הכותרת יכולה בהחלט להטעות את הקוראים. המאמר שלהלן איננו עוסק אך ורק בעניין תוצאות מלחמת 1967, בכל הנוגע למצבם של הפלשתינים ביובל שלאחר הכיבוש, אלא גם בהשלכות תוצאות מלחמת 1967 על החברה הישראלית מן ההיבטים הפנימיים שלה, באשר לצבורים שאינם ערבים ושאוהבים לכנותם בשם "יהודים".
האומדן היבש של מפקד האוכלוסין האחרון מצביע על כשמונה מיליון ושש מאות אלף תושבים בתחומי "מדינת ישראל" - דהיינו, אותו ה"קו הירוק", אבל כארבע מאות אלף מהם חיים מחוץ ל"קו הירוק" הזה, במה שנקרא "ארץ ישראל השלימה", קרי, "יהודה ושומרון" בעברית, ו"הגדה המערבית" בלשון הבינלאומית. כלומר, כבר מתחילת המפקד יש כאן עובדות מסולפות באשר לשטח הנדון, שבו מתרחש המפקד. יתרה מכך, בין הים התיכון לירדן נקרא השטח הזה בשם "ארץ ישראל" ואילו "מדינת ישראל" היא השלטת על כולו - אם במישרין כשלטון אזרחי (ה"קו הירוק"), ואם בעקיפין (יהודה, שומרון וחבל עזה), כשלטון צבאי או כמובלעת תחת כיבוש חיצוני. דהיינו, תחת המושג "ארץ ישראל" הרי שנתוני הדמוגרפיה שונים לגמרי. אם נוריד את מספר התושבים היהודים והסלאבים מעבר ל"קו הירוק" הרי שבתחומי ה"קו הירוק" חיים אך ורק 8,200,000 איש. ה"נתונים היבשים" מדברים על כשש מיליון וחצי בקירוב של יהודים במסגרת ה"קו הירוק" מול כמיליון ותשע מאות אלף בני מעוטים - דהיינו, "ילידים", בשפה הבינלאומית, שכוללים ערבים, דרוזים, בדווים וצ'רקסים ועוד כארבע מאות אלף סלאבים נוצרים שמוגדרים לא פעם כ"חסרי דת". דהיינו, מדובר בכשני מיליון ושלוש אלף לא יהודים, באופן רשמי, בתוך ה"קו הירוק". אם נוסיף אליהם לפחות כרבע מיליון "
עובדים זרים" ועוד מיני מסתננים מכל הצבעים והצורות (כמובן שרשמית הטענה של המפקד היא שהללו הם "רק" כמאה ושמונים וחמש אלף איש...) הרי שבתוך ה"קו הירוק חיים יותר משני מיליון נכרים, שזהו כמעט כשליש מתושבי ה"קו הירוק", קרי, "מדינת ישראל". אבל לכותב שורות אלה יש עוד כמה השגות ולא כל כך "יבשות".
הארבע מאות אלף הסלאבים המוצהרים רחוקים מלהיות "חסרי דת". המושג "חסרי דת" בא פשוט להרגיע את הישראלי החילוני ולהרדים את היהודי הדתי, ובמיוחד החרדי, כדי לשוות לפניהם מצג שווא של "רב יהודי" במדינת ישראל. כאשר מגיעות ה"חגות" הנוצריות הרי שהמושג "חסרי דת" - ביחס לסלאבים הללו, הופך לבדיחה. קישוטי האורות הצבעוניים מסביב לבובות חג המולד ועצי האשוח המוארים מלמדים ראשית כי הללו הם נוצרים אדוקים יותר אף מהאוכלוסייה הערבית - נוצרית בישראל, וכמו-כן כי עניין מספורם של הסלאבים הללו "רק" בכארבע מאות אלף איש בלבד איננו אלא פטה מורגנא דימוגרפית. מדובר בהרבה יותר מארבע מאות אלף איש, שהיו ונשארו סלאבים נוצרים מאז הגירתם לישראל, מאימת הקומוניזם לשעבר ואח"כ מאימת המאפייה, פוטין ועמיתיו מאוקראינה בעיקר. הארבע מאות אלף הללו הם רק הנכרים הסלאבים שלא מוכנים ל"התגייר" למראית עין וחיים כמשפחות נכריות בפני עצמן אבל חייבים להוסיף לאותה אוכלוסייה גם את אלה שהם בני זוג ליהודים אך חיים בעצמם כנכרים נוצרים, וגם את אלה ש"התגיירו" למראית עין אבל נותרו נאמנים לתרבויות הסלאביות שהביאו עימם, לשפה הרוסית בעיקר וכמובן לדת הנוצרית. מכאן שלארבע מאות אלף המתבדלים הללו יש להוסיף לפחות מספר זהה של מתבוללים שילדיהם אינם חשים בהכרח ישראלים, ובוודאי שלא יהודים. מכאן שמדובר בלפחות שמונה מאות נכרים סלאבים בני הדת הנוצרית וכך עולה מספר הנכרים בתחומי ה"קו הירוק" בלפחות לשלוש מיליון איש ואילו מספר המוגדרים כ"יהודים" יורד לשש מיליון בלבד, בתחומי ה"קו הירוק". דהיינו, חצי מאוכלוסיית ה"קו הירוק" היא נכרית ורק ארבע מאות אלף
מתנחלים מעבר ל"קו הירוק" מצליחים ליצור יתרון מזערי ב"מדינת ישראל" הרשמית לציבור היהודי!
