התנהגות שלילית של לומד תורה – גורמת לחילול שם שמים. אם יהודי דתי-חרדי אינו מדבר יפה, אם הוא מזלזל בשומעיו, אם הוא מרמה במסחר, אם הוא פוגע במוסר, אומרים האנשים: אם ככה מתנהג דתי, יותר טוב להיות חילוני. אם ככה נוהג מי שלומד תורה, הרי שיותר טוב לא ללמוד תורה "ולא תחללו את שם קדשי" (ויקרא כב, לב).

"בזמן שאדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין דיבורו בנחת עם הבריות ואין מתנו ומיקחו נאה בשוק, ואינו נושא ונותן באמונה – מה בריות אומרות עליו?

אוי לו לפלוני שלמד תורה! אוי לו לאביו שלימדו תורה! אשרי בני אדם שלא למדו תורה!
ראיתם פלוני שלמד תורה – כמה מכוערים מעשיו, כמה מקולקלים דרכיו, עליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ): "ויבואו אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם (עליהם) עם ה' אלה ומארצו יצאו" (יומא פו, ע"א (על-פי גרסת "עין יעקב).

ומרחיב עוד בנושא איסור חילול השם הרמב"ם: "יש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם גדול בתורה ומפורסם בחסידות – דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על-פי שאינן עבירות, הרי זה חילל את השם. כגון, שלקח ואינו נותן דמי המיקח לאלתר, והוא שיש לו – ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה באכילה ושתיית אצל עמי הארץ וביניהן, או שדיבורו עם הבריות אינו בנחת, ואינו מקבלן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים אלה.

הכל לפי גודלו של חכם, צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין" (הרמב"ם, הלכות אסורי תורה ה, יא).

התנהגות ראויה של תלמיד חכם – קידוש שם שמים

"ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב, לב).

יהודי שומר מצוות ולומד תורה הנוהג בנחת, מנהל עסקיו וענייניו ביושר ושומר על רמת מוסר גבוהה, מקדש בכך שם שמים. הרואים אותו יאמרו: כמה יפות הנהגותיו כמה טוב משפיע לימוד התורה וקיום מצוותיה.

"ואהבת את ה' אלוקיך" (דברים ו, ה) – שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא אדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ודיבורו בנחת עם הבריות ומיקחו ומתנו בשוק נאה, ונושא ונותן באמונה – מה הבריות אומרות עליו? פלוני שלמד תורה – אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה. אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה!

ראיתם פלוני שלמד תורה – כמה יפים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו? עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג): "עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר" (יומא פו, ע"א על-פי גירסת "עין יעקב).

ושורש מצווה זו הוא "כי האדם לא נברא רק (אלא) לעבוד בוראו, ומי שאינו מוסר גופו על עבודת אדוניו – איננו עבד טוב. והרי בני אדם ימסרו נפשותם על אדוניהם, קל וחומר על מצוות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (ספר החינוך מצווה רסח).

[מתוך האתר שלי "פרשת השבוע"]