|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ריבוי הדירות ותאגיד השידור
|
|
|
ההתערבות השיפוטית עוברת מאקטיביזם לפטרנליזם - וזה חמור יותר, משום שיש בכך יומרה ויוהרה ● גם כאשר הכנסת והממשלה פועלות בצורה בזיונית, הדבר אינו מצדיק התערבות בוטה בענייניהן
|
|
התערבות פסולה [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אין כאן פגיעה כלשהי של הרוב בזכויות המיעוט. לא מנעו מהם לדבר, לא מנעו מהם להקשות, ואילו היו טורחים החכ"ים מהאופוזיציה להישאר בחדר - היו יכולים לנקוט בפיליבסטר, להעלות הסתייגויות ולהשתמש בארגז הכלים הפרלמנטריים העומד לרשותם. הם בחרו שלא לעשות זאת - ואז ביקשו מבג"ץ לבטל את החוק | |
|
|
|
|
שני חוקים שאישרה הכנסת בחודשים האחרונים נמצאים על הכוונת בבג"ץ, עם יותר מאשר אפשרות סבירה שהשופטים יבטלו אותם. האחד הוא חוק מס ריבוי דירות, והשני - פיצול תאגיד השידור הציבורי. בשני המקרים, אם אכן תבוטל חקיקה ראשית, מדובר במשהו חמור יותר מאשר אקטיביזם שיפוטי. מדובר בפטרנליזם, והוא גרוע יותר משום שיש בו יוהרה ויומרה לדעת הכל טוב יותר מאשר מי שמופקדים על הנושא. נפתח במס ריבוי דירות. איש אינו חולק על כך שהליך החקיקה היה חפוז ואף בזיוני. אחרי שבועות רבים של סחבת, שלח משרד האוצר לוועדת הכספים את הנוסח הסופי של החוק בסופו של היום האחרון בו ניתן היה לאשר אותו. מדובר בחוק מסובך ומרובה פרטים, אבל האוצר דרש שיאושר עוד באותו יום. מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, אף העז לומר לח"כים שהעלו שאלות: "יאללה, תתקדמו". על כך לבד צריך היה לכל הפחות לנזוף בו בצורה קשה. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, והיועץ המשפטי שלה, איל ינון, הבהירו ליו"ר הוועדה, משה גפני, שההליך אינו תקין. גפני התעלם. חברי האופוזיציה נטשו את הדיון, הוועדה ישבה כל הלילה ואישרה את החוק למחרת בבוקר. בג"ץ הציע למדינה לאמץ את הצעתו של ינון להחזיר את החוק לוועדה, אך המדינה - שמא בטיפשות ושמא בכוונה - דחתה את ההצעה. כאמור: לא תקין, לא יאה - וזה בלשון המעטה. אלא מאי? זו הייתה הדרך בה בחר לפעול יו"ר ועדת הכספים, שהסמכות מצויה בידיו. אין כאן פגיעה כלשהי של הרוב בזכויות המיעוט. לא מנעו מהם לדבר, לא מנעו מהם להקשות, ואילו היו טורחים החכ"ים מהאופוזיציה להישאר בחדר - היו יכולים לנקוט בפיליבסטר, להעלות הסתייגויות ולהשתמש בארגז הכלים הפרלמנטריים העומד לרשותם. הם בחרו שלא לעשות זאת - ואז ביקשו מבג"ץ (לצד עותרים אחרים) לבטל את החוק. זו לא עילה להתערבות משפטית, ודאי שלא לביטול חוק. זו עילה למבחן הציבור: ירצה - יבחר שוב את גפני ואת יוזם החוק, השר משה כחלון; ירצה - יעניש אותם על התנהגותם. זו עילה לדיון בתקשורת: תרצה - תשבח את השר והוועדה; תרצה - תגנה אותם. אבל בסופו של יום, איש כאן לא חרג מסמכותו, איש לא סתם את פיו של המיעוט. היה דיון ארוך, היה אישור כנדרש, הייתה הצבעה חוקית בקריאה שנייה ושלישית. ואם דיונים ארוכים לתוך הלילה הם עדות להתנהלות פגומה - כדאי שהמסר הזה יועבר לבתי הדין לעבודה, המנהלים לעיתים דיונים דומים כדי למנוע שביתות. |
|
|
חלוקת עבודה [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90]
|
|
|
|
