"מפני חטאינו גלינו לארצנו"
התפיסה הדתית הרווחת בעניין הגלות, היא שזו נגרמה בגלל עוונותינו, והַשּיבה אל ארץ ישראל צריכה רק לשמח אותנו, כי חזרנו אל ארץ אבותינו. אלא שהתנהגות נציגי השלטונות והמוסדות במדינה שזה עתה קמה, הביאה רבים מן העולים, ובייחוד התימניים, לתפיסה שמפני חטאינו נענשנו דווקא כאן בארץ אבותינו. ביקשו להעביר אותנו על דתנו, גם חטפו לנו את ילדינו ומכרו אותם בעבור חופן דולרים ושדדו את אוצרותינו הרוחניים. למי שלא יודע, "
אוסף אילת" בספריה הלאומית כלל ברובו ספרי הגות תורניים ופילוסופיים של יהודי תימן. חלק ממנו הועבר ונמכר לאוניברסיטאות בחו"ל תמורת כסף רב.
ולמה הוא נקרא "אוסף אילת"? משום שעם עלייתם של יהודי תימן במבצע "על-כנפי נשרים", נאמר להם כי המטוס אינו יכול לשאת את הספרים, את התכשיטים ואת הכספים שלהם, ולכן הם נדרשים לפרוק אותם מעליהם ולמסרם לאנשי הסוכנות, והם יביאו אותם ארצה. עוד נאמר להם, שאם הם לא יעשו זאת, המטוס עשוי ליפול לתוך הים מחמת הכובד. בתמימותם יהודי תימן קיבלו את הדרישה ללא התנגדות, פרקו את תכשיטיהם וספריהם ומסרו אותם לידי ה"שליחים". אלה הביאו אותם ארצה, אך במקום שהספרים והתכשיטים יחזרו לבעליהם, העמיסו שליחי הסוכנות את החפצים על האוניה בנמל עדן, וזו הפליגה דרך ים סוף לאילת. מאז נקרא האוסף ע"ש העיר אילת.
מנהיגים פוליטיים תימניים פעלו בשת"פ עם הממסד
מדהים להיווכח, כי
מי שסייע להעביר את החפָצים, היו אלה שליחים מבני יהדות תימן עצמהּ, שהגיעו שנים ספורות קודם לכן לארץ ישראל. הם חזרו עם אנשי הסוכנות לתימן, ונטלו חֵלק בתעשיה הפורחת של סחר בילדים, בספרי הקודש, בתכשיטים ובכספים של העולים התמימים. אלה דיברו איתם בלשון הקודש, רכשו את אמונם של העולים, וחלק מהם אף ראה בהם מלאכים. כמובן, העולים לא חשבו ואף לא חלמו שיהודים יחטפו להם את הילדים, וזו הסיבה שהם לא נזהרו מהם.
הרב יוסף קאפח, באמירתו זו "
מפני חטאינו גלינו לארצנו" ביקש לומר לנו שאלמלא אותם "שליחים ושומרי הסף" מבני עדתנו, שהובאו כשומרים במחנות עולים, לא היו מתרחשות הטרגדיות הנ"ל. ואני מוסיף, כי למרבה הצער, אותם מנהיגים פוליטיים של יהדות תימן, כמו ישראל ישעיהו (שרעבי), מי שהיה יו"ר כנסת ישראל השביעית והשמינית, וגם שר הדואר ומעוזריו של בן-גוריון, לוּ היו מתאמצים - היו יכולים להועיל ולהציל הרבה, ולא עשו די. למי שלא ידע, בשנת 1950 ישראל ישעיהו טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את הצלת רכושם וספריהם של יהודי תימן, בדגש על כתבי יד עתיקים, אך אלה גם לא הגיעו לבעליהם.
מי ומי פעלו בשירות הממסד?
גם
ישראל קיסר, מזכ"ל ההסתדרות, היה פעיל פוליטי של מפא"י. בשנים 1961-1960 שירת כעוזר ויועץ לשר העבודה גיורא יוספטל. אגב: בשנים 1972-1977 היה יוספטל יד ימינו של בן-גוריון בסוכנות ועסק רבות בנושא הקליטה. כזכור, האשים יוספטל את העולים המזרחיים בפסיביות ובחוסר נכונות לסייע לעצמם ופעל לבצע את מדיניות "כור ההיתוך" של בן-גוריון. יש אומרים שיוספטל היה שותף בסיוע לחטיפת ילדי העולים. ישראל קיסר (כסאר) כיהן כגזבר ההסתדרות הכללית. בשנת 1978 נבחר לחבר מזכירות
מפלגת העבודה. בשנת 1992, כשנבחר
יצחק רבין לראשות ה
ממשלה, הוא מינה את קיסר לסגן ראש הממשלה ולשר התחבורה, כהונה שנמשכה עד 1996.
