|
|
תיאטרון גשר [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
תודה לתיאטרון "גשר" על היוזמה להוציא את התיאטרון לרחובות יפו ולהעניק את חווית התיאטרון לציבור הרחב. מן הראוי, שנחשוניות וראשוניות זו של תיאטרון "גשר" תאתגר את כל התיאטרונים בישראל לצאת מ-ד' אמות של האולם אל הרחובות, אל הכיכרות ואל השווקים, כפי שעושה בימים אלו תיאטרון "גשר" ביפו ובשכונותיה.
ראוי תיאטרון "גשר" לכל המחמאות שנתן גם לרחובות של יפו לטעום את טעמו הערב של פסטיבל התיאטרון הבינלאומי. בצד הצגות בפני אולמות מלאים הושקעה מחשבה, תכנון, מאמצים רבים ומשאבים לצאת מהאולם, ולהביא את חווית התיאטרון למרחב הפתוח ולקהילה - לתת למשפחות בשיכוניה של יפו לילדים ולמבוגרים לנשום אווירת תיאטרון במיטבו.
אם אינני טועה, תיאטרון "גשר" זימן לקהל הישראלי זו השנה הרביעית את ההכרה עם תיאטרון "וכטנגוב" ממוסקבה. הפעם אני חש חובה לומר תודה על החוויה לה זכיתי ביום שבת באולם "נוגה".
ההצגה "אדיפוס" בהפקה המשותפת של תיאטרון "וכטנגוב" ממוסקבה והתיאטרון הלאומי היווני הרטיטה שעתיים וארבעים וחמש דקות ללא הפסקה את כל נימי הנפש וכל וריד בגוף. הקהל לא נתן לשחקנים לרדת מהבמה כי זה היה אדיפוס מפלנטה אחרת של ביצוע, תפאורה ועיבוד מוסיקאלי.
אני מוצא לנכון לומר גם מילים טובות למי ששקד על מלאכת הכתוביות בעברית, כדי לסייע לקהל, הצופה בהצגה בה מתנהלים דיאלוגים בשפה הרוסית ובשפה היוונית. הכתוביות בעברית היו חגיגה ללשון העברית.
אני מסיים בנימה של כאב לנוכח עוצמת הפער הבלתי נסלחת בין מצבו הפיזי הירוד של אולם הבית של תיאטרון "גשר", אולם "נוגה" ביפו, ובין גבהי משחק ובימוי, שמעניק התיאטרון כבר שנים רבות לקהל הישראלי.
מושבים מרופטים, מושבים מתנודדים וריפוד קרוע באולם "נוגה" תובעים ממוסדות התרבות של ישראל לתת ידם ולסייע לתיאטרון מספר אחד בישראל - לתיאטרון "גשר".
תיאטרון "גשר", שמפנה את כל האנרגיות להעלות על הבמה מחזאות במיטבה והוא עושה זאת בהצלחה רבה, חובת מוסדות התרבות לסייע בידו במתיחת פנים לאולם "נוגה". יפה יעשו אנשי משרד התרבות ואחראים לתרבות בעיריית תל אביב בהטיית כתף למשימה זו.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
