מזה זמן מה התחיל העולם לחלום על העתיד הקרוב שבו כלי רכב אוטונומיים ישרתו את כל מי שמבקש לנוע בדרכים במהירות ובנוחות. שהרי ברור שזה ממש כיף להתרווח במכונית הנוחה, לקרוא עיתון, לשוחח בנייד עם חברים, עם האישה, אם בא לך, או עם הפילגש, ואחר כך להגיע אל היעד באפס זמן. למרבה הצער יש לי חדשות רעות מאוד בשביל כל החולמים על רכב אוטונומי. הנתונים היבשים מצביעים על כך שהחלום הנחמד הזה עומד להיות חלום בלהות.

אלה מבינינו ששיבה זרקה בשערם זוכרים אולי את השיר דלעיל. הנגב נתפש באותם ימים כשממה עם הרבה פוטנציאל ודוד בן-גוריון עשה מהעניין חזון של ממש. יישוב הנגב הוא צו השעה אמר וגם עשה - העתיק את ביתו לקיבוץ שדה בוקר שבנגב.

קנצלר גרמניה אנגלה מרקל שחררה לאטמוספירה הפוליטית הבינלאומית הצהרה דרמטית לפיה נגזר גורלה של אירופה לשמר את מעמדה בזירה הבינלאומית בכוחות עצמה. "ניסיון הימים האחרונים מלמדני כי חלפו הזמנים שבהם יכולנו לסמוך על אחרים", הודיעה הקנצלר". לכן אומר כי אנו האירופים חייבים לקחת את גורלנו בידינו". הצהרה זו ביטאה את עמדת הקנצלר, כמו גם חוגים פוליטיים אחרים באירופה לנוכח התנגדותו של נשיא ארצות הברית טראמפ להסכם פריז למניעת התחממות כדור-הארץ ולנוכח הצהרותיו הבוטות מאוד המאשימות את חברות ברית נאטו האירופיות בהשתמטות ממילוי חובותיהן לברית. "גרמניה חייבת לנו הרבה מאוד כסף", אמר טראמפ, ובכך המשיך את אמירותיו עוד מתקופת מערכת הבחירות בגנות המדיניות הכלכלית והביטחונית של גרמניה. לא רק ארצות הברית של טראמפ אלא גם כמה מחברותיה האירופיות של גרמניה עוינות את ההתנהלות הכלכלית של גרמניה אשר לדעתם מונעת איזון בסחר הבינלאומי וגורמת למטבע האירו להיות חזק במידה כזו המחלישה את כושר הייצוא של מדינות אחרות בגוש האירו. כבר כמה שנים שגרמניה נהנית מעודף בחשבון השוטף שלה, כלומר שנפח הייצוא עולה על נפח הייבוא. ב-2015 עמד עודף זה על 284 מיליארד דולר, סכום שהיווה 8.5% מהתוצר שלה. פירושו של דבר ששיעורי החיסכון של האוכלוסייה בגרמניה הם גבוהים והממשלה אינה מעודדת צריכה, וממילא נפח הייבוא קטן יחסית. אילו לא היה מטבע אחיד קושר את מדינות גוש האירו לבנק מרכזי אחד הן היו יכולות לנסות להילחם ב"אגואיזם" הכלכלי של גרמניה באמצעות שליטה במדיניות המוניטרית שלהם, מה שאינו אפשרי במציאות של מטבע משותף.

אומר מראש, לטעמי, אפשר בהחלט לוותר על הקוד האתי באקדמיה. סיבות בהמשך. עם זאת, המהומה סביב המסמך שחיבר פרופ' אסא כשר - מומחה בתחום - לבקשת שר החינוך, נפתלי בנט, שוברת שיאים של צביעות. רבים מהמדברים לא קראו את המסמך ברצינות. הממסד הישן מתנגד לכל שינוי, מפני שמדובר במשאבים כספיים, בשליטה, ביוקרה, במינויים וביכולת השפעה ללא בחירות דמוקרטיות.

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.