אמרנו, בשינוי אות אחת: "מפני חטאינו גלינו לארצנו". כלומר, שכל זה קרה לנו בגלל, ואולי תחילה, מפני שזה בא מתוכנוּ. "
חטאנו - מתוכנו". לפחות חֵלק מן המנהיגים הפוליטיים (בעיקר אנשי מפא"י, אך לא רק הם) שיתפו פעולה באותו סחר מֶכר של גניבת ילדים ספרים ותכשיטים. מעניין למה דווקא אלה נבחרו להיות חברי-כנסת ויו"ר הכנסת, ראש ממשלה ושרים וסגנים בממשלה ועוד. האם הם החזיקו מידע רגיש ומה הם ידעו והסתירו? שמענו לא פעם על יהודים עולים שחזרו לתימן רק בגלל החוויות הקשות שעברו כאן, ויש שאמרו: חבל שבאנו לארץ ישראל.
מה אומרים עולי תימן הוותיקים?
שמתי לב לא פעם, שכאשר שוחחתי עם עולי תימן ותיקים, שבאו לפני עליית "כנפי נשרים" (או "מרבד הקסמים") תפיסתם בסוגיית חטיפת הילדים הייתה שונה. פעמים רבות הם טענו בפניי כי אין זה אמת כלל, או ניסו להקטין או למַזעֵר את מספרי החטופים. הם אמרו לי: לא מדובר באלפים ולא במאות, אולי רק בודדים.
כאשר ביקשתי להעמיד אותם על טעותם, ולאחר שראו כי אני שולט היטב בחומר, הודו לי מקצתם ואמרו: "טוב, תראה היה אז בלאגאן, ואל תשכח שבאותה תקופה הגיעו אלפי עולים, ורובם שוכנו במעברות ובמחנות עולים ואוהלים. אחרי הכול, צריך להעריך את זה שיש לנו כיום מדינה, ואי-אפשר 'לשפוך את הקערה עם התינוק והמים"'. עניתי: "איזה קשקוש עלוב". ועם זאת, משל קערת המים והסחר בתינוקות הזכירה לי מה היא "אסוציאציה פרוידיאנית".
הנה כי כן,
התופעה של שת"פ של בני תימן עם אנסים וגזלנים חוזרת. כמו אז, גם היום מנהיגים פוליטיים מוכנים
לספסר באמת ולכחש את העוּבדות. הם משתפים פעולה עם הממסד במטרה לצבור הון פוליטי ופרסום על גב פרשת ילדי עולי תימן.
הון פוליטי ופרסום ותו לא
יו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת ילדי תימן, ח"כ
נורית קורן, טוענת בכל הזדמנות וּ"מִתּחת לכל עץ רענן", כי בזכותה נחשפו המסמכים שבארכיון המדינה, ושהיא הגיעה לכנסת אך ורק לחשוף את פרשת ילדי עולי תימן. אין שקר גדול מזה. היא "שוכחת" כי מי שדחף אותה להקים את השדולה לחשיפת פרשת חטיפתם של ילדי עולי תימן היה עבדכם הנאמן, כותב שורות אלו.
כאשר אמרתי לה בזמנו, מה לך להיות יו"ר השדולה של אגודת צרפת-ישראל? תקימי שדולה לחשיפת האמת על חטיפת ילדי עולי תימן! היא השיבה, שהיא לא רוצה לגעת בפרשה מעֵבר לזה. ואני אומר, שאין לה מושג ולא קשר ממשי לפרשת ילדי עולי תימן. היום היא מספרת לנו סיפורים, שהיא באה לכנסת אך ורק כדי לחשוף את האשמים בחטיפת ילדי עולי תימן. היא רשמה לעצמה כבר הישגים, כמו פתיחת המסמכים שבארכיון המדינה, וזה "רשום על שמה".
היא כנראה "לא זוכרת" שכותב שורות אלו העביר לה את החומר באימייל לאחר שד"ר רפי שובילי התייעץ איתי ושאל אותי למי כדאי להעביר את החומר כדי להריץ קמפיין של הסרת החיסיון בפרשת ילדי עולי תימן. השמות שעלו בשיחה היו: השרה לעניינים חברתיים
גילה גמליאל, או סגנית יו"ר הכנסת נאווה בוקר, או ח"כ נורית קורן או מישהו אחר שאני חושב. אמרתי אז לד"ר שובילי, שיש להעביר את החומר לח"כ נורית קורן. כיום הכל נשכח ופרח מזיכרונה, וח"כ קורן מספרת לנו את "סיפורי אלף לילה ולילה" שלה.
