|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
עדיין מקבלים מיליונים [צילום: פלאש 90]

השכר לא ירד. בינתיים

האם תיקון 20 לחוק החברות השפיע על שכר הבכירים ועל הקשר שבין השכר לבין ביצועי החברות? בחינה אמפירית מובילה לתשובה שלילית - בניגוד למגמתו של המחוקק
26/06/2017  |   מאיה אברמוביץ, קרן זליג, רן עזרא   |   כתבות   |   תגובות

בנובמבר 2012 פורסם תיקון מס' 20 לחוק החברות. עיקרי התיקון הם הסדרת מדיניות התיגמול לנושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח וקביעת הליך מיוחד לאישור תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה בחברה. תיקון 20 הורה להקים ועדת תיגמול בדירקטוריון - ועדה שתדון בכל ענייני התיגמול ותכלול רוב של דירקטורים חיצוניים במטרה לשמור על אי-תלותה.

מטרתו העיקרית של התיקון הייתה להביא להליך קבלת החלטות מושכל ושקוף בנושא השכר, בדרך של עיגון הוראות המחזקות את עצמאות הדירקטוריון בכלל ואת עצמאות ועדת התיגמול בפרט, וכן המחזקות את כוחם של בעלי מניות המיעוט. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם תיקון 20 הביא לפיקוח טוב יותר על שכר הבכירים, ומעבר לכך, האם הוא הביא לחיזוק הקשר בין השכר לבין ביצועי הפירמה.

מן המחקר האמפירי שבוצע ניתן ללמוד על מספר תובנות. ראשית, נמצאה ירידה מזערית בשכר הבכירים לאחר תיקון 20, אך לא ניתן בהכרח לייחס אותה לתיקון. שנית, החברות הגדולות הן שמשלמות את השכר הגבוה ביותר, כאשר לצורך בדיקה זו סך הנכסים של החברה נבחר כמדד לגודלה. אומנם נמצא קשר חיובי בין גודל החברה לבין שכר הבכירים, אך קשר זה אינו ליניארי, שכן מי שמשלמות את השכר הגבוה ביותר הן החברות הגדולות ביותר (בעיקר עשירונים 9 ו-10 בחלוקה לפי גודל חברה), ואילו בחברות הקטנות יותר ההפרשים הם פחות משמעותיים. שלישית, בשנת 2010 נצפתה עלייה גדולה בממוצע השכר ששולם לבכירים, עלייה שהייתה משמעותית יותר מהעלייה ברווחיות החברות בשנה זו.

בנוסף, במטרה לבדוק מהו חלקו של שכר הבכירים מרווחי החברות, נמצא, כי שיעור זה הוא הנמוך ביותר בקרב חברות בעלות רווחיות עצומה ביחס למדגם. למרות העובדה שרוב החברות הללו גם משלמות שכר גבוה מאוד באופן יחסי למדגם, הרווחיות שלהן עדיין גבוהה ממנו בהרבה - מה שמסביר את היחס הנמוך שהתקבל.

בשנים 2011-2003 עלה ב-127% ממוצע שכר הבכירים בחברות הנסחרות במדד ת"א 100 (להוציא חברות דואליות ושותפויות), למרות ירידה חדה בעקבות המשבר הכלכלי בשנת 2008, בעוד ממוצע שווי השוק של החברות עלה ב-40% בלבד. במילים אחרות: הגידול בשכר אינו פרופורציונאלי לגידול בשווי השוק של החברות. התוצאות מצביעות על יחס ישר בין הרווחיות לבין השכר גם לפני תיקון 20 וגם לאחריו. מנגד, לא ניתן להגיד שהקשר בין שכר הבכירים לבין ביצועי החברות התחזק בעקבות התיקון. השפעה על שכר הבכירים נצפתה דווקא מכיוון אחר: נצפו מגמות דומות בשכר הבכירים לאורך שנות המדגם בקרב חברות המשתייכות לאותו ענף.

תיקון 20 לחוק החברות לא הביא לירידה משמעותית בשכר הבכירים ואף לא הוביל להידוק הקשר בין שכר הבכירים לבין ביצועי הפירמה, ונראה, כי מי שמשפיע על שכר הבכירים הוא הענף אליו משתייכת הפירמה.

ההשערות לא אומתו
שומר על מגמה אחידה

ההשערה הראשונה במחקר הייתה, כי ישנה ירידה בשכר הבכירים כתוצאה מתיקון 20. על-מנת לבחון השערה זו, שכר הבכירים נותח במספר דרכים. ראשית, נבדק השינוי בממוצע השכר לאחר תיקון 20. בהתאם להשערה, אכן נצפתה ירידה, אולם, מדובר בירידה מזערית (128,000 שקל). מי שתרמו להיותה של הירידה מזערית, הן החברות בענפי האנרגיה והאחזקות שהציגו עלייה משמעותית בשכר בשנת 2015. אולם, לא ניתן ללמוד מכך על כלל השוק, שכן מדובר במספר קטן מאוד של חברות מתוך המדגם.

