בשם הדמוקרטיה, כמובן אנשים בתקשורת טוענים עכשיו כי סגירת
רשות השידור אינה דמוקרטית. אולם יש לזכור כי רשות השידור הגיעה למשבר פיננסי גדול המשולם מכספי משלמי המיסים, ואילו היה מדובר במפעל פרטי הוא היה נסגר מזמן והעובדים היו מפוטרים. זאת ועוד, כדאי לאותם אנשי תקשורת המדברים בשם הדמוקרטיה לקרא את דברי הסופר
עמוס עוז שאמר:
"שנים היה חוסר איזון, לא רק בתקשורת, אפילו במערכת החינוך, אפילו בסמלי המדינה ובאופן חגיגת החגים הלאומיים", ("ישראל השבוע", 12.05.17). מסתבר כי אנשי התקשורת הם אלה שצריכים להסביר לציבור איזה סוג של דמוקרטיה הם ניהלו כאן. הודאתו של הסופר עמוס עוז כי במשך שנים ארוכות בוצעה הפליה תקשורתית כנגד דעותיהם של אנשי ימין באה בזמן הנכון. אז טוב שעמוס עוז משמיע סוף-סוף את האמת המרה והידועה - כי השידור הציבורי שימש במשך שנים לתעמולה פוליטית חד-צדדית. זו היא תופעה מקוממת שאנשי תקשורת משתמשים בכלי הממלכתי, הממומן ע"י כלל הציבור, ככלי פוליטי ואנטי-דמוקרטי להפצת עמדותיהם תוך סתימת פיות של מי שחושבים אחרת. עכשיו, כשרשות השידור קרסה מסיבות כלכליות יש לקוות כי השימוש הפוליטי האנטי-דמוקרטי לא יתרחש גם בתאגיד החדש.
לתקוע מקלות בגלגלים
קשה להאמין, אבל דווקא מפלגת העבודה ("
המחנה הציוני") על עברה הסוציאליסטי היא זו שעתרה לבג"ץ נגד חוק מיסוי דירה שלישית, וזאת בטענה כי נציגי האופוזיציה לא נכחו בוועדת הכספים בעת ההצבעה.
מיסוי אינו דבר אהוב במיוחד אך לפעמים אין ברירה, ויש לזכור כי מדובר בחוק שלדברי נגידת בנק ישראל עשוי להוריד את מחירי הדיור. אז מה האינטרס של מפלגת העבודה ואיזה מיגזר בציבור היא מייצגת? האם אינה רואה את מצוקתם של הזוגות הצעירים ושל כלל הציבור?
ואחר-כך עוד יטענו במפלגת העבודה כי הממשלה נכשלה בהורדת מחירי הדיור... האם המטרה לתקוע מקלות בגלגלים מקדשת את כל האמצעים?
לחשב מסלול מחדש
לפי הפרסומים יכלול מסלול ביקורו של הנשיא טראמפ ביקור בכותל ובמצדה, ואולי גם ביד-ושם. אולם,
כדאי לחדש הפעם ולהוסיף אתרים המעידים על האחיזה היהודית רבת השנים בארץ. כך למשל רצוי כי האורח הנכבד יבקר בשרידי בתי כנסת בגליל שפעלו עד המאה השמינית לספירה והיו אף כאלה שפעלו עד המאה השש-עשרה. רצוי גם שהנשיא יבקר באחד מהישובים בגליל שפונו ב-1936 ע"י הבריטים מתושביהם היהודים עקב מעשי הרצח של הערבים.
כשלון הקונספציה
לפני כשבועיים ימים הותקפו יהודים שנסעו באזור בנימין במטר של סלעים ואבנים. תושבי הכפר הפלשתיני סינג'יל התקרבו עד לכביש כדי לוודא כי הסלעים הכבדים שהם זורקים יפגעו במכוניות שבהן נסעו נשים וילדים. לאור אירוע חמור זה יש מקום לערער על המדיניות האומרת כי מתן עבודה לפלשתינים מונע את הטרור.
אם במצב של תעסוקה מלאה ממשיכים הפלשתינים בטרור האבנים, יש להסיק את המסקנה ההפוכה, ובמקרה זה יש להפסיק את עבודתם של ערביי סינג'יל בישראל. הגיעה השעה להפסיק להאכיל את היד המכה בנו.
הם לוקחים משלנו
בנאומו בארה"ב הצהיר אבו-מאזן כלפי ישראל כי אין לבצע צעדים חד-צדדיים. הערה זו מקוממת מאוד שהרי
דווקא הפלשתינים מבצעים בניה נרחבת ומקימים ישובים ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת זו הם פורצים דרכים חדשות בשטחי C ומקימים מאחזים פלשתינים בלתי-חוקיים. נראה כי יו"ר הרשות הפלשתינית רוצה לטעת בעולם את התחושה המוטעית כי שטחי יהודה ושומרון שייכים לפלשתינים ולפיכך כל פעילות ישראלית לוקחת מהפלשתינים. לפיכך, אנו צריכים לעצור פעילות זו
ולהשמיע בפני העולם את טענת האמת כי הפלשתינים הם אלה שלוקחים מישראל באופן חד-צדדי שטחים השייכים לה.
התעלמות מהעבר היהודי
מי שביקר בחודשים האחרונים בקיסריה העתיקה יכול היה להיווכח באפליה הבוטה הנוהגת כלפי שרידי העבר היהודי. כך למשל, אין כל שלט המציין את הימצאותו של בית הכנסת העתיק שנמצא בצפון האתר ואין כל הכוונה אליו.
יתרה מזאת,
שרידי בית הכנסת - העמודים ואבני הבניין - מוטלים כאבן שאין לה הופכין והם זרוקים ומופקרים.
מצב זה מקומם במיוחד לאור העובדה כי רשות העתיקות מבצעת בימים אלה שיקום מקיף למסגד המוסלמי באמצעות פיגומים מאסיביים המתנשאים לגובה רב. לשיקום המסגד דואגים וגם יש תקציב, ומה מצער להיווכח כי דבר מכל זה אינו מתקיים כלפי בית-הכנסת העתיק בקיסריה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
