יצא מהארון ומבקש להוות דוגמה

לפני כמה ימים ראיתי לבושת כולנו ציטוטים מראיון אותו העניק הפרקליט הצבאי הראשי לביטאון לשכת עורכי הדין. כותרות המשנה "בשרו" על כך ש"לראשונה בתולדות צה"ל קצין מקהילת הלהט"ב חבר בפורום מטכ"ל".

הורגלנו, כאמור בעוונותינו, למוזרויות רבות ושונות, לא רק בצבא. מכאן שנראה לי שלא הייתי נדרש (שוב) לתופעה הזו בה אני מנסה להילחם מלחמת חורמה אלמלא צוטט הפצ"ר כאומר: "חשוב מבחינתי לשמש מודל לחיקוי".

כאמור, מתנהלת במקומותינו מלחמה ממש. אנשים אותם אגדיר מיד מנסים לייצר נורמות, להכתיב דפוסי מוות (יבואר בהמשך), להמליץ על אובדנות וסטייה, ובכל אלה הם מתגאים לכאורה, כאשר אינם מודעים כלל או אינם רוצים להיות מודעים לגודל הזוועה ולרוב הכלימה לה הם מטיפים.

בפעם המי יודע כמה אגדיר מוסכמת יסוד בקיום המין האנושי כשהדגש על המילה קיום. הטבע יצר איש ואישה, זכר ונקבה במטרה אחת ברורה ומובנת מאליה. רק בבלבול דהיום נאלצים הבוחרים בחיים (כמו עבדכם למשל) לחדד את הדברים ולהסביר את המובן מאליו.

רק זכר ונקבה יכולים לקיים פרייה ורבייה ולהבטיח בכך את המשך קיום האנושות. וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את הצורך של הילד ואת טובתו לראות גידולו בתא משפחתי בו הוא מקבל את צרכיו הבסיסיים, לענייננו - הרגשיים, הנפשיים והערכיים ובו מתקיימים כל האיזונים וההשלמות שבין האם לאב. אלא, שבאופן לא מפתיע, ההומוסקסואלים למיניהם (תרתי משמע) כופרים באמת פשוטה זו וטוענים טענות מופרכות בדרכם לשלול מהילד את זכויותיו הבסיסיות לרבות בריאות הנפש, שלמות הרגש והפנמת ערכים ותפישות עולם יציבות ונורמטיביות.

יש המסתייגים (לשון המעטה גורפת) מהכינוי סוטים בו עושים רבים שימוש כנגד התופעה המגונה הזו. הסתייגות זו אינה במקום ובהימנעות מהשימוש במילה "סוטים" יש משום שיתוף פעולה עם הסטייה, שכאמור הינה מסוכנת ביותר לחברה ולהמשכיות המין האנושי.

שהרי הנורמה החברתית הרצויה היא המשך קיום החברה והאנושות, פשיטא הלא כן? משפחה, חברה, עם - כל אלה אינם אובדניים. ברירת המחדל בטבע היא לא השמדה עצמית וכליה כי אם ריבוי טבעי וגדילה. יוצא אפוא שהמטיפים ל"משפחה" בה יש אב ואב, או אם ואם, או כל צירוף חולני וסוטה אחר מקדמים, ברוב המקרים שלא בכוונה ואולי אף שלא מדעת "דפוסי המוות" דלעיל שלו יהפכו לנורמה הרווחת ול"מיינסטרים" עלולה להביא לסוף קיומה של האנושות.

קחו לדוגמה את הצירוף החולני דלקמן: "אישה" שנולדה גבר "נישאת" ל"גבר" שנולד אישה. השניים עברו ניתוחים לשינוי מין ובכך הגיעו למצבם ה"נורמטיבי" החדש. יש מי שירהיב עוז בלבו לברך על ה"מוגמר" הזה? (שמתם לב לכמה מירכאות נדרשתי ולו לשם הבאת הציור הנ"ל בפניכם?)

ברי לחלוטין שהכול מעורער בדוגמה דלעיל. הגוף אינו שלם, ה"אישה" לא תוכל לעולם ללדת פרי בטן, ה"גבר" לא יקיים זרע, שניהם כאחד עברו בחייהם מסע ייסורים, טלטלה רגשית, שינויים גופניים ונפשיים היכולים להוציא אדם מדעתו שמלכתחילה הייתה ככל הנראה משובשת. קשה לומר גנאי באומללים ומוכי גורל. אז לא גנאי, אבל לפחות נייצר בריאות כזו בשיח הציבורי שיבהיר באופן חד-משמעי כי מדובר באומללות.

אז הפצ"ר, זאת יש לדעת, איננו בודד במערכתו ובהבעת רצונו לשמש דוגמה. כנראה שמצעד התועבה בצירוף חסרי נאורות ונעדרי שכל ישר הביאונו עד הלום. לא רק שחבר המטה הכללי הנ"ל סוטה מהנורמה החברתית הרצויה, לא רק שיצא מן הארון בלא בושה, לא רק שהנו מתגאה (באמת...?....) ב"נטיותיו המיניות", אלא שהוא מביע תקווה שישמש מודל לחיקוי.

גם אם נשפוט אותו לקולא, נקבל דבריו כמי שבכוונתו לסייע לאומללים כמותו בהישרדותם, להראות שלהיות בעל מום קשה כזה אינו סוף העולם (מנקודת ראותו), גם אז- אמירה כזו, על-ידי נושא תפקיד כזה, בדרגה כזו, בצבא האמור גם לחנך וגם להילחם, אמירה כזו היא בעייתית ביותר.

ובאם חשבתם ש - פצ"רנו בודד בחזית - טעיתם. מתקיימת מזה שנים מערכה מתוזמרת היטב וממומנת היטב להאדיר קהילת הלהט"ב ולפארה, משל מי שאינו חבר בה הוא ה"שונה" ובו נפל מום. הלובי הזה פועל באמצעות עמותות עשירות, בהובלת חברי כנסת "נאורים" ו"ליברליים", בגיבוי ובתמיכה של תקשורת נטולת ערכים ורודפת רייטינג, ובתמיכה ללא סייג של כל מערכת המשפט המקדמת את הפוסט מודרניזם ונלחמת מלחמת חורמה בשמרנות ובאידיאולוגיה ערכית ודתית.

לאחרונה שתפה אותי חברה בדוגמית מהאסון המתהווה. מתברר שבימים אלה מתקיים לא עלינו "יום ההבנ"ה". מה זה תשאלו - ובכן הבנ"ה הם ראשי תיבות של: "היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה" - הבנתם?

מהו האסון - עיינתי בפרסומים על אודות האירוע שהסיסמה המלווה אותה היא: "עומדים ביחד עומדות בלי פחד", ונוכחתי לדעת שלנוער תפקיד מרכזי ופעיל. כמה מהארגונים שחברים בהם פרסמו שישתתפו הם: ארגון נוער גאה, תנועת כנפיים של קרמבו, תנועת מכבי הצעיר, ותנועות נוער נוספות על-פי פרסומי המארגנים.

יוצא שבני נוער, אנשים טובים ותמימים בגיל בו מעוצבת זהותם המינית ובו מתגבשים ומופנמים הערכים עתיד ליטול חלק באירוע המקדם תופעה חולנית של קלקול החברה ואיום על אופיה וערכיה כשהתוצאה לה אינם מודעים כלל ועיקר היא הבאת כליה על האנושות.
ומן הסתם דמות הפרקליט הצבאי הראשי תהיה שם בכנס האומלל הזה, מושא להערצה ומודל לחיקוי...