ג'ן גלנץ היא השושבינה המושלמת: מסדרת את שיערה של הכלה, מתקנת את השמלה אם שוליה נקרעים בקבלת הפנים, היא רוקדת עם הדוד השיכור והיא אפילו האוזן הקשבת ב-2 לפנות בוקר. בהבדל אחד: היא אינה החברה הטובה ביותר של הכלה, אלא מקבלת תשלום תמורת עבודתה.
"אני עירוב של פסיכולוגית, עוזרת, מנהלת חברתית ומשכינת שלום. אני עושה את העבודה השחורה של השושבינה - ונהנית מזה", אומרת גלנץ לדיילי טלגרף. היא בת 28, טרם התנסתה בצד של הכלה (יש לה חבר אבל הם לא מתכננים חתונה), ואת העסק שלה - הנקרא בפשטות "שושבינות להשכרה" - הקימה לפני שלוש שנים, לאחר ששתי חברות ביקשו ממנה להיות שושבינה בתוך 48 שעות, משום שידעו שהיא מאורגנת ורגועה להפליא. מאז ליוותה גלנץ 65 כלות תמורת 2,000-199 דולר - תלוי בשירות המבוקש; הממוצע הוא 1,000 דולר לחתונה.
תמורת 1,200 תקבל הכלה עזרה לפני יום החתונה, ואילו 2,000 ליש"ט יעניקו את שירותיה של גלנץ גם בתכנון מסיבה ולצידה של הכלה בכנסייה (הכלה צריכה גם לקנות לגלנץ שמלה לאירוע). שירותיה של גלנץ כה מבוקשים, עד שבאוקטובר 2015 יכלה להרשות לעצמה להתחיל לספק שירותים אלו במשרה מלאה. גלנץ, המתגוררת בניו-יורק, עובדת עם הכלות תקופות היכולות להגיע עד שנה שלמה לפני החתונה: היא מארגנת מסיבות, כותבת נאומים ופעם אפילו ניקתה בידיה החשופות גללי חמור כדי להציל שמלת כלה עשוית משי.
אבל מי בכלל תשכור אישה זרה להיות לצידה ביום החשוב ביותר בחייה? גלנץ אומרת לדיילי טלגרף, כי לעיתים קרובות החברות או בנות המשפחה של הכלה מתגוררות הרחק ממנה, או שהן עסוקות בחייהן מכדי להקדיש לה את הזמן הדרוש. כלה אחת איבדה את אמה סמוך לחתונה ונזקקה למישהי לדבר איתה. לאחרת היו תריסר שושבינות והיא שכרה את גלנץ כדי לפקח עליהן. יש כלות המבקשות מגלנץ להציג את עצמה כחברה; כבר קרו מקרים בהם באותו סוף שבוע היו לה שני שמות ושני סיפורי רקע שונים לשתי חתונות.
חלק מהכלות בוחרות לשתף דווקא את גלנץ, הזרה הגמורה, בסודותיהן - משום שהן יודעות שלא תפר את אמונן. זה גם הגיוני: היא הרי אינה מכירה את בני המשפחה והחברים, כך שפשוט אין לה למי לספר את מה שהיא שומעת. כלה אחת סיפרה לגלנץ שבעלה לעתיד הוא הומוסקסואל והסבירה שהיא מתחתנת איתו מתוך "סוג אחר של אהבה", כלשונה של גלנץ; היא העלתה שאלות כדי שהכלה תוכל להגיע בעצמה למסקנה האם היא בטוחה בהחלטתה. כלה אחרת הודתה שהיא לא סובלת את החתן, גלנץ שכנעה אותם לשבת ולדבר, והשניים החליטו להתחתן ולפתור את הבעיות לאחר מכן.
וכמובן - גלנץ צריכה להתמודד כל העת עם פחדים של הרגע האחרון. "יש אנשים המגיעים רגע לפני החתונה למסקנה שזה לא האדם המתאים. אחרים פשוט נלחצים. יש כל כך הרבה לחץ שהחתונה תהיה מושלמת, שכמה אנשים מתחילים לחשוב שטעו". הקריירה שלה הביאה את גלנץ לתובנות על אהבה: היא לא חושבת שיש "נשמה תאומה אחת", משום שאנשים רבים יכולים להפוך זה את זה למאושרים; בן הזוג המתאים הוא זה שאיתו נהנים להיות רוב הזמן. אז כיצד רואה גלנץ את החתונה שלה? "חתונות אינן הזמן הטוב ביותר בחיים. זהו הזמן המבולגן ביותר. אני רוצה חתונה מאוד פשוטה, עם פיצה ותזמורת. אני לא ממש אוהבת חתונות".
