כל זרועות המימשל הישראלי מתעלמים בצורה מביכה ומסוכנת מהשורשים המקראיים וההיסטורים של העם היהודי בארץ ישראל. כתוצאה מכך המימשל הישראלי, בין היתר, נמנע מלדרוש את פינויים של הערבים מארץ ישראל כתנאי לכל סדר שלום. המימשל הישראלי מתנהג ביחסיו עם הקהילה הבינלאומית כאילו העם היהודי נולד בשנת 1948 וליבו של העימות עם הערבים הוא הבטחת בטחונה של ישראל. ההתעלמות הבלתי נסבלת של דוברי הממשלה מהבעלות בת אלפי שנים של העם היהודי על ארץ ישראל היא השקר המרכזי שמביא להפעלת לחצים בלתי נסבלים על מדינת ישראל. ברור לכל בר דעת כי לא יהיה כל הסדר או הסכם שלום אלא לאחר הכרה ברורה של אומות העולם, כולל הערבים, בבעלות העם היהודי על ארץ ישראל. כל עוד תרבות השקר שולטת בשיח הפוליטי, המדיני והמשפטי, הריבונות היהודית בארץ ישראל תאלץ לסגת מבית לבית ומישוב לישוב.
הכרה בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל צריכה להיות הבסיס לכל משא-ומתן ולכל שיח על הסכם כלשהו עם הערבים. יש לדחות על הסף כל הכרה ב"זכויות" של עמים זרים על חלקים בארץ ישראל.
השתלטות הערבים על חלקים שונים בארץ ישראל נעשתה שנים מעטות לפני הקמת המדינה. רוב התושבים הערביים היגרו לארץ ישראל במשך תקופה שנמשכה 70-30 שנה לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. אדמות הכפרים הערבים בארץ ישראל, כולל רצועת עזה, ניתנו לערבים על-ידי הכובש העותומני או המלך הירדני ללא כל תשלום או בתשלום סמלי בלבד. הכובשים העותומנים לא היו בעלי הבית החוקיים של ארץ ישראל ולא הייתה להם זכות ל"מכור" או להעניק חלקים מארץ ישראל. כמו כובשים אחרים לפניהם, הם השתלטו על ארץ שוממה שבעליה החוקיים היו בגלות. עד שהחלה תנועת שיבת ציון הארץ הזו הייתה שוממה, חריבה ועזובה. אלו הן העובדות ויש להזכיר זאת מעל כל במה. הערבים בארץ ישראל הם אורחים בארץ לא להם וישיבתם כאן היא בחסד ולא בזכות.
תרבות השקר
"אדמות פרטיות פלשתיניות" הוא מונח שיקרי ללא בסיס מוסרי וללא תוקף חוקי. "אדמות פרטיות פלשתיניות" הוא מושג ערטילאי, דמיוני ושיקרי שהומצא על-ידי אנשים שלא הפנימו עדיין את העובדה שהעם היהודי חזר לארצו והוא מסרב לחלק את ארצו עם עמים אחרים.
בעת ההכרזה על הקמת המדינה קבעה מועצת העם הזמנית כי החוק הקיים (עותומני ואנגלי) ישאר בתוקפו עד לחקיקה חדשה. אפשר להבין את חששם וחוסר נסיונם של הפוליטיקאים בוגרי הסוכנות היהודית מפני התגרות בערבים או בגורמים זרים. אילו הממסד הפוליטי דאז לא היה נגוע בתרבות השקר כאילו עלינו להתחלק עם גורם זר בריבונות על ארצנו, החוקים העותומאנים והאנגלים היו מוחלפים לאחר מספר חדשים בחקיקה יהודית כראוי לחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל.
הדבר הזה לא קרה. כעת קיים במדינה מצב מביש ואומלל המכיר עדיין בחוקי המג'לה העותומנים כחוקים הקובעים את הבעלות בחלקים שונים של יהודה ושומרון ומדינת ישראל.
חוקי הסדרה שהכנסת מנסה לחוקק (בהנחה ותקוה, שבג"ץ, הגולם שמתנשא על יוצרו, לא "יבטל" את החוק) מהווים לכל היותר רטייה זמנית מאוד לפצע מוסרי ותודעתי עמוק הדורש שינוי מהותי. למרות הקושי שבדבר, הגיע הזמן להפסיק לשקר לעצמינו ולעולם כולו. יש להכיר בכך כי שלום יכון באזור רק לאחר החזרת הערבים המתנגדים לריבונות יהודית לארצות מוצאם. פתרון של חילופי אוכלוסין תואם את הפתרון שעזר ליישב מחדש בהצלחה עשרות מיליוני פליטים שנדדו באירופה ואסיה כתוצאה ממלחמות עולמיות ואיזוריות במאה העשרים. אין כל הצדקה להחזיק כמה מיליוני ערבים "פלשתינים" על חשבון האו"ם בארץ לא להם. צריך להחזירם לביתם בקרב אחיהם הערבים בארצות השכנות.
