|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כבר נאמר שלמי שיש פטיש ביד רואה בכל בעיה מסמר - לאשכול היה שכל בראש ולא פטיש ביד
|
|
שמעון פרס, לוי אשכול ודוד בן גוריון [צילום: כהן פריץ/פלאש 90]
|
|
|
|
|
טוב להזכר שפעם (1967) היה בישראל ראש ממשלה עם שיקול דעת. אזרח. אחד שלא נכנע ללחצים כבדים של ראשי הצבא וגם לא לנבואותיהם השחורות לגבי סיכויי הניצחון במלחמה אם לא נתקוף מיד.
ראש ממשלה שראה את התמונה הכוללת ולא התבונן על הכל דרך קנה הרובה (על זה כבר נאמר שלמי שיש פטיש ביד רואה בכל בעיה מסמר - לאשכול היה שכל בראש ולא פטיש ביד). כך למשל אמר בישיבת ועדת השרים לביטחון (אז לא קראו לזה קבינט ולכן התקבלו החלטות חכמות) ב-2 ליוני 1967: "...נניח ששברנו היום את כוחו של האויב הרי מחר צריך לבנות מחדש את כוחנו, כי גם אנו הרי הפסדנו מכוחנו.... אם בכל עשר שנים נצטרך להלחם, נצטרך לחשוב האם יש לנו בן ברית שיעזור לנו או שהיום אנו אומרים לבן הברית ומחר אומרים לו אנחנו מצפצפים עליך".
בסופו של דבר התברר שאותו אזרח, לוי אשכול, ניווט בתבונה את המדינה והוביל את ישראל לאחת מהצלחותיה הצבאיות והמדיניות הגדולות בתולדותיה (אם לא החשובה שבהם).
האם מסמסנו את הישגי המלחמה? האם את פירות הבאושים של "ההתאהבות המשיחית" בהצלחותיה אנו אוכלים עד היום זו כבר שאלה אחרת המשמשת כרקע לסדר היום הלאומי שלנו מאז 1967 ועד היום ונשאירה לימים אחרים.
|
| תאריך:
|
05/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
05/06/2017
|
|
יורם דורי
|
|
ספרו של ד"ר מיכה גודמן עוסק במחלוקת השטחים הפנים יהודית בישראל, שפרצה בעקבות מלחמת ששת הימים. הספר צובר תהודה מאחר שהוא מזהה כמלכוד את חוסר היכולת או הרצון הפנימיים להכריע בעניין עתיד השטחים שנכבשו באותה מלחמה "מפוארת". גודמן סובר שכל המלכוד הוא יהודי ומניח שהערבים אינם מרכיב במלכוד כי עמדתם העקבית נגד הנוכחות יהודית לא ניתנת לשינוי. לכן צריך למצוא דרך יהודית להחלץ מהמלכוד היהודי. בכך הוא טועה בהבנת המציאות, שכן המלכוד הפנים יהודי תלוי לחלוטין בעמדה הפלשתינית והתהווה סביב ההנחה שהפלשתינים הם מקשה אחת של סרוב ואת זה הוכיחו לגודמן הסכמי אוסלו שהפלשתינים הקיצוניים התנגדו להם לא פחות משהתנגד הימין היהודי בהובלת הדתיים.
|
|
|
|
|
אהוד ברק ממשיך לצייץ. לא ברור לאן הוא חותר, אבל ציוציו הופכים למרושעים יותר ויותר. ואין דבר נוח מזה. לא צריך להסביר דבר. הציוץ, המוגבל במספר המילים שבהן יכול המצייץ להשתמש, מעצם טיבו נועד רק לספק כותרות. נשיא ארצות הברית למד את האפקטיביות של הציוץ. לכן, הוא מרבה לצייץ, גם בשעות מאוחרות של הלילה, וכל ציוץ כזה זוכה מיד לכותרות ראשיות. אבל ברק איננו נשיא; הוא מגדיר את עצמו כאזרח מודאג - וזה לא הרבה.
|
|
|
|
|
ה"בעיטה" שבעט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בהסכם האקלים (הסכם פריז), שממנו החליט לפרוש, נתקלת בחומה שמורכבת לא רק מגורמי איכות הסביבה, אלא גם ממגזר שספק אם טראמפ צפה שיהיה חלק ממנה: חברות הטכנולוגיה הגדולות.
|
|
|
|
|
הכוח הצבאי לא ידביר את הטרור הזורע חרדה ואימה על אוכלוסי העולם. הכוח ירוצץ ראשו של נחש כשהוא מכיש, אם לא יימלט אל סדקי הערים ממנו הגיח ואל הערבות הלוהטות בהן הבשיל ארסו. אבל אין כוח צבאי, כוח אש, כוח חרש, כוח שיטור, כוח ניטור, כוח של מדינה נפגעת או כוח של אשכול מדינות היכול לטרור הזה. הוא בא מחוץ והוא בא מבית, הוא בא מן הכתובים המעוותים לדעת והוא בא מן ההערצה שמעריצים נעלבי הציוויליזציה הנפרעים ממנה בנפשם ובדמם. הוא מן התורות ומן האידיאולוגיות המקדשות שנאה וסוגדות לאלים שציוו עליה וממלאים בהם את השמים ואינם יראים מבורא עולם שיעקור אותם משם. זה טרור פרוורטי המוצא פורקן במראות של גוויות מרוטשות, של ראשים ערופים, של נשים וילדים הנסים על נפשם ועורם עוד בוער בטרם ייפלו שדודים על מדרכות או באכסדראות של תיאטראות.
|
|
|
|
|
בתחילת חודש מאי 2013 התראיין בכיר פתח ג'בריל רג'וב בערוץ הטלוויזיה "אלמיאדין" המזוהה עם חיזבאללה והתייחס למדינת ישראל, הוא אמר את הדברים הבאים בשפה הערבית: "המערכה שלנו היא נגד הכיבוש הישראלי, האויב המרכזי שלנו, לא רק של הפלשתינים אלא גם של הערבים והמוסלמים, הוא ישראל והכיבוש הישראלי". אח"כ הוסיף: "עד עכשיו אין לנו נשק גרעיני, אילו היה לנו נשק גרעיני מהבוקר היינו משתמשים בו (נגד ישראל).
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
