|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לוי-יטח. צבע, לא פחחות
|
|
|
|
|
"אשקול שיקולי צדק"
|
|
תביעות קטנות יכולות בקלות לגלוש לנושאים שוליים וגם לוויכוחים מיותרים. השופטת תמי לוי-יטח מונעת זאת על-ידי הכנה טובה והתמקדות בשאלות החשובות להכרעה
|
|
|
|
|
| ילדיו של המנוח לא משתפים פעולה, מסבירים התובעים, אבל זה לא עוזר. "גם אם אני רוצה לתת לכם צו, אני צריכה לקבל את עמדת המשפחה. גם אם יש לכם תביעה, על סכום לא כל כך גבוה [8,000 שקל], זה לא אומר שאני אפגע בפרטיות של המנוח ובסודיות הרפואית שלו. זה לא כל כך פשוט" | |
|
|
|
|
|
|
| "השאלה היא איפה היה הרכב, איפה היו העבודוץ, האם ייתכן שהבטון יותז. לכן אני רוצה כמה פרטים ממך" - פונה לוי-יטח לתובעת. כאן היא עושה פאול קטן: כותבת בפרוטוקול שהתובעת הוזהרה כדין, למרות שלמעשה לא הזהירה אותה. בכל מקרה, לוי-יטח נכנסת לפרטים תוך בקיאות רבה בתיק ומבקשת תמונות בצבע - ואני רושם לעצמי: מתי סוף-סוף "נט המשפט" יקלוט תמונות בצבע? | |
|
|
|
|
השופטת: תמי לוי-יטח, בית משפט השלום בחיפה
המועד: יום ראשון, 5.3.2017, שעה 10:30
הנושא: תביעות קטנות
"יש כאן שתי עדויות מול העדות שלך בלבד. שתי העדויות היו אמינות, למרות שהוצאתי אותו" - מסבירה השופטת תמי לוי-יטח לנהג התובע פיצוי על תאונת דרכים. "אם הוא פגע בך, למה לא תבעת עד היום? יש שתי אפשרויות: או שאני אתן את הסכום נטו - הנזק הישיר ושכר טירחת שמאי - בלי עוגמת נפש, או שאני אתן פסק דין מנומק, ועל זה יצטרפו הוצאות משפט".
הנתבע מתרעם: "כבר החלטת". לוי-יטח מסבירה: "החלטתי רק אחרי ששמעתי את הראיות". הנתבע נסוג לקו ההגנה האחרון ושואל בכמה תשלומים יוכל לשלם, לוי-יטח שואלת את התובע האם יסכים ללכת לקראתו, ואז לנתבע יש עוד ניסיון נואש: "את יודעת שזה [היושב ליד התובע] הוא הבן שלו". לוי-יטח: "אז עכשיו יש לך טענה חדשה - שהוא נהג?". היא פוסקת פיצוי של 3,400 שקל בשלושה תשלומים, מבררת איתו האם נוח לו יותר בצ'קים או בהעברה בנקאית, ושולחת אותו לרשום מחוץ לאולם על גבי הפרוטוקול את פרטי החשבון של התובע.
עוברים לתיק בו התובע לא התייצב. לוי-יטח לא רואה שהוגש כתב הגנה, אבל הקלדנית מוצאת אותו - הוא הוגש שבוע לפני כן. בכל מקרה, מאחר שהתובע לא הגיע וחברת הביטוח מבקשת לדחות את התביעה, לוי-יטח מכתיבה החלטה: "הדיון היה קבוע להיום ב-10:00, השעה כעת 10:26. התובע הוזמן ולא התייצב לדיון". התביעה נמחקת, התובע מחויב בהוצאות בסך 300 שקל ויכול לבקש בתוך שבוע לבטל את פסק הדין.
"לא שמעתי שאולקוס גורם למוות"
"דיברתם ביניכם?", פונה לוי-יטח לצדדים הבאים - בני זוג התובעים את כלל ביטוח שסירבה לשלם כיסוי על-פי פוליסת ביטוח נסיעות שרכש אחיה המנוח של התובעת. כלל טענה שהכיסוי אינו חל, משום שמדובר היה בהחמרת מחלה קודמת. הצדדים מבקשים כמה דקות לדבר כעת, חוזרים ומוסרים שלא הגיעו להסכמה.
לוי-יטח חוזרת בתמציתיות על הטענות ופונה לתובעים: "אני רוצה קודם כל את ההתייחסות שלכם לטענה שמדובר במחלה קודמת של המנוח". היא מבררת את הפרטים ומעירה: "אני עוד לא שמעתי שאולקוס גורם למוות". נציג כלל מסביר שבדיוק בגלל זה ביקשה החברה מסמכים, ולוי-יטח מסבירה לתובעים: "למה לא המצאתם להם את המסמכים הרפואיים? הוא לא יכול להוציא, הוא צריך ויתור סודיות, מה זאת אומרת. המשפחה יכולה. אני רוצה לסייע. זה שחברת ביטוח היא גוף גדול, זה לא אומר שאפשר לתת להם מסמכים. רק בית משפט יכול לתת צו. הרי יש סודיות רפואית של המנוח, אי-אפשר להפיץ אותם לכל אחד".