| נניח שמחר יודיע לי יואב יצחק, שהוא מביא כתב משפטי נוסף ומפקיד בידיו את סיקור בית המשפט העליון; האם זו פגיעה בחופש הביטוי שלי? ודאי שלא. זכותו של מעסיק לחלק כראות עיניו את תחומי האחריות בין עובדיו. זה מה שקרה בתאגיד: הודיעו לראשיו שתחום החדשות עובר לאחריותו של מישהו אחר. איש אינו מונע מהם להביע את דעתם בכל נושא שבעולם. תחום אחריותם המקצועי יהיה מצומצם יותר | |
|
|
|
נעבור לתאגיד השידור הציבורי. גם כאן בג"ץ מאוד לא אהב את החיפזון בו אישרה הכנסת את הפיצול – וגם כאן זה לא עניינו. הדיון התנהל לפי כללי התקנון, האופוזיציה השמיעה את דברה והפסידה בהצבעה דמוקרטית. בג"ץ אינו ממונה על יפי ההליכים אלא על תקינותם – וזה לא המקרה בו נפל בהליך פגם היורד לשורשו של עניין, דהיינו כזה שמנע את הדיון הראוי. אפילו בית המשפט העליון עצמו יודע, בשעת הצורך, לקיים דיון מהיר ולתת החלטות בו במקום – כולל בנושאים מהותיים מאוד. למרבה האבסורד, כך בדיוק התנהל הדיון בעניינו של... תאגיד השידור. דומה שגם השופטים יודעים בסתר ליבם שהתהליך אינו עילה להתערבות, ולכן הצו על תנאי שהוציאו בנוגע לפיצול מתבסס על שתי עילות: פגיעה בחופש הביטוי ופגיעה בזכות הקניין. עם כל הכבוד, דומה ששתי העילות הללו אינן עומדות במבחני המציאות וההיגיון. נניח שמחר יודיע לי יואב יצחק, שהוא מביא כתב משפטי נוסף ומפקיד בידיו את סיקור בית המשפט העליון; האם זו פגיעה בחופש הביטוי שלי? ודאי שלא. זכותו של מעסיק לחלק כראות עיניו את תחומי האחריות בין עובדיו. זה מה שקרה בתאגיד: הודיעו לראשיו שתחום החדשות עובר לאחריותו של מישהו אחר. איש אינו מונע מהם להביע את דעתם בכל נושא שבעולם. תחום אחריותם המקצועי יהיה מצומצם יותר. השופטים גם הביעו חשש שמא זמניות התפקידים בתאגיד החדשות תפגע בעצמאות העובדים. אבל כל מינוי – חוץ מאשר של השופטים – הוא מוגבל בזמן. חוץ מזה, אם ההגבלה הזאת כל כך גרועה – איש לא יסכים למלא את התפקידים הללו. השוק החופשי יתן את המענה, ולא צריך שבית המשפט יחליט בשבילו מראש מה טוב לו ומה רע לו. כנ"ל לגבי זכות הקניין. אין לשכוח, שהמדינה היא גם הבעלים של התאגיד, ושוב נשווה זאת למגזר העסקי. נגיד שבעלי קונצרן אי.די.בי יחליטו לפצל את כלל ביטוח לשתי חברות – האחת לביטוחי חיים והשנייה לביטוחי רכוש. האם יעלה על הדעת שמישהו יטען לפגיעה בחופש הקניין של כלל ביטוח? זכותו של הבעלים לנהל את עסקיו כרצונו, במסגרת החוק. לאיש אין זכות מוקנית לכך שעבודתו וסמכויותיו יישארו ללא שינוי עד קץ כל הימים.
|
|
|
יכול לתבוע על הפרת חוזה [צילום: איה אפרים]
|
|
|
בהחלט ייתכן שלמנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, וליו"ר גיל עומר יש עילות תביעה אישיות בתחום משפט העבודה. הם באו לתפקידיהם לאחר שהובטח שינהלו תאגיד שיעסוק גם בחדשות, שהן כמובן חלק עיקרי בכל גוף תקשורת, וכעת נטלו מהם תפקיד משמעותי זה. אבל יש מרחק עצום, בלתי ניתן לגישור, בין עילות אישיות מתחום העבודה לבין עילות כלליות מהתחום החוקתי. ונזכיר, שבג"ץ דוחה דרך קבע עתירות נגד פסיקת בתי הדין לעבודה, בציינו את מומחיותה של ערכאה זו.
אין ספק שפארסת התאגיד היא דוגמה מצוינת לדרך שבה לא צריכה להתנהג הממשלה ולדרך שבה אסור לפעול במישור העסקי. היא איננה עילה להתערבות משפטית, היא איננה סיבה לכך שהרשות השופטת תעביר שיעור נימוסים והליכות לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. היא בוודאי אינה מצדיקה הצגת עילות תמוהות להתערבות שיפוטית בהחלטות פוליטיות.