ועדה מיוחדת אבל מיותרת
חשוב להדגיש, כי כל מה ש"נחשף" כתוצאה מהסרת החיסיון הוא בבחינת "לעג לרש" ורב הנסתר על הגלוי. חמורות ביותר הן העלמת מסמכים מקוריים מתוך ועדת החקירה הממלכתית ומחיקות בשחור על שמות של משתפי פעולה בחטיפת ילדי העולים, כגון רופאים אחיות עו"ס ופקידות סעד. יתרה מזו, הדבר גורם לאזרחים שמעיינים לנבור במסמכים ו"ללכת לאיבוד" בין אלפי המסמכים.
ד"ר נתן שיפריס, בהרצאתו בערב עיון שהתקיים ב"יד בן צבי" בירושלים ביום 28 במאי, מותח ביקורת נוקבת על יו"ר הוועדה המיוחדת ח"כ נורית קורן. הוא טען כי היא מיותרת לגמרי, כי כבר בעבר היו לנו ועדוֹת, ואין צידוק לבזבוז משאבי ציבור. המסמכים כבר נמצאים בידיו והיו בידי הרב עוזי משולם ז"ל, והוא מוסיף שלא תצמח מוועדה זו כל תועלת ממשית לחשיפת האמת על פרשת ילדי העולים. [
הקישור לדברי ד"ר נתן שיפריס ב"יד בן צבי"]
לדעה זו, שותפים חלק ניכר וגדול מהציבור. אפילו יו"ר הקואליציה
דוד ביטן התבטא כך בתוכנית חדשות, ואמר שהוא אינו מתכוון לתת לח"כ נורית קורן להיות יו"ר ועדה בנושא זה, וחבל על הזמן. אלא שח"כ קורן הפעילה על רה"מ
בנימין נתניהו לחצים, תוך הפגנת כוח כאשר היא עוזבת את בניין הכנסת בהצבעה על תקציב המדינה, ומסמנת לראש הממשלה שאם לא יובטח שהיא תקבל את תפקיד יו"ר הוועדה המיוחדת, היא תצביע יחד עם האופוזיציה בכל הצבעה שתעלה במליאה בעתיד. בסופו של דבר ראש הממשלה נכנע והורה לתת לח"כ קורן את התפקיד.
ח"כ קורן אינה מבינה שהאמצעים הפרלמנטריים כיו"ר מוגבלים מאוד
כיו"ר ועדה היא תשמע מפקידי משרדי הממשלה ומנציגי הסוכנות היהודית ונציגי חברת צים משפטים מעֵין אלה: אין לנו כל מסמכים, אין לנו כל ידיעה בדבר, אנחנו לא היינו באותה תקופה. האם לא ברור שאלה תהיינה התשובות? באחד הדיונים היא אף אמרה לנציגי משרדי הממשלה "
אני מתחננת בפניכם, תפסיקו להגיד לי את המשפטים הללו". מדוע אמרה זאת? האם משום שהדיון משודר בערוץ הכנסת?
ארגון ויצ"ו עומד על שלו
הגדיל לעשות ארגון ויצ"ו, שמסרב באופן עקבי להתייצב לדיוני הוועדה ולענות לשאלות, בטענה ובתואנה כי את מה שיש לו להגיד הוא אמר לוועדת החקירה הממלכתית ואף העביר לידהּ את כל המסמכים בנושא היעלמותם של ילדי העולים. כמובן, דברים אלה בשקר יסודם, ואין ליו"ר הוועדה כל אפשרות או אמצעים לאכוף את התייצבותם בפני הוועדה. ארגון ויצ"ו לא העביר דבר וחצי דבר לוועדות הבדיקה או הבירור. אף לוועדת החקירה הממלכתית סירב הארגון להגיע, וגם לא נחקר על ידן. וארגון ויצ"ו מזלזל בפניות יו"ר הוועדה להגיע לדיוני הוועדה פעם אחר פעם.
מתנשאת ותוקפת
גם כאשר מגיעים בני משפחות למסור עדות בדיוני הוועדה, ואומרים ליו"רית כי היא מבזבזת את זמנה בדיוני סרק, כי אינם מאמינים שייראו תוצאות בעתיד. כן, אומנם ועדה מיוחדת, אבל מיותרת. באופן לא שגרתי, יו"ר הוועדה יוצאת נגד נציג המשפחה בהתקפה חריפה. אגב: מחזה דומה נראָה גם בוועדת המדע, כאשר עולה חדש מתימן אמר שהעולים מתימן מקופחים בהשוואה לעולי אתיופיה.
