השבוע ביום שני הארץ געשה ורעשה; עוד הפעם תפסו רב ראשי בקלקלתו. אמצעי התקשורת כותרות האתרים והעיתונים זעקו: הרב הראשי לשעבר בקשי דורון הורשע בעבירות מרמה. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את הראשל"צ לשעבר הרב
אליהו בקשי דורון בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודות כוזבות, מרמה והפרת אמונים, לאחר שבתקופת כהותנו הוענקו כ-1,500 תעודות פיקיביות השת"ג (השכלה תורנית גבוהה) לאנשי כוחות הביטחון.
שחיתות! צעקה התקשורת, ואכן מדובר בעבירות שחיתות כבדות. אם מכל בעל תעודה מפובקרת נגבה 1,000 שקל אזי המדובר במיליון וחצי שקל. תארו לכם אם המדובר ב-1,000 ירוק, ויותר מזה: תארו לכם אם השלמונים הגיעו לאלפיים ויותר.
תעשו חשבון ותגיעו לסכומי העתק שהתגלגלו בתיק הזה. מכתב האישום נגד הרב בקשי עולה כי נעשה ניסיון לקבל מהמדינה במרמה תוספת שכר לאנשי כוחות הביטחון בסכומים של מאות מיליוני שקלים, ואם-כן השלמונים ששולמו והתקבלו בתיק הזה היו כדאיים; אם על כל מאה מיליון שולם מיליון בודד אחד - האם עסקה כזאת לא כדאית? כדאית ועוד איך כדאית. אני עונה בשם הנותן המקבל והמתווך.
אולם ולהפתעתי לא מדובר בתיק של שוחד. לא נטען בכתב האישום כי שולם לרב בקשי גרוש מחורר אחד. שומו שמיים אז איפה כאן הנסיבות המחמירות? הרב בקשי דורון נמצא אשם בארבע עבירות, שתיים מהן בנסיבות מחמירות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והשאלה שוב מה הרקע לנסיבות המחמירות?
ושוב אשים על ראשי את כובע הפרשן המשפטי ואענה עניינית: הונפקו כ-1,500 תעודות השת"ג - לא אחת ולא שתיים; אלה עשו את הנסיבות מחמירות.
ובנתיים לעניין אחר לא משפטי כי אם דתי. קיים בדת היהודית מטבע לשון "מתוך שלא לשמה בא לשמה". זכור לי בילדותי יושב בבית הכנסת במנחה ועונה יחד עם כל חבריי את ה-אמן של הקדיש בקול שבוקע מגרונותינו כקולו של רעם, כל אחד מנסה להגביה כמה שיותר את קולו ולהפנות בזאת את תשומת ליבו של המורה לתפילה שהיה בוהה בקולות, ומציין ברשימה שבידו את המתנות שיחולקו למחרת היום לאלה שענו את ה-אמן היותר חזק וגבוה. ל-אמן שלנו לא היה שום קשר לקדיש, כל כולו היה מוקדש למתנה, לצעצוע שיינתן לנו מחר על האמן שעניינו.
הזאת התורה ושכרה? כן זאת בעינה התורה: מתוך שלא לשמה בא לשמה. ההגיון הזה נצרך ביהדות בסיטונאות. ידוע כי פעילי חב"ד הפזורים בעולם מקבלים לארוחת ערב שבת כל יהודי באשר הוא, כולל אלה שמחללים את השבת ומגיעים לארוחה במונית, וכולל אלה שבאים לאכול ארוחה חינמית ותו לא. שליחי חב"ד יסבירו לך את האבסורד ההלכתי במטבע לשון יהודי למשעי: מתוך שלא לשמה בא לשמה. ערך "מראית העין" שחצי מהלכות חז"ל נחקקו בשמו ולמענו- אינו נלקח כאן בחשבון ויתרה על-זאת: לוקחים את מראית העין לכיוון ההפוך ועושים בה שימוש מנוגד: שמא "מראית העין" תמשוך את היהודי לדרך החלופית חזרה אל היהדות.
לי אין צל של ספק כי הרב בקשי דורון ביקש עבור כ-1500 איש ביטחון שהופיעו למספר שיעורי תורה - ביקש מן הסתם שייהנו דווקא מערך מראית העין שנוצל על-ידם לרעה ומתוך שלא לשמה יבואו לשמה. כן הם ביקשו לנפח את הימים הספורים בהם השתתפו בשיעורי תורה, וגם הוא, הרב בקשי דורון ביקש לנצל את "מראית העין" של הימים הספורים ולזקוף אותם לטובתם כי מתוך שלא לשמה יבואו לשמה; הם יגיעו להשכלה תורנית גבוהה וייהנו תרתי משמע מפירותיה- כולל התוספת שיקבלו מהמדינה.
אין ויכוח כי הרב בקשי דורון עבר עבירה מנהלית ויש מקום להפנות את תשומת ליבו למהות העבירה הזו, אך לדעתי המבוססת מאוד המערכת המשפטית חצתה כאן קו אדום. איה סעיף הקסם של היסוד הנפשי בביצוע עבירה? מרמה והפרת אמונים? קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות? נהפוך הוא הדבר: אילו הנפיק את תעודת השת"ג לאחד העם או לשניים - או אז הנסיבות היו מחמירות ומחפירות, כי היה יסוד סביר להניח לפרוטקציה שנעשתה לאחד המקורבים עבור שוחד אולי. ואתה בא ומפעיל את יסוד הנסיבות המחמירות דווקא בכיוון ההפוך כאשר עצם הנסיבות מעידות על נקיון הכפיים - הן כפות הרב?
העבירות בהן הורשע הן אחד לאחד:
1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
2. ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
3. מתן תעודות כוזבות
4. מרמה
5. הפרת אמונים
איה סעיף השיקול האנושי כאשר העבירות בהן הורשע, דגש על השימוש בנסיבות מחמירות, לא מותירות ספק בלב כל מי ששומע אותן, כי בעוד רב ראשי שנתפס בקלקלתו עסקינן. וכאילו גם הרב בקשי מושחת מהיסוד כדוגמת הרב
יונה מצגר שהורשע בקבלת שוחד, שלמונים. כן הרב אליהו בקשי דורון עבר עבירה מנהלית, אך עבירת מצגר הייתה פלילית. טעות בשיקול הדעת אינה הופכת את עמלו של אדם בין לילה לפושע פלילי; לעזאזל שמו? לעזאזל עמלו על-פני 76 שנים? לעזאזל כבודו? לעזאזל משפחתו, תלמידיו, תורתו.
גם כאן אשים על ראשי את כובע המעריך הלאומי של מדינת ישראל-סטייל 2017: לעזאזל הכל. לא נשאר בנו לא חמלה ולא הגיון ולא אנושיות.
כלום.