אבל אל נשכח שוב כי מדינת ישראל הרשמית היא גם הסוברנית בכל שטח ארץ ישראל, שהרי הגדה המערבית איננה עוד חלק מירדן, לפחות כיובל שנים, ואילו חבל עזה לא קיבל מעולם עצמאות, וגם הוא נותק ממדינת האם שלו - מצרים, מזה כיובל. ולכן יש למנות את האוכלוסייה החיה ביש"ע כחלק מנתוני "מדינת ישראל", שהרי הכיבוש הפך את התושבים שם חלק אינטגראלי ממדינת ישראל, אך בשונה מה"קו הירוק", הללו הם נתיני הכיבוש הצבאי של ישראל או נתיני חיל-האוויר, באשר יחפוץ להפציץ. ושם המספרים הדמוגרפיים פשוט מוחלטים. מדובר בכשני מיליון ערבים ביו"ש ועוד כמיליון ותשע מאות אלף תושבים בחבל עזה, תחת "ממשלת החמאס", שבהחלט איננה ממשלה עצמאית ואפילו באנרגיה שלה היא תלויה באפוטרופסות הישראלית. מכאן שבתוך יש"ע חיים כארבע וחצי מיליון ערבים! הוסיפו בבקשה לארבע וחצי מיליון הערבים ביש"ע הכבושה מיליון ושמונה מאות אלף ערבים בתחומי ה"קו הירוק" ותקבלו לא פחות משש מיליון ושלוש מאות אלף ערבים בכל רחבי "ארץ ישראל השלימה", שמדינת ישראל שולטת בה ללא עורערין. מכאן שמספר הערבים בארץ ישראל נמוך רק במאה אלף איש ממספר היהודים בה! אבל זה עדיין לא כל הסיפור...
נוסיף לשש מיליון הערבים עוד כמאה אלף דרוזים וצ'רקסים יחד עם למעלה ממיליון סלאבים, "עובדים זרים" ומסתננים "צבעוניים" ונקבל מספר של כשבע מיליון וארבע מאות אלף נכרים בכל תחומי ארץ ישראל על פני שש מיליון וארבע מאות אלף יהודים בלבד. אבל בליכוד מתעקשים לחלום על סיפוח יש"ע במסגרת "מדינת הלאום היהודי"...
מי שחושב כי "מדינת החמאס" - מדינת צעצוע לענייני השעה, היא האסון של השלטון הישראלי הרי שההפך הוא הנכון. לולא הייתה קמה המובלעת החמאסית הזו בחבל עזה הרי שמזמן המאבק הפלשתיני בשטחי הכיבוש היה אץ קדימה והפוליטיקה הפלשתינית הייתה מאוחדת יותר, ומי יודע אם לא הייתה כבר קמה מדינה פלשתינית ביש"ע. ולכן, לא לחינם דואגת ישראל לסכל כל ניסיון פיוס פלשתיני, גם אם החמאס יבטל את האמנה הפלשתינית ויכיר בציונות. לא אוסיף לעניין עוד מעט "תבלין" אבל מאוד מוזר בעיני כיצד אש"ף איבד את השליטה ברצועת עזה מיד לאחר ה"הינתקות", וכיצד קמה "מדינת החמאס", באופן כה פלאי...