יש לתת את הדעת על המשבר הכלכלי של 2008, שהביא אומנם לירידה בשכר בשנה זו (שאינה כלולה במדגם), אך לעלייה בשנים שבאו מיד לאחריה ואשר "פיצתה" על השכר הנמוך יחסית שניתן בשנת המשבר. לולא הגידול בשכר בשנים שלאחר המשבר, ייתכן שהייתה נצפית ירידה קטנה עוד יותר בסך השכר לאחר תיקון 20, או אפילו בעלייה.

במטרה לבחון לעומק את הממצאים, נבדק האם גודל החברה השפיע על השינוי שחל בשכר הבכירים (לצורך כך נעשה שימוש בסך הנכסים כמדד לגודל החברה). המדגם חולק לעשירונים לפי סך הנכסים, וכן בוצעה הפרדה בין שנות המדגם. נמצא, כי בעשירון התשיעי השכר ירד בצורה המשמעותית ביותר, ואילו העשירון השני הציג את הירידה הקטנה ביותר. שלושת העשירונים העליונים ירדו באופן הניכר ביותר, ירידה הכפולה מהירידה של ארבעת העשירונים התחתונים. עשירונים 7-5 הציגו עלייה בשכר. בולטת לעין התוצאה המראה, כי מי שמשלמות את השכר הגבוה ביותר הן החברות הגדולות ביותר (בעיקר עשירונים 9 ו-10), וכי בחברות הקטנות יותר ההפרשים הם פחות משמעותיים.

ההשערה השנייה הייתה, כי בעקבות התיקון התהדק הקשר בין התיגמול לביצועים. על-מנת לבחון השערה זו, נבדקה השפעת ביצועי החברה על שכר הבכירים, לפני ואחרי תיקון 20. נבחנו 402 תצפיות. המדדים שנבחנו הם רווחיות החברה (המתוקננת לפי סך הנכסים) וכן תשואה המניה השנתית. מהתוצאות ניתן ללמוד, כי קיים יחס ישר בין הרווחיות לשכר ללא קשר לתקופה המדוברת (לפני או אחרי תיקון 20).

כל הענפים שנותחו, מלבד ענף הבנקים, שמרו על מגמה דומה במהלך שנות המדגם. מובן שהחברות נבדלות בגובה השכר בהתאם לגודלן, כך שבאופן כללי ניתן לראות שהשכר גבוה יותר בחברות גדולות. בענף הבנקים ניתן להבחין במגמה מעניינת. מצד אחד, רואים שהבנקים איגוד, הבינלאומי ודקסיה שומרים על מגמות דומות לאורך השנים, ומצד שני – הבנקים מזרחי-טפחות, הפועלים ולאומי מגיבים בכיוונים פחות אחידים.

תוצאה זו מתיישבת עם ההיגיון, שכן הבנקים שמגיבים באופן דומה הם בנקים יחסית קטנים. לעומתם, ארבעת הבנקים הגדולים הם בעלי פחות אחידות במגמות השכר, למרות שניתן להצביע על מגמות דומות בקרב הבנקים הפועלים ולאומי (שהם גם יותר קרובים מבחינת גודל), כאשר בנק מזרחי-טפחות יחסית נבדל מהם. ניתן לשער, כי חוסר האחידות בקרב הבנקים הגדולים, עשוי לנבוע מתשלום מבוסס מניות שעשוי להביא לתנודתיות משמעותית בשכר. בנוסף, ייתכן שחוסר האחידות נובע מכך שבבנקים הגדולים התחלפו בכירים רבים יחסית במהלך שנות המדגם, משמע: הוצאות שכר גדולות שנבעו ממענקי פרישה כבדים שניתנו לבכירים שסיימו את עבודתם בבנק.

יש דרכים נוספות

כאמור, מן המחקר האמפירי אנו למדים, כי תיקון 20 לחוק החברות לא הביא לירידה משמעותית בשכר הבכירים ואף לא הוביל להידוק הקשר בין שכר הבכירים לבין ביצועי הפירמה. כן נמצאה ירידה מזערית בשכר הבכירים, אך לא ניתן בהכרח לייחס אותה לתיקון. בנוסף נמצא, כי החברות הגדולות הן שמשלמות את השכר הגבוה ביותר. בבדיקה של כמה מהרווחים של החברות "הולכים" לשכר הבכירים, נמצא, כי שיעור זה הוא הנמוך ביותר בקרב חברות בעלות רווחיות עצומה ביחס למדגם, וזאת למרות שהן משלמות שכר גבוה מאוד.

נראה, כי לאור ריבוי המחקרים בנושא של הקשר בין השכר לביצועים, ולאור העניין הציבורי הרב בנושא זה, מדובר בעיוות כלכלי של ממש שיש לתקנו, שכן עיגון השכר בביצועי החברה תואם את האינטרסים של בעלי המניות. אולם, ייתכן שגם עידוד שימוש בתשלום מבוסס מניות עלול להיות בעייתי, שכן ישנם מקרים רבים בהם מניית החברה מזנקת בזמן שפעילותה דועכת. פתרון אפשרי הוא ניסיון לקשור את שכר הבכירים לתשואה על ההון במשך תקופה של מספר שנים, על-מנת לראות באיזו מידת יעילות הנהלת החברה משתמשת בכספי החברה על-מנת להפיק רווחים.

