסוג זה יש לשמור מרחק פגישה וגם מרחק נגיעה. האבסורד הבולט - נשיא גרמניה היוצא, נאם ביחד עם הנשיא ריבלין על השואה, האנטישמיות ורדיפת היהודים, ומיד אחריו רוצה שר החוץ הגרמני להפגש עם משמיצי ישראל ומזיקיה. הטענות של האופוזיציה כנגד ראש הממשלה שהוא פוגע ביחסי החוץ של המדינה, ממש מגוחכים נוכח אותם נימוקים שהשמיעו כנגדו בזמן הנאום בקונגרס בזמן הבחירות באמריקה בטענה שהוא פוגע בביטחון ישראל ובקשריה עם ארה"ב, כאשר המציאות ממש טפחה על פניהם. עמידה איתנה וגאה תוך שמירה על כבוד לאומי לא פוגעת ביחסים ולא בקשרים למיניהם. וכדאי למבקרים, ורפה הידיים המסורתיים המתרפסים בפני כל פריץ תורן, לשמוע בעיון את נאומו של הרמטכ"ל במצעד החיים באושוויץ על נחישות וגאווה לאומית. העובדה שנשיא המדינה נפגש עם שר החוץ, היא לדעתי, פגיעה מכוונת בנתניהו, ואולי חלק מהעוקצנות והדקירות ששומר הנשיא לנתניהו על התנגדותו למינוי שלו כנשיא ולא בהכרח שמירה על יחסי חוץ. אומנם הנשיא הוא פיגורה ייצוגית, אך יש לפגישה שלו משמעות ופרשנות מעבר לתפקיד ובנקודה זו לדעתי טעה או בתום לב או בתכנון לפגוע בנתניהו שזה חמור לא פחות. לכל המבקרים, המתנגדים, המפחדים מהרעה ביחסים עם גרמניה, כדאי להזכיר את אותן הטענות לגבי הבחירות בארה"ב ונאום נתניהו בקונגרס. המציאות הוכיחה את ההפך. וכמו-כן, אני ממליץ לקרוא את המאמרים של בן-דרור ימיני (ידיעות), ד"ר גבי אביטל ( ישראל היום), מאיר עוזיאל (מעריב) - עיתונאים וותיקים היודעים דבר או שניים על דיפלומטיה, מנהיגות ועל זקיפות קומה, כשצריך.
|
|
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
|
|
תאריך:
|
30/04/2017
|
|
|
עודכן:
|
30/04/2017
|
|
אברהם פכטר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישע
|
30/04/17 10:30
|
|
שר החוץ הגרמני, מדינה המציגה את עצמה כ"אחרת" וכ"נאורה", וכמי שהפיקה את לקחי השואה מעשה ידיה, התנהג בביקורו בישראל כפיל בחנות חרסינה: למחרת יום השואה האורח הבלתי-מנומס מצא לנכון להיפגש דווקא עם נציגיהם של ארגונים שהאוטו-אנטישמיות היא המאפיין העיקרי שלהם. איש לא מנע ממנו להיפגש עם ראש האופוזיציה כדי לשמוע גם את הצד האחר בפוליטיקה הישראלית. ארגוני בצל"ם למיניהם - בני ציון לכו מכאן - אינם אופוזיציה, אלא גופים החותרים תחת אושיות קיומה של ישראל במימון זר, לרבות גרמני!
|
|
|
ראש ה ממשלה בנימין נתניהו כינס לישיבה ראשונה את צוות השרים המיוחד שהוקם לצורך סיוע לניצולי השואה. בישיבה השתתפו שר הפנים אריה דרעי, שר הבריאות יעקב ליצמן, שר הרווחה חיים כץ, שרת המשפטים אילת שקד, שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, סגן שר האוצר יצחק כהן, ראש רשות לניצולי השואה באוצר עופרה רוס ומנכ"ל "מרכז הארגונים לניצולי השואה בישראל" אבי רוזנטל.
|
|
|
ביום ד' (19.4.17), מלאו 74 שנה למרד גטו ורשה (19.4.43), ציון המועד נקבע לכ"ז בניסן, 6 ימים לאחר תום חג הפסח. ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל. המרד דוכא סופית ב-16.5.43, אולם כבר ב-8 במאי, התברר (בדיוק מצמרר של שנתיים לפני תום המלחמה, 8.5.45), כי סופו של המרד הגיע. במועד הזה גילו הגרמנים בונקר גדול ברחוב מילא 18. כאן שכנה המפקדה הראשית של אי"ל.
|
|
|
|
|
|
היום נשמע הסיפור הלא יאומן הזה כלקוח ממחוזות הדימיון: האדמו"ר מסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן, שחי בתל אביב בראשית שנות המדינה, נהג לבוא ביום העצמאות לבית הכנסת הגדול בתל אביב ולומר תפילת הלל בציבור. כשהמתפללים יצאו בריקודי הודיה לאחר התפילה בבית הכנסת, השתלב הרבי במעגל בהתלהבות עצומה.
|
|
|
|