הכנסת והממשלה זקוקות לפעמים למבוגר אחראי – אבל לא כזה שלובש גלימה. לעיתים מגיע להן שיחטפו על הראש – מהציבור ומהתקשורת. כל עוד אין פגיעה ממשית ואמיתית בזכויות יסוד, הפוליטיקה צריכה לעשות את שלה. התערבויות פטרנליסטיות רק יגרמו לפגיעה קשה ברשות השופטת ולהחלשת כוחה – ומזה תיפגע המדינה, תיפגע הדמוקרטיה וייפגעו אזרחי ישראל. מוטב לשופטים לנהוג בריסון, להסתכל על התמונה הכוללת ולחשוב על ההשלכות.
|
|
| תאריך:
|
21/05/2017
|
|
|
עודכן:
|
21/05/2017
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שאול א.
|
21/05/17 11:36
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
21/05/17 13:40
|
|
|
|
2
|
|
שבץ חלובה
|
21/05/17 12:02
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
21/05/17 13:46
|
|
|
|
3
|
|
הצדקנית
|
21/05/17 12:18
|
|
|
|
4
|
|
בני בנקר
|
21/05/17 12:32
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
22/05/17 03:45
|
|
|
|
5
|
|
ע_הראל
|
21/05/17 13:19
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
21/05/17 16:21
|
|
|
|
6
|
|
לירוי
|
21/05/17 14:35
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
21/05/17 22:02
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
22/05/17 08:34
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
22/05/17 11:22
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
22/05/17 12:25
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
22/05/17 21:51
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
23/05/17 09:29
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
24/05/17 16:51
|
|
|
|
7
|
|
שפרירית
|
21/05/17 20:46
|
|
|
|
8
|
|
שפרירית
|
21/05/17 20:58
|
|
|
|
9
|
|
שפרירית
|
21/05/17 21:07
|
|
|
|
10
|
|
אחד העם
|
21/05/17 23:19
|
|
|
|
|
|
ע
|
22/05/17 04:54
|
|
|
|
11
|
|
ליכודניק לשעבר
|
23/05/17 10:35
|
|
|
|
12
|
|
אחד העם
|
28/05/17 09:40
|
|
"בית המשפט העליון, בהתערבות שלו, פוגע במשילות הממשלה ובחופש הדמוקרטיה של הכנסת. הוא אינו מאפשר לשופטים בעלי דעות שונות להיכנס פנימה ולהשתלב בו" - טוען יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, בראיון המתפרסם בגיליון החדש של "עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, מתנגד למינוי שופט חרדי לבית המשפט העליון. "כל המבנה הקיים הוא מבנה שמנוגד להשקפת עולמי. נניח שיש שופט אחד מתוך 15 שהוא חרדי, אז תמיד יוכלו להגיד: ההחלטות נגדכם אבל יש כאן אחד משלכם, חרדי. לכן אני מתנגד ואני לא מציע לאף אחד מחברי להגיע לשם". גפני דיבר בראיון המתפרסם בגיליון החדש של "עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
שרת המשפטים, איילת שקד, שוקלת חקיקה שתגביל את זכות העמידה בבית המשפט - אם השופטים לא יעשו זאת בעצמם. היא דיברה בראיון המתפרסם בגיליון החדש של "עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה (יום ג', 16.5.17) לצו הביניים שהוציאו שופטי בג"ץ, המתיר לתאגיד השידור הציבורי לשדר גם חדשות עד הינתן פסק דין. בראיון למשדר "עצם העניין" עם יאיר שרקי ברדיו גלי ישראל, נשאלה בדבר ההתערבות בחוק הפיצול שהעבירה הממשלה והאם זה בסמכות בג"ץ והשיבה: "ממש לא בסמכותם. זאת התערבות שבעיני בהחלט לא הייתה צריכה להיות. אם הכנסת והממשלה פועלים בהתאם לחוק, בג"ץ לא צריך להתערב".
|
|
|
|
|
אהרן ברק כיהן כנשיא בית המשפט העליון במשך 11 שנים, מ-1995 עד 2006. נהרות של מילים כבר נשפכו על האיש ועל תקופתו, אך אין מנוס מהמסקנה כי ברק גרם להחלשתה של מדינת ישראל בצורה משמעותית ביותר, מבפנים.
|
|
|
|
|
