בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
המשטרה קיבלה 54 איסורי פרסום בחודש
|
בדיקת News1 מעלה: 32 צווים ניתנו בחקירות רצח - כולל בתיקים ישנים ● חלק מהצווים ניתנים כך שלא ניתן לדעת על מה הם חלים ● נמשכת מגיפת איסור פרסום שמות חשודים
|
החקירה או החוקרים? [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
למה המשטרה צריכה כל כך הרבה איסורי פרסום? משום שהיא לא מצליחה להשתלט על ההדלפות מתוכה. במקום למצוא, לתפוס ולסלק את השוטרים שמדברים בצורה בלתי חוקית על מה שמתחולל בחקירות - היא סותמת את הפה לתקשורת. במילים אחרות: במקום לסתום את הצינור הדולף, שמים דלי שיקלוט את המים. ריבוי איסורי הפרסום הוא פסול בשל שורה של סיבות. ראשית, מדובר בפגיעה בעקרון פומביות הדיון, שהוא בעל חשיבות-על במשטר דמוקרטי, בו אין להשלים עם "היעלמות" של חשודים הנעצרים במחשכים. שנית, כאשר נמנע דיון תקשורתי בתיקים חשובים – ובראשם תיקי רצח – נמנעת ממילא גם הביקורת החיונית על תפקודה של המשטרה. שלישית, מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק של התקשורת, הנעשים תמיד ללא נוכחותה – וזאת בניגוד לכללי יסוד של התדיינות משפטית. רביעית, מדובר בפגיעה בזכות הציבור לדעת, שגם היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי. למרות כל אלו, הרושם הברור מבדיקת החודש האחרון הוא, שבתי המשפט נותנים למשטרה באופן אוטומטי את מבוקשה בנוגע לאיסורי הפרסום. עובדה זו מעלה את השאלה, האם אותה התנהלות קיימת גם בתחומים אחרים הפוגעים בזכויות אזרח, כגון בקשות של המשטרה לצווי חיפוש ולהאזנות סתר.
|
|
|
|
המשטרה ביקשה וקיבלה מבתי המשפט ברחבי הארץ 54 צווי איסור פרסום בחודש שבין 11 במאי ל-11 ביוני - מעלה בדיקת News1. הצווים ניתנו על בסיס יום-יומי, תמיד ללא נוכחות התקשורת שהיא הנפגעת הישירה מהם. בניכוי שבתות וחגים, מדובר על ממוצע של שני צווים ביום. ריבוי הצווים מעלה את החשש, שבתי המשפט הפכו לחותמת גומי לבקשות המשטרה. חלק מן הצווים מתייחסים לפרשות שלא ניתן כל פרט נוסף עליהן; לעיתים מסתפקת המשטרה במסירת מספר תיק החקירה. מדובר כמובן במצב אבסורדי של שימת מכשול בפני עיוור, בו אין לתקשורת יכולת לדעת מה אסור לה לפרסם, והיא עלולה לפרסם בתום לב פרטים שיפגעו בחקירה. כמה דוגמאות בהקשר זה: - ב-14.5.17 נאסר לפרסם כל פרט על תיק חקירה 206108/2107.
- ב-15.5.17 נאסר לפרסם פרטים על חקירה של "פרשיה ביטחונית".
- גם ב-17.5.17 נאסר לפרסם פרטים על "פרשיה ביטחונית".
- ב-18.5.17 נמסר לתקשורת שאין לפרסם פרטים על תיק 32828-17.
- ב-5.6.17 אסר בית המשפט לפרסם פרטים על תיק חקירה 198392/16.
מאפיין בולט הוא הריבוי הסיטונאי של צווים הנוגעים לפרשות רצח. 32 מבין 54 הצווים התייחסו לחקירות רצח (כולל חידוש של צווים קודמים). בתי המשפט ממהרים להוציא צווים כאלו, ואף להאריך אותם בחודשים ארוכים. במקרים מסוימים - כמו ברצח עו"ד יורם חכם - איסור הפרסום נמשך מספר שנים. הרושם שהוא, שלפחות בחלק מן המקרים הצווים לא מיועדים בהכרח להגן על החקירה אלא על החוקרים - לאמר: למנוע דיון ציבורי בפעולותיה של המשטרה ובכשלונותיה. הדבר בולט במיוחד כאשר הצווים מוארכים אוטומטית לתקופות ארוכות, גם כאשר אין כל פריצת דרך בחקירה. כמה דוגמאות: - איסור הפרסום על חקירת רצח ילד בערוער באוקטובר 2016 עדיין עומד בעינו.
- איסור פרסום על רצח שהתרחש ב-18.2.17 יחול לפחות עד 15.6.17.
- על החקירה בנוגע לפיצוץ שאירע בחג הסוכות האחרון, הוטל ב-11.5.17 איסור פרסום עד 15.11.17. זהו מקרה אבסורדי במיוחד, בו נראה שהמשטרה סבורה מראש שיידרשו לה עוד שישה חודשים לפענח את המקרה.