ילדיו של המנוח לא משתפים פעולה, מסבירים התובעים, אבל זה לא עוזר. "גם אם אני רוצה לתת לכם צו, אני צריכה לקבל את עמדת המשפחה. גם אם יש לכם תביעה, על סכום לא כל כך גבוה [8,000 שקל], זה לא אומר שאני אפגע בפרטיות של המנוח ובסודיות הרפואית שלו. זה לא כל כך פשוט". נציג כלל אומר שהחברה הציעה 2,000 שקל, בהתחשב בכך שהתובע אינו מוטב בפוליסה משום שהוא אינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה. "תני הצעה הגיונית ואני אקבל אותה", הוא מבטיח.
ללוי-יטח יש הצעה: 3,200 שקל. "אני אסביר בדיוק מה עשיתי": סכום הפוליסה היה 1,150 דולר שהם 4,000 שקל לכל יורש. "בהעדר מסמכים רפואיים, אני לא יודעת ממה הוא נפטר. גם אם אני אקבל את התביעה, זה יהיה רק לגברת. לכן הצעתי 3,200 במקום 4,000 - כי אין מסמכים". התובע תוהה אם זהו החוק, ולוי-יטח מסבירה: "זה לא חוק. פוליסה זה הסכם בין צדדים. אתה רכשת פוליסה שמכסה לגבי קרוב ממדרגה ראשונה. זה עצוב, אבל זה מה שקנית. כל אחד קונה סיכון-סיכוי ויוצא בפשרה שהיא סבירה לשני הצדדים", מצליחה לוי-יטח לשכנע אותם.
"איפה יומן העבודה שלך?"
הסיפור הבא: מעשה בצעירה שהחנתה את רכבה ליד ביתה, שבסמוך אליו נבנה בית אחר. לטענתה, בטון ניתז מהאתר על המכונית וגרם לה נזק של אלפי שקלים. הקבלן טוען: לא היה ולא נברא. "השאלה היא איפה היה הרכב, איפה היו העבודוץ, האם ייתכן שהבטון יותז. לכן אני רוצה כמה פרטים ממך" - פונה לוי-יטח לתובעת. כאן היא עושה פאול קטן: כותבת בפרוטוקול שהתובעת הוזהרה כדין, למרות שלמעשה לא הזהירה אותה. בכל מקרה, לוי-יטח נכנסת לפרטים תוך בקיאות רבה בתיק ומבקשת תמונות בצבע - ואני רושם לעצמי: מתי סוף-סוף "נט המשפט" יקלוט תמונות בצבע?
עוברים למנהל הפרויקט, שלא נכח במקום והטוען שיש פרויקט נוסף באזור ולכן ייתכן שזהו מקור הנזק. "אני לא מבינה", אומרת לוי-יטח. "אתה לא מכחיש את זה שהיה לכם פרויקט. אז מה הטענה, שיש ברחוב האלמוג פרויקט אחר? הגברת אומרת שבזמן שהרכב שלה נפגע, אתם הייתם הפרויקט היחיד. איזו ראיה יש לך שהיה פרויקט של חברה אחרת? אתה צריך להביא הוכחות שיזימו את הטענה שלה".
האיש מגמגם, אומר שיוכל להביא את הראיה וכעת שולף את מה שלדעתו הוא הקלף המנצח: הוכחה לכך שביום המקרה בכלל לא יצקו בטון בפרויקט. אבל לוי-יטח קולטת כהרף עין שהוא מראה לה חשבונית על הזמנת בטון: "זה לא מה שמוכיח. איפה יומן העבודה שלך? זו חשבונית, זה לא יומן עבודה. ממתי חשבונית מס היא תחליף ליומן עבודה? הרי אדוני מנהל פרויקטים והוא יכוןל להראות לי שבאותו יום לא היו יציקות. חשבונית זה עדות לרכישה". הנתבע מסביר, שהחשבונית מלמדת מתי סופק הבטון לאתר.
לוי-יטח שואלת את התובעת מה יש לה לומר, וזו משיבה שמנהל העבודה שלח פועל שלו לנקות את הרכב - ובדרך שרט אותו והחמיר את הנזק - מה שמלמד שהחברה הכירה באחריותה. הנתבע מכחיש: אולי זה היה פועל מהאתר הסמוך. "נניח שבית המשפט עוצר את הדיון ונותן לך לדבר איתה", מנסה לוי-יטח את כוחה. "הרי לא ייתכן שהתובעת תיתפס דווקא בכם. יש לה תכתובות עם הוועד [בבניין בנוגע לנזק]". סוכן הביטוח של התובעת תורם את חלקו, נכנס לוויכוח עם הנתבע ולוי-יטח נותנת להם להוציא קיטור דקה או שתיים.
