בתקופה האחרונה חידש השב"כ 17 צווי הרחקה נגד נערי גבעות, מחשש שיבעירו את השטח בצל האירועים האלימים האחרונים בגזרה. נכון להיום, מספר המורחקים עומד על 37 מתחילת השנה. ביישוב יצהר החל מאבק לביטול צו ההרחקה של אלקנה פיקאר, שהוצא נגדו בטענה שהוא מעסיק נערי גבעות, נותן להם מקום לינה ומעורב בפעילות האלימה ביצהר. פיקאר מצידו מכחיש מעורבות למעשי אלימות, וטוען, כי אירוח נערי גבעות אינו סיבה להוציא נגדו צו הרחקה מנהלי.

מצבו של פיקאר דורש חקירה, ואני מאמין על רשויות החוק שיחקרו את הנושא ביעילות וביושר. הנקודה החשובה היא נושא נערי הגבעות. מקור המילה "טרור" בלטינית ומשמעותה הרתעה ופחד. ההגדרה המקובלת ביותר כיום, טרור הוא שימוש באלימות ליצירת פחד מסיבות פוליטיות, דתיות או אידיאולוגיות. לפי הגדרה זו נערים אלו, שמסירים מעליהם עול משמעת וציות, הם פשוט טרוריסטים. פעילותם מכוונת להפחדת התושבים הפלשתינים באזור, או נגד ישראלים שלא מסכימים איתם.

זוהי אחת הבעיות העיקריות כיום בישראל. ישראל יכולה להתמודד חמאס, חיזבאללה ואני מאמין שאף נגד האיום האירני. כל אלו איומים חיצוניים. איומים פנימיים כמו נערי הגבעות ושסעים אחרים בחברה, הם אלו שבאמת יכולים להביא לנפילתה של מדינת ישראל. מדינה שהופלה על-ידי אויביה יכולה לקום, אולם מדינה שהתפוררה מבפנים - אבודה לנצח.

שנים רבות שאיסמעיל הנייה הוא אחד מבכירי חמאס. מעמדו הלך והתחזק במהלך האינתיפאדה השנייה, בשל קרבתו לשייח' אחמד יאסין, ממקימי חמאס. הוא היה ראש ממשלת הרשות הפלשתינית קרוב לשנה וחצי, וגם כיהן כראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה, ולאחרונה מונה כראש הלשכה המדינית של הארגון בכללותו.

מינויו של הנייה לתפקיד, משמעותו השתלטות רצועת עזה על מעוז הכוח המשמעותי ביותר של החמאס, הלשכה המדינית. כניסתו של הנייה לתפקיד והעובדה שיחיא סינוואר משמש כראש חמאס ברצועה, הפכו את רצועת עזה ללב חמאס, במקום מקומות אחרים בהם הארגון פועל דוגמת יהודה ושומרון ובתי הכלא.

בחירתו של הנייה לתפקיד, מהווה המשך למדיניות החדשה של הנהגת חמאס, והיא הצגת ארגון מתון יותר. מדיניות חמאס כלפי ישראל לא השתנתה ולא תשתנה, אך חמאס פועל כעת על מיתוגו כחלופה עתידית לאש"ף וכנציג הפלשתינים. המתינות היחסית של הנייה גם טובה לישראל, כאשר ידוע שהוא יפעל לאכיפת השקט ברצועה וימנע פעילים סוררים מירי רקטי כלפי ישראל. אולם מנגד, יש את הקיצוניות של סינוואר. כעת יש לבחון מי משניהם יקבע את הטון עבור חמאס.

דובר משרד הבריאות של ממשלת חמאס בעזה, אשרף אל-קודרה, אמר השבוע, כי משרד הבריאות ברשות הפלשתינית הורה על הפסקת העברת תחליפי חלב לתינוקות ותרופות לרצועת עזה, וזאת מטעמים פוליטיים. ברשות הכחישו את הדברים, ואמרו שכל התרופות הזמינות היום בגדה נשלחות גם לרצועה.

גורמי חמאס ברצועה אמרו בעבר שהם יכולים לפעול נגד ישראל, כדי שישראל תפעיל לחץ אל הרשות הפלשתינית. המצב הבריאותי ברצועה, כפי שהציג אותו אל-קודרה, בהחלט מעלה את האפשרות שדבר כזה יקרה. זהו גם מבחן ראשון עבור איסמעיל הנייה. אם, כפי שצוין, הנייה הוא אכן יותר מתון והנהגת חמאס מעוניינת בשינוי תדמיתי של הארגון, הוא ידאג לפתור את המצב ללא הסלמה. אך יש לזכור, כי בצד השני מחכה לו סינוואר, שאכן יכול לנצל את ההזדמנות לתקוף את ישראל, כדי שתפעיל לחץ על הרשות.

גורם ביטחוני בכיר אמר השבוע שאירן הפכה את תימן למעבדת ניסויים גדולה בחסות מלחמת האזרחים במדינה. משנת 2004 הממשלה בתימן והחות'ים מנהלים מאבקים לסירוגין, ששורשיהם נעוצים עוד בשנות ה-60. בשנים האחרונות מאבק זה החמיר והביאה לפרוץ מלחמת אזרחים במדינה. בדרך זו תימן הפכה גם למאבק בין אירן וסעודיה, כאשר אירן תומכת בחות'ים וסעודיה פועלת כנגדם.

התמיכה האירנית במורדים באה לידי ביטוי בהעברת טילים, רקטות, כלי טיס לא-מאוישים ותחמושת. בנוסף, קצינים אירנים ומדריכים מחיזבאללה מסייעים לחות'ים ומכשירים אותם. בדרך זו, אירן יכולה לראות כיצד הנשק שלה עובד ולשפר אותו בהתאם. בסופו של יום, אירן תוכל להעביר את אותם נשקים לחיזבאללה ולחמאס, כדי שביום פקודה ישתמשו בהם נגד ישראל.

דאעש וארגונים הדומים לו לא יכולים לעבוד בלי האינטרנט. דרכו הם מעבירים ידע חבלני, מציגים את פעולותיהם, מעלים את חומרי ההסתה שלהם ובסופו של דבר משפיעים על תומכיהם לבצע פיגועים. הרשתות החברתיות כמעט ולא פועלות בנושא, וכאשר הן כבר פועלות, אותם ארגונים מוצאים דרך לעקוף את החסימה.

ד"ר הני פריד, ממחלקת מדעי המחשב באוניברסיטת דורטמות' היוקרתית, מאמין שהוא מצא את הפתרון. פריד עבד בעבר עם מיקרוסופט כדי למצוא ולהסיר תוכן פורנוגרפי של ילדים באינטרנט. הוא פיתח אלגוריתם שנקרא Photoדנ"א, שמאתר את החתימה הדיגיטלית של התמונות וכך הוא יכול להסירן. לדבריו, אותו אלגוריתם יכול גם למצוא ולמחוק וידאו ותמונות המקושרות לטרור. מנגד, יש החוששים מהפעלת צנזורה שכזו, שתוביל בסופו של דבר לצנזור חומרים לגיטימיים באינטרנט.

בשורה תחתונה, הטכנולוגיה קיימת. כפי שהוכח בעבר, מחבלים שונים קיבלו השראה והשפעה ממה שראו וקראו באינטרנט. השאלה שנותרה פתוחה היא, האם אלגוריתם זה ייושם גם במלחמה בטרור, ואם ייושם - האם כיצד ארגוני הטרור יצליחו לעקוף אותו.