- על חקירתו של רצח בנתניה בפברואר השנה חל איסור פרסום עד 24.9.17, על-פי צו שהוצא ב-21.5.17. שוב, מדובר בתקופה ארוכה במיוחד וב"'צ'ק פתוח" שנתן בית המשפט למשטרה.
בחלק מן המקרים אוסרים בתי המשפט לפרסם את עצם קיומה של החקירה. בעוד שניתן למצוא לכך היגיון כאשר מדובר בפרשות ביטחוניות או אפילו בפרשות שחיתות, קשה להבין מה עומד מאחורי איסור זה שהוטל בכמה מקרים גם על תיקי רצח. אין זה סביר, שאיש אינו יודע על רצח - ולכן אין לכאורה היגיון באיסור לפרסם שהמשטרה חוקרת מעשה זה. כפי שקורה שוב ושוב, בתי משפט השלום מסכימים להוציא צווי איסור פרסום על שמותיהם של חשודים. זאת, למרות שהחוק קובע את כלל פומביות הדיון, ופסיקתו העקבית של בית המשפט העליון מחייבת לפרסם את השמות למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן. - ב-18.5.17 נאסר לפרסם את שמו של חשוד ברצח במעלות, שנעצר שלושה שבועות קודם לכן.
- ב-3.6.17 נעצרו חשודים בביצוע רצח בנצרת, אך פרסום שמותיהם נאסר.
- ב-6.6.17 אסר בית המשפט לפרסם את שמו של עובד בכיר בשירות הציבורי, החשוד בהטיית מכרזי בנייה בעשרות מיליוני שקלים.
- למחרת נאסר לפרסם את שמה של עורכת דין שנעצרה כחשודה בתיק חמור במיוחד.
- ב-8.6.17 אסר בית המשפט לפרסם את שמותיהם של חשודים ברצח בכפר קאסם. קודם לכן היה איסור פרסום על כל פרטי החקירה.
חלק מאיסורי הפרסום נראים על פניהם כמיותרים, שכן לא מדובר בחקירות רגישות במיוחד. כך למשל: - ב-12.5.17 הוצא איסור פרסום על "עבירות בהקשר ביטחוני שעיקרן שוחד ומרמה", כאשר המשטרה מוסיפה: "מטבע הדברים לא ניתן למסור כל פרט בעניין".
- ב-17.5.17 הוארך צו איסור פרסום על חקירה שעניינה "חשש להפרות סדר, שלום הציבור וחשש לחיי אדם". הצו הוצא במקור כבר באוגוסט 2016 והוארך עד 17.6.17.
- בית המשפט אסר, לבקשת המשטרה, לפרסם את קיומו של דיון בנוגע לתאונת פגע וברח מסוימת.
- ב-7.6.17 קיבלה המשטרה צו גורף הנוגע לחקירת חשד לעבירות מין במשפחה, ולא רק על שמו של החשוד כמקובל. הצו הוארך ארבעה ימים לאחר מכן.
|
תאריך:
|
12/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
12/06/2017
|
|
איתמר לוין
|
המשטרה קיבלה 54 איסורי פרסום בחודש
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חיים ו.
|
12/06/17 22:28
|
|
המשטרה עיכבה שלא כדין מספר בני אדם שעברו באזור מצעד הגאווה בירושלים ביולי 2016, וזאת רק בשל חזותם הדתית או עמדותיהם הפוליטיות - נטען בתביעה נגדה שהוגשה לבית משפט השלום בעיר.
|
|
|
ערעורה של מח"ש על קולת עונשו של ניסים מור כולל את כל הנימוקים שבעטיים היא לא הייתה צריכה מלכתחילה להסתפק בעבודות שירות גם את התוצאות החמורות עליהן מצביעה מח"ש, צריך להניח לפתחה
|
|
|
המחלקה לחקירות שוטרים מערערת (יום ב', 5.6.17) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על קולת עונשו של סמנכ"ל המשטרה לשעבר, ניצב בדימוס ניסים מור, אשר הודה והורשע בהטרדה מינית ובמרמה והפרת אמונים. מור מצידו מערער על הרשעתו (מבקש ענישה ללא הרשעה) ולחלופין - על חומרת עונשו.
|
|
|
רס"מ חיים מור, שהיה רכז רישוי עסקים במרחב יפתח של המשטרה, מואשם בקבלת שוחד מחברת אבטחה ומבעלי מועדונים, ובסחר במשקאות אלכוהוליים בעת מילוי תפקידו. אהרון בנימינוב, בעליה של חברת י.מ.מ אבטחה, ומהרטו יאלאו, מבעלי מועדון הפלאקה בתל אביב, מואשמים במתן שוחד למור.
|
|
|
המשטרה תפצה ב-1,500 שקל את משה דיין, על הפרת זכותו להפגין מול כנס של מפלגת כולנו. כך קבע (22.5.17) רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, ניר נחשון.
|
|
|
|