מה שקרוי "מדינת ישראל" איננו רק שסוע וקרוע ביחסי יהודים וערבים אלא גם בתוך המרקם שקרוי "יהודים". הנתונים מוכיחים כי הדתיים והחרדים מהווים יותר משליש מהאוכלוסייה היהודית, ועם נוסיף אליהם את שומרי המסורת היהודית הרי שרוב היהודים קשורים לדת היהודית ממש אבל התרבות השלטת - ובמיוחד השליטים בכס המשפט, הם אנשי המיעוט החילוני - האבסולוטי והאנטי דתי. לצד זאת מציינת הסטטיסטיקה היבשה כי כשבעים וחמש אחוז מהתושבים ב"מדינת ישראל" נולדו בארץ, ואילו כשבע עשרה אחוז נולדו באירופה ואמריקה ורק כשמונה אחוז נולדו ביבשות אפריקה ואסיה. ממבט מטעה אנו יכולים להאמין כי עדות המזרח הם מיעוט מוחלט מול יוצאי אירופה - אמריקה אבל אל נשכח כי בסטטיסטיקה הזו לא נחשבו בני הדור שנולדו בישראל בחתך שבין יוצאי אירופה - אמריקה ליוצאי אפריקה אסיה. לא לחינם משולבות אירופה ואמריקה יחד ואילו אסיה ואפריקה משולבות גם הן לחוד. הנתונים הללו באו לרמוז מהו היחס בין אשכנזים לספרדים בציבור היהודי, ולהעניק תמונה של העדפה ליוצאי אשכנז, לא מעט כדי להצדיק שעד היום לא נבחר ראש ממשלה מזרחי ושרוב הנשיאים היו אשכנזים ושרק נשיא אוניברסיטה אחד היה מזרחי מול עשרות אשכנזים! אבל גם כאן מוסתר "אבק האפרטהייד" המתוחכם.
מאז יותר מיובל לא עלו לישראל עולים מארצות אפריקה ואסיה ולכן לא מקרה שרק שמונה אחוז מקרב האוכלוסייה הם יוצאי אפריקה ואסיה. אבל בתוך שבעים וחמש האחוזים של "ילידי
הארץ" יש בהחלט סיכוי כי רוב בני הדור השני והשלישי הם מיוצאי המזרח בקרב היהודים, ובמיוחד אם ננפה מתוך השבעים וחמש האחוזים הללו גם את בני המיעוטים ה"ילידים" שכמובן נולדו בארץ. יתרה מכך, אם יוצאי ועולי אפריקה ואסיה הם "ספרדים טהורים" בלבד הרי שלא כך ביוצאי אירופה אמריקה, שלא כולם אשכנזים טהורים. לא מעט מיהודי ארה"ב, ואף בריטניה, הינם בני עדות המזרח שהיגרו לאירופה, ואילו יהודיות בולגריה ויוון, ורוב רובה של יהדות צרפת שעלו לישראל הם יוצאי עדות ספרד. מנגד, לא פלא ששבע עשרה אחוז הם יוצאי אירופה שהרי מאז אמצע שנות השבעים הם אלה בלבד שעלו לישראל ומי יודע כמה נכרים מחבר העמים כלולים בתוך אותם שבע עשרה אחוז "יוצאי אירופה - אמריקה" ששייכותם נרמזת לבני אשכנז היהודים. מכאן שמסתבר כי גם לאחר שבעה עשורים הפער העדתי לא רק שלא חוסל אלא שאף התרחב.
