איפה השר?
אין ספק, יש ירידה במספר פיגועי הטרור ובעוצמתם. ובכל זאת, בכל שני וחמישי (ואף יותר) אנו עדים שוב ושוב לפיגועים, בעיקר באזור יו"ש ואיך לא, בירושלים.
אז איפה הבטחת שר הביטחון, איווט ליברמן, שהבטיח כי עם כניסתו לתפקיד יגדע את זרועות הטרור מן היסוד? האומנם דברים שראה משם, על ספסלי האופוזיציה (וגם קודם בקואליציה) - עת תקף בלי הפסקה את ראש הממשלה ושר הביטחון יעלון על מחדליהם הביטחוניים הוא לא רואה מטר מכאן על כס השר הנחשק?
מודה ועוזב
הסופר
עמוס עוז, בניגוד לרוב עמיתיו הסופרים, האומנים ואנשי הרוח ממחנה השמאל, לעת בגרותו עורך חשבון נפש נוקב למדי עם עצמו ביחסיו עם מחנה הימין. וזה יפה, שלא כגרבוזאים למיניהם, הוא מוכן להודות שטעה בפאטרנליזם כלפי אנשי הימין ובהתנשאות עליהם, ללא כל הצדקה.
הוא מוצא עצמו אפוא מוכן לדו שיח עימם ביוזמתו הוא,
כשיח שווים אל שווים, מתוך כיבוד האחר, והכרה בעובדה שדיעותיהם השונות משֶלו אינה פוסלת אותם כבני שיח, ואינה מתייגת אותם בתיוגים המקובלים כפנאטים (כי גם הוא פנאט), חשוכים ושאר מרעין בישין. ועל כך הוא ראוי לשֶבח. מי יתן שהראיון הפתוח עימו ב'
ישראל היום' יסלול את הדרך גם לעמיתיו מן השמאל וישמש להם מודל.
זכויות החולים
כל הכבוד לד"ר אביבה אלעד, מובילת עמותת "מסע חברתי להבראת הרפואה", שמטרתה יצירת קשר עין ואוזן של הרופא עם החולה. הוּכח שקשר של הרופא עם המטופל חשוב לא רק למען בטיחות החולה וריפויו היעיל והנכון, אלא לא פחות בהאצת תהליך החלמתו אפילו במחלת הסרטן.
ראוי לכלול סעיף זה ולעגן אותו במסגרת האמנה (הקיימת כבר) של זכויות החולה וחובות הרופא. וּבא לחולי ציון גואל.
המרכיב הרגשי
הנתון שפורסם לאחרונה, לפיו קשר טוב בין חולי סרטן למטפליהם מגביר את סיכויי החלמתם, אינו מפתיע. ידוע שגורמים רגשיים מהווים מרכיב לא מבוטל בריפוי החולה.
כך למשל אמונה, אופטימיות ושמחת חיים מאיצים את הריפוי של החולים או לפחות מגדילים את תוחלת חייהם (וחני וינרוט המיתולוגית כמשל). הוא הדין לקשר רגשי חיובי, שמשמעו הענקת תשומת לב לחולה, הרגשת אמון ברופא המחזקת את ביטחונו העצמי ומשפרת את מצב רוחו. מה עוד שלא אחת קשיים או חסכים רגשיים ודיכאון הם הגורמים להתפרצות מחלות קשות. ולכן התיקון הרגשי הוא המתכון להבראה.