הטיב לבטא זאת
עו"ד ד"ר יוסי גובר בפוסט שכתב "בפורום "הילד איננו": "היום בוועדה המיוחדת לילדי עולי תימן מזרח ובלקן העידו משפחות נוספות המחפשות את יקיריהן. בן ציון הכהן ואחותו העידו על חטיפת אחותם הקטנה, אך בשונה משאר המשפחות שהעידו היום, לאחותם יש מס' זהות ותעודת לידה. בשנת 1999 נרשמה כניסה במשטרת הגבולות של אדם הנושא את מס' תעודת הזהות של אחותם, ובאותו יום גם נרשמה יציאה מן הארץ של אותו אדם. כאן החידוש".
ועוד הוא מוסיף בתיאורו: לראשונה נשמעה עדות של אדם הנושא מספר ת.ז. של ילדה חטופה שלא הורשתה להיכנס בגבולות הארץ, והעניין מעלה תמיהות ושאלות רבות. בסיום עדותו אמר עו"ד בן ציון הכהן,
כי הוא סקפטי באשר לתוצאות עבודתה של הוועדה לאור ניסיון העבר וההתנהלות בהווה, וכי לדעתו יש ללכת לבית המשפט הבינלאומי בהאג".
וכאן כולנו היינו מופתעים למקרא הדברים: "ולפתע התרחש המחזה. חברת הכנסת נורית קורן יצאה משלוותה ונזפה באיש קשות על שאינו רואה את עבודתה וכי בזכותה הישגנו הישגים ובזכותה הנושא נמצא על הפרק, ובכלל זו הסיבה שהביאה אותה לכנסת".
עו"ד ד"ר יוסי גובר פונה באופן אישי בפורום ילדי עולי תימן ליו"ר הוועדה: "נורית, למאבק הזה יש שותפים רבים שאמנם לא השיגו הישגים משמעותיים, כגון הכרת המדינה במעשיה הנפשעים. אולם בזכותם של רבים הנושא מעולם לא נשכח, והוא חי ובועט. ואולי זכית להיות היום השליח שמוביל את המחנה. גם אם מישהו חושב אחרת וחש סקפטיות אחרי שנים רבות של מאבק, יש לו על מה להתבסס ויש מקום להקשיב לתחושותיו ולטעת בו תקווה, אך בוודאי לא לנזוף בו". אגב: בפועַל, עד היום לא הייתה הכרה של המדינה בחטיפת הילדים [הקישור לדבריו של עו"ד בן ציון הכהן].
סוף דבר הכל נשמע
פעם אמר לי יו"ר הכנסת לשעבר, מר רובי ריבלין, עוד לפני שהיה לנשיא המדינה: "
אל תאמין לפוליטיקאים, מן הסתם הם פועלים
עבור עצמם ולמען עצמם בלבד". בדקתי את העניין וניסיתי להעביר לטיפולם של חברי-כנסת מספר מקרים של אנשים שזקוקים באמת לעזרה. חלפו להם חודשים ושנים, ולא יצא מזה כלום. לכן אני מבין את עמדת בני הנוער, כאשר שואלים אותם מי רוצה לקחת חלק בחיים הפוליטיים בעתיד. אומרים לך בני הנוער: עם מה שאנחנו רואים בתקשורת, אין לנו כל רצון לקחת חלק בזה. ואני בכלל לא מופתע: ראש ממשלה נכנס, נשיא מדינה לשעבר יוצא, מי רוצה בכלל
טענת יו"ר וועדה המיוחדת: אני פועלת למען חשיפת פרשת ילדי תימן. האומנם? המקרה של יו"ר הוועדה אינו שונה במהותו, ואפילו דומה לאותם מקרים שציינתי לעיל. הכל בעבור ולמען עשיית הון פוליטי ופרסום אישי בלבד, ולא לחשיפת העניין עצמו. וכמו שעו"ד בן צבי הכהן בסרטון המצ"ב אומר בוועדה, לאחר שהותקף על-ידי יו"ר הוועדה. בנסיונו להתגוננותו אמר: "הלוואי ואתבדה".
זה קורה כמעט לכל חברי הכנסת. בהתחלה הם עדינים ורגישים לצורכי הציבור. לפחות כך הם אומרים. אחרי כל הנסיעות לחו"ל והכבוד שמורעף עליהם, הם מתנשאים וחושבים את עצמם מוּרמים מעם, הם שוכחים מהר מאוד מהיכן הם הגיעו, בבחינת "לכיסא מעור הצבי בחרתנו", ולכן הם נופלים או מתחלפים מהר מאוד.
