הבחירות לנשיאות אירן לא ישנו כלום – סבור הדיפלומט האמריקני דניס רוס, במאמר שהתפרסם בסוף השבוע באתר השבועון טיים. רוס היה בעבר השליח המיוחד למזרח התיכון ויש לו היכרות קרובה עם האיזור. הדברים פורסמו לפני נצחונו המוחץ של חסן רוחאני, שקיבל 57% מהקולות לעומת 38% בלבד לאיבראהים ראיסי, אך כאמור - רוס מסביר שאין חשיבות אמיתית לשאלה מיהו הנשיא.

סימני דמוקרטיה בבחירות באירן כמו עימותים טלוויזיונים, הצהרות מדיניות וכרזות, הם חלון ראווה בלבד, מסביר רוס. בעל הכוח האולטימטיבי הוא המנהיג העליון עלי חמנאי, ולא הנשיא. לא משנה מי נבחר; העם האירני לא יכול לצפות לשינוי של ממש לטובה. המנהיג העליון הוא ששולט בכל המועמדים. הוא שבוחר אישית חצי מאנשי מועצת שומרי החוקה. הרשות השופטת היא שבוחרת את החצי השני, אך המנהיג העליון הוא שבוחר את אנשי הרשות השופטת.

הבחירות הן למעשה משאל עם סביב עסקת הגרעין, אומר רוס. בזמן שחלף מאז החתימה על ההסכם, האזרח הממוצע באירן לא זכה להטבות הכלכליות שהובטחו לו, למרות הסרת חלק מהסנקציות. ישנן שתי סיבות המסבירות זאת. ראשית, אין שקיפות משמעותית בבנקים האירנים, שיבטיחו לקהילה הבינלאומית, כי אירן עצרה את הלבנת הכספים והתמיכה הכספית בטרור. שנית, חמנאי ומשמרות המהפכה שולטים בחלק ניכר בכלכלה, וממשיכים לחסום עסקות שיכולות לחזק את המגזר הפרטי. מעקב אחר הזרמת הכספים למדינה מראה, כי הכסף הגיע לחברות שבשליטתו של חמנאי ולנושאי ביטחון, לא לאזרחים מהשורה. מבחינה זו, הסכם הגרעין טוב למנהיג העליון ולממסד הדתי, אך לא לאזרחים.

אירן לא מיתנה את התנהגותה

למרות דבריהם של חמנאי ומשמרות המהפכה על כך שארה"ב לא מממשת את הצד שלה בעסקה, דבר שאינו נכון, אף אחד מהמועמדים לא תמך בביטול ההסכם. איברהים ראיסי אמר שכל ממשלה שתיבחר, צריכה להמשיך ולקיים את הסכם הגרעין. אפשר לתהות כיצד המועמדים לנשיאות תוקפים את הנשיא חסן רוחאני על עסקת הגרעין, כאשר הם בעצמם לא מדברים על ביטולה. התשובה היא, שלנשיא אירן אין את המילה האחרונה בכל הנוגע להסכם. רק חמנאי יכול לבטל את ההסכם מצידה של אירן, דבר שככל הנראה לא יעשה - מאחר שהוא רואה את היתרון בשיתוף פעולה בין אירן למעצמות המערב.

רוס מדגיש: ההסכם אינו מלמד שאירן תמתן את התנהגותה או את מדיניותה הגרעינית. אירן האיצה את מלחמותיה באזור. ממימון כספי לנשיא בשאר אסד ולחיזבאללה בלבנון, דרך העסקת עשרות אלפי לוחמים שיעים בעירק ובסוריה ועד חימוש החות'ים בתימן, אירן רואה שימוש במיליציות שיעיות ככלי הנכון להפצת כוחה באזור ולהשגת מינוף במשטרים הערביים.

לנשיא אירן יש שליטה מועטה על משמרות המהפכה, ועל כוח קודס האחראי לפעילות משמרות המהפכה בחו"ל. גורמים אלו מדווחים רק למנהיג העליון. ב-2 במאי הרשות השופטת, שגם היא מדווחת רק למנהיג העליון, הודיעה, כי פוליטיקאי רפורמיסטי בכיר יועמד לדין בשל מתיחת ביקורת על פעילות משמרות המהפכה במלחמת האזרחים בסוריה.

שניים מהמועמדים – במעצר בית

תזכורת נוספת לגבולות הדמוקרטיה בבחירות אלו, היא העובדה, כי בפברואר האחרון מלאו שש שנים למעצר הבית של שניים מהמועמדים לבחירות בשנת 2009: מיר-חוסיין מוסאווי ומהדי כרובי. מדובר בשני מנהיגי התנועה הירוקה שקמה לאחר הבחירות לנשיאות אירן בשנת 2009, בה נבחר שוב מחמוד אחמדינג'אד, דבר שהביא להאשמה בדבר זיוף קולות. בבחירות הקודמות הצהיר רוחאני כי הוא יפעל לשחרורם, אך נכון לעכשיו הם עדיין במעצר בית.

במהלך הקמפיין שלו, הזהיר רוחאני מעלייה בקיצוניות באירן ואמר שלא יתן להחזיר את האווירה המשטרתית והביטחונית למדינה. אולם, הפעולות חזקות יותר ממילים. במרץ האחרון נעצרו 12 מנהלים של קבוצות טלגרם (תוכנה למסרים מידיים), בלי פירוט האישומים – מזכיר רוס.

לסיום אומר רוס, כי הבחירות באירן הן "בחירות" בשם בלבד. מדוב בתרגיל ציבורי שמהווה תחבולה עבור הקהילה הבינלאומית. בעוד שבחירות אלו יכולות להשפיע על הסדרי ירושת תפקיד המנהיג העליון של אירן לאור השמועות כי חמנאי חולה בסרטן, ביום שלאחר הבחירות אירן עדיין תהיה תחת שליטתו של חמנאי. זוהי אחריותם של מנהיגי העולם, טוען רוס, לראות את טבעו האמיתי של המשטר האירני, תוך התמודדות עם ההתערבות האירנית בנעשה באיזור, תמיכתם בטרור והפרתם זכויות אדם.