הרבה אוהבים להתענג על "שחרור המקומות הקדושים ליהדות" באותה מלחמת 1967, אבל מסתבר שלא כך הם הדברים. כשהנשים הרפורמיות ההזויות מנסות לנגח את היהדות שומרת המצוות הן מביאות לאמצעי התקשורת חיילי עבר משנת 1967 והללו מיד מספרים כי בגלל "שיחרורם" את הכותל המערבי למשל, הרי שזכות הרפורמים והאנטי דתיים לכפות כפייה אנטי דתית וחילונית על המקומות הללו, כי כך הם חלמו כש"שיחררו" את הכותל המערבי. אבל תזכורת היסטורית מוכיחה את ההפך. המילה "שחרור" הפכה כבר למטבע לשון כפייתית לכל מעללי הציונות. ה"שחרורים" הללו מזכירים לי את ה"ז'רגון" הקומוניסטי ו/או הפשיסטי. כאשר גרמניה כבשה את אוסטריה ואת צ'כוסלובקיה לשעבר הרי שהיא השתמשה במילה "שחרור", לגבי בני עמם הגרמנים שחיו שם, כדי להצדיק את הכיבוש שלהם על רוב האוכלוסייה. כאשר בריה"מ לשעבר פלשה להונגריה (1956), לצ'כוסלובקיה (1968), לפולין (1972) וכמובן שלאפגניסטן היא נימקה זאת ב"שחרור מעמד הפועלים" באותן מדינות שפשוט נכבשו על ידה ותו לא. הכותל המערבי היה מאז חורבנו של בית מקדשינו אתר דתי נטו ותו לא. במשך יותר מאלפיים שנות גלות ניהלו אותו רבנים - שה"שולחן ערוך" היה נר לרגליהם, ואילו הנכרים ששלטו בארץ ישראל הכירו בכוח הסמכות הדתית הזו. מיום בוא הבריטים קיבל הכותל המערבי תפנית לא דתית כשרבים מהציונים ראו בו "אתר היסטורי" בלבד והחלו לנסות להפקיעו מדת ישראל.
הכיבוש הירדני - של 1948, הפסיק לתשע עשרה שנה את התהליך הזה אבל בשנת 1967 חזר הכיבוד החילוני והאנטי דתי להפקיע את הכותל מידי מורי ההלכה בלבד והוא הפך ל"אתר לאומי" שבו נערכים טקסים צבאיים מעורבים, שהם כל כולם ענייני חולין, שבמדינות אחרות בעולם אין לטקסים מסוג אלה זכר וקיום ברחבות של אתרים דתיים מקודשים. מיום כיבוש הכותל המערבי - בשנת 1967, נמוג כוחם של גדולי ישראל לקבוע סדרים הלכתיים במקום קדוש זה ובמקומם מונו "רבנים" מטעם השלטון שיתאמו את הכותל המערבי גם לצרכים החילוניים, שנגסו בקדושתו. חייל כובש - שאיננו חלק מערכי ההכרה בקדושה הדתית של אתר דתי כבוש, איננו ראשי להפקיע את זכות הקדושה ההיסטורית רק משום שכבשו בכוח הזרוע. כפי שבירושלים המזרחית ובכל שטחי יש"ע - שנכבשו בשנת 1967, לא מעזים חיילי הכיבוש לשעבר להתערב בתכני האתרים הקדושים לאיסלאם ולנצרות כך אסור לאותם חיילים כובשים ופורקי עול להתערב בתוכן הקדושה של אתרי הקודש היהודיים. הרפורמים אינם הסוררים היחידים שהרימו את ידם על קדושת שריד בית מקדשינו אלא שהם עוד נדבך סורר שמנצל את כיבוש הכותל הקדוש להפיכתו לעוד מוזאון ואתר היסטורי לא מקודש, רחמנא לצלן. דרכם של הרפורמים נסללה ע"י אלה שמשביעים שם זה את זה בטקסים חילוניים ומזלזלים בקדושתו של המקום היחיד ששכינה לא זזה ממנו.
יובל הכיבוש הזה איננו רק בעיה למיליוני הערבים החיים באי שיוון זכיות אלא שהוא גם פצצה מתקתקת לאחדות העם היהודי ולחופש הדת היהודית, תוך שמירה על קדושת מקומותיה הקדושים ואי הפיכתם ל"אתרים לאומיים" ולמרמס אנטי דתי. הכיבוש הזה לא החל בשנת 1967 אלא החל כבר לפני כמאה שנה לפחות וקיבל תאוצה בשנת תש"ח, ואילו בשנת תשכ"ז הוא רק תפח לממדים מפלצתיים המסובכים בבעיות אפרטהייד, גזענות ערפול הדעת שאיש לא ישורנו.