ולסיום: ייתכן שהמפתח לגילוי השפעה אמיתית של תיקון 20 לחוק החברות הוא סבלנות, כפי שסבורה ד"ר גתית גור-גרשגורן, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך. אשתקד אמרה, כי "את ההשפעה של תיקון 20 על שכר הבכירים ועל הקשר שלו לביצועי החברות נוכל לבחון באמת רק בעוד מספר שנים".

הכותבים הם מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. המאמר המלא, המסכם עבודה שבוצעה בהנחיית פרופ' דן סגל, פורסם בגליון יוני 2017 של "רואה החשבון", בטאון לשכת רואי חשבון.
תאריך:  26/06/2017   |   עודכן:  26/06/2017
מאיה אברמוביץ, קרן זליג, רן עזרא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"מבצע כפפות משי" הוא שמה של הצגה חדשה, שהופקה במיוחד על-ידי "אנסמבל כאן" עבור מוזאון ישראל, כשייחודה הוא בכך שהיא מתרחשת בתוך שלל תערוכות הקבע המוצגות בבית הנכות הלאומי.. ההצגה עצמה, המועלית בימים אלה במוזאון, היא פרי-יצירתו של הבימאי עידו בורנשטיין, ועוסקת בביקור בבית הנכות, בחוויית הצפייה באמנות ובמנגנונים הסמויים מהעין המייצרים אותה. הפניית המבט אל אחורי הקלעים של המוסד המוזיאלי מאפשרת לבחון את המרכיבים הכלכליים והחברתיים שבהם הוא פועל ואת הדרך שבה הוא מתווך או מסתיר את המציאות הפוליטית שבה הוא מתקיים. כך נבחנים היחסים בין היחיד לקולקטיב, בין האמנות לממסד, ונפרמים אט אט הכוחות הנסתרים, הפנטזיות, החרדות והתשוקות שהמקום מגלם.
26/06/2017  |  ראובן לייב  |   כתבות
חמור לא פחות מה שאמר דובר הארגון בהקשר לחקירה המתנהלת נגדו. הוא אמר ש"יש רק דרך אחת לסתום לנו את הפה - והיא לסיים את הכיבוש". ואני חשבתי לתומי שהדרך לסתום להם את הפה היא לשמור על טוהר הנשק. דברי דובר שוברים שתיקה הם דמגוגיה שמאחוריה קיים חשד לאג'נדה פוליטית.
26/06/2017  |  רבקה שפק ליסק  |   כתבות
המניע היסודי שעומד מאחרי ההתעוררות הדתיים בעקבות כבושי מלחמת 1967, הוא מגדרי חברתי סוציולוגי ורגשי. זה נבע מתחושת ההחמצה והאשמה ההיסטורית הדתית בתש"ח בשל היעדרותם והדרתם של הדתיים מהאתוס המכונן ביותר של כינון המדינה הציונית. מלחמת ששת הימים הייתה להם הזדמנות היסטורית וחד-פעמית לתקן את הטעות (החטא הדתי החברתי) הקשה שלהם מתש"ח. זה המניע להתגייסותם הנרחבת והעיקשת להתנחלות בשטחים הכבושים. זאת מבחינתם תרומתם הנוספת לסיפור האתוס הציוני, הכפרה על חטא העמידה מהצד והפקרת הלאומיות לחילונים. לכן אין סיכוי שהם יאותו מרצון לוותר על ההישג הזה. מאחר שנושא הפרק הזה זר לי כחילוני בתחושות ובהבנה המושכלת, משום שהוא דן בתהליכים שעברה החברה שאליה מכוון ספר זה, לכן אתמקד בעיקר בשאלות ולתהיות על ציטוטים נבחרים מדברי פרק זה.
25/06/2017  |  גד גזית  |   כתבות
בהתמודדות במפלגת העבודה של שנת 2005 בין שמעון פרס, עמיר פרץ ובנימין בן-אליעזר שימשתי כראש מערך המחשוב והתוכנה של מטה פרס. על ההתמודדות שהסתיימה בניצחונו של פרץ (למה פרץ התמודד ואיזה מהלכים שגויים בוצעו אצלנו במטה) לא ארחיב אלא דווקא על "היום שאחרי". אתמצת על קצה המזלג את המהלכים שעמדו ברקע פרישתו של פרס ממפלגת העבודה והצטרפותו לקדימה/
25/06/2017  |  יקי לב  |   כתבות
"פשוט לאהוב" העולה בתיאטרון הקאמרי הוא מחזמר, המבוסס על שירי אריק איינשטיין וחבורתו ומתרכז בסיפור אהבתם של עקיבא ורחל, על-רקע סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, המלחמה והווי החיים בארץ.
25/06/2017  |  חיים נוי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il