איחוד האמירויות שם עין על תעשיית ההזנק ההודית בכלל ועל תחום הפינ-טק (טכנולוגיה פיננסית) בפרט, מדווח כתב-העת פורבס. הנסיכות הקטנה והעשירה שלחופי המפרץ הפרסי מציעה לסטארט-אפיסטים ההודים פלטפורמה בינלאומית ותמיכה פיננסית, בניסיון לגרום להם להתמקם אצלה.

הודו תופסת כיום את המקום השלישי בעולם בצמיחת חברות ההזנק, אחרי בריטניה וארה"ב. איחוד האמירויות שואפת להיות מרכז טכנולוגי, ומאחר שאין לה יותר מדי משאבי אנוש משלה – היא מבקשת לייבא את הסאטרט-אפיסטים. זה די מזכיר את הדרך בה ייבאה קטר השכנה אתלטים מאפריקה, כדי שירוצו תחת דגלה ויזכו אותה בהישגים בתחרויות בינלאומיות.

הפנייה הזאת ליזמים ההודיים לא באה בחלל ריק. באיחוד חיים 2.6 מיליון הודים והם מהווים 30% מהאוכלוסייה – הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה. בין אלו מצויים לא מעט הודים עשירים, המוכנים לסייע מבחינה כספית לבני ארצם הצעירים והנלהבים. גם הממשלות בשתי המדינות מעוניינות בהרחבת שיתוף הפעולה, ושגרירות הודו ארגנה בחודש שעבר בדובאי ועידת פסגה בתחום ההיי-טק, בה הציגו יזמים הודים את מרכולתם בפני משקיעים מקומיים.

יש יזמים הודים שבהחלט מוכנים להיענות להזמנה, כותב פורבס. סנדיפ ג'ינגראן, שהקים חברת הזנק להעברות כספים בינלאומיות, אומר: "לאיחוד האמירויות יש הרבה תיאבון ליזמות. משקיעים כאן מוכנים לשלם תמורת יצירתיות ולחברות יש סיכוי טוב לפרוח". מבחינתו של ג'ינגראן, הנסיכות היא יעד טבעי מחוץ לגבולותיה של הודו, והתמיכה הכספית שקיבלה הפכה את הפעילות באיחוד לכדאית מבחינה כלכלית.

המרכז הפיננסי באבו דאבי – אחת מהנסיכויות המרכיבות את האיחוד – מבקש לקדם את מגזר השירותים הפיננסיים, במטרה להפוך למוקד בינלאומי של הפעילות בתחום זה. בנובמבר שעבר הקימה הנסיכות "מעבדה רגולטורית" המאפשרת לחברות הזנק לבחון את מוצריהן ושירותיהן בלא הנטל הרגולטורי המשפיע על חברות בוגרות. הרעיון הוא, שאחרי שנתיים בתנאי מעבדה – החברות יהיו מבוססות די הצורך כדי לפעול בתנאים האמיתיים, הכוללים את הרגולציה. לאחרונה התקבלו למעבדה 11 חברות זרות, שתיים מהן – הודיות. "חברות הזנק הודיות מאכזבות רק לעיתים רחוקות", אומרים במרכז הפיננסי.

חברות הפינ-טק ההודיות סבורות, מציין כתב-העת, שהגישה הרגולטורית של אבו דאבי יכולה להשתלב עם שדרוג טכנולוגי ובכך לענות על צורכי השעה. לא כדאי להשקיע בפיתוח מוצר פיננסי רק כדי לגלות באיחור שהוא אינו עומד בדרישות הרגולציה, מסביר היזם אווירוק צ'קרבורטי; "אנחנו צריכים רגולציה שתתואם לטכנולוגיה". בשנת 2015 הגיעו ההשקעות במגזר הפינ-טק ההודי לשיא של 2 מיליארד דולר, וגם באזור המפרץ הפרסי מורגשת עלייה של ממש בתחום זה. לפיכך, מדובר בשילוב טבעי ואולי אף מנצח.