"אז יש לכם איזה מר עמאר"
כעת מציג הנתבע תיעוד לכך שהחברה שלו ניקתה ארבע מכוניות אחרות של דיירים באותו בניין. לוי-יטח מעיינת בניירות: "אז כן יש לכם איזה מר עמאר שהתכחשתם אליו", היא מעירה. את התובעת היא שואלת מדוע לא הסתפקה בהפעלת הפוליסה שלה ותוהה: "אז איך זה שלאחרים עם השברולט והמיצובישי והמאזדה כן נענו? אדוני יסביר לי" - היא פונה לסוכן - "למה צריך עבודת פחחות כאשר צבע נדבק". הוא טוען שהצבע נשרט כאשר הפועל ניסה לקלף את הבטון, אך לוי-יטח מגיבה: "אז זה צבע", לא פחחות.
כעת מתמקד הוויכוח בדוח השמאי שמציגה התובעת, ואשר נערך לכאורה שלושה חודשים אחרי האירוע. לוי-יטח בקיאה בפרטים ומגיעה למסקנה שהדוח לא נערך בתאריך שרשום עליו - מיד אחרי הפגיעה. לבסוף היא מנסה להתכנס למסקנות:
"אני מציעה שהצדדים יסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה, באופן שבית המשפט ישקלל סיכון-סיכוי ויתן חלק מהסכום שבחוות הדעת. קשה להתכחש לעצם האירוע, כי עוד שכנים ניזוקו. מצד שני, ייתכן שהרכב נפגע במועד מאוחר יותר ואולי היו פגיעות אחרות ברכב שלא היו מהאירוע נשוא התביעה. צריך גם להביא בחשבון, שלהעריך את הנזק פה ב-6,500 שקל ועוד תוספות שמביאות ל-8,000 שקל, כאשר מדובר בעבודות צביעה ולא בפחחות - זה לא סביר.
"האפשרות השנייה היא שבית המשפט יתן פסק דין והוא יחליט הכל או לא כלום. בהתחשב בבעיית הנזק, התובעת לוקחת סיכון; בהתחשב באחריות, הנתבעת לוקחת סיכון. עדיף שאני אקח שיקולי צדק ואף צד לא יסתכן בזה שייצא בלא כלום". עוד קצת לחץ ושני הצדדים מסכימים. פסק הדין יישלח בדואר, מסיימת לוי-יטח.
השורה התחתונה: הכנה טובה מאפשרת ללוי-יטח לנהל את הדיונים בצורה ממוקדת ויעילה, תוך התחשבות בכך שלא מדובר באנשי מקצוע. היא גם מתרכזת בנקודות המשמעותיות, מבלי לתת לדיון לגלוש הצידה כפי שעלול לקרות בתביעות קטנות.
יעילות: 9
מזג שיפוטי: 8
|
| תאריך:
|
06/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
06/06/2017
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דודו מהשרון
|
6/06/17 12:53
|
|
ערעורה של מח"ש על קולת עונשו של ניסים מור כולל את כל הנימוקים שבעטיים היא לא הייתה צריכה מלכתחילה להסתפק בעבודות שירות  גם את התוצאות החמורות עליהן מצביעה מח"ש, צריך להניח לפתחה
|
|
|
|
|
חשש לטיוח התלונה נגד בכירות הפרקליטות בנוגע לתצהירו של ד"ר חן קוגל בעניינה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק. זוהי המסקנה העולה ממכתבו של נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, לתנועה למשילות ודמוקרטיה.
|
|
|
|
|
מבט שיפוטי על ספקות הלכתיים צעדים תקיפים נגד תוקפי חיילים חרדים הדוח מעורר התמיהות של דוד רוזן פסיקות חד-משמעיות וחיוניות על מיכל האמוניה דרושה אמירה ברורה בפרשת אלאור אזריה מגיעות לנו תשובות על קריסתו של פישמן
|
|
|
|
|
בית דין רבני מתעכב מזה 5.5 שנים במתן החלטה בבירור יהדות - מצב שלא ניתן להשלים איתו. כך קובע (17.5.17) נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.
|
|
|
|
|
לדעתו של מוטי גילת, "עדיף תמיד לנהל משפט לאורך שנים ולהסתכן בזיכוי, ולעזאזל האפקטיביות והצדק" - כתב בסוף השבוע (26.5.17) דובר פרקליטות המדינה, עו"ד נועם שרביט, במאמר תגובה בישראל היום. הדברים באו לאחר שגילת תקף את הסדר הטיעון עם עו"ד נבות תל-צור בפרשת שיבוש עדותה של שולה זקן בשליחותו של אהוד אולמרט, והיו הד לדבריו של פרקליט המדינה, שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין ארבעה ימים קודם לכן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף  אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
