רכש ביטחוני מסוכן

הביטחון הלאומי של ארה"ב עלול להיות בסכנה בשל ייבוא של ציוד צבאי – מזהיר השבועון ביזנסוויק. לדבריו, "ביטחון לאומי" הוא הגדרה כוללנית מדי, שבה משתמשים מדי פעם כדי לקדם מדיניות מטופשת בארה"ב. "תיקון ברי" של משרד ההגנה קובע, שאסור לצבא לייבא כל סוג של לבוש. מתקניו טענו, כי מדובר בתיקון קריטי החיוני לשמירה של שלומם וביטחונם של כוחות הביטחון.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם ייבוא אכן יכול לפגוע בביטחון הלאומי. חלום הבלהות של הפנטגון הוא מלחמה עם סין. במקרה כזה, סין תפסיק לספק לארה"ב רכיבים קריטיים לצבא האמריקני, או שהסינים יפעילו תוכנות זדוניות שנמצאות ברכיבים האלקטרוניים שמכרו לצבא, דבר שיכול להפיל טילים ומטוסי קרב. כדי להתגונן מפני אפשרות זאת, הצבא האמריקני עושה כמיטב יכולתו למנוע שימוש באלקטרוניקה סינית בציוד. המפתח הוא להגן על האינטרסים הביטחוניים, מבלי להביא את משלם המיסים להגיד שמדובר בבזבוז.

הסנטור כריס מרפי, דמוקרט מקונטיקט, אמר שיסגור פרצות שהפנטגון השתמש בהן, כדי להימנע מקניית תוצאת אמריקנית. בהודעתו לעיתונות טען, שארה"ב הוציא לחו"ל בתשע השנים האחרונות רכש בסכום של 187 מיליארד דולר. לטענתו, אם ארה"ב תסתמך יותר מדי על אספקה מחו"ל, הדבר מהווה סיכון. לאור זאת, הוא פועל לחידוש החוק לקניית תוצרת אמריקנית. עוד טען, כי חברה אירופית סירבה לספק לארה"ב חלקים עבור מערכות נשק, לאור התנגדותה למלחמה בעירק.

החוק לקניית תוצרת אמריקנית, שנחקק בשנת 1933 – בעיצומו של השפל הגדול - דורש מהממשל הפדרלי להעדיף מקורות מקומיים מתי שאפשר. רוב המדינות שיש להן הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, פטורות מחוק זה. כמו-כן, ישנם יוצאי דופן שמשפיעים על החוק. כך למשל, קנדה, בריטניה ואוסטרליה שקולות בעיני הפנטגון לחברות מקומיות בכל הקשור לרכש. התוצאה היא שארה"ב אכן מייבאת חלקים רבים ממערכות הנשק שלה. הפנטגון אימץ בחום את הגלובליזציה בפיתוח המטוס F-35. שמונה מדינות שותפות בפיתוח המטוס ומספקות לו רכיבים: אוסטרליה, קנדה, דנמרק, איטליה, הולנד, נורבגיה, טורקיה ובריטניה.

בעוד שמרפי טוען שהפנטגון הרחיק לכת בנושא, מומחים צבאיים חולקים על כך. ישנה טענה לפיה קנייה בארה"ב היא סיסמה נהדרת, אך מדובר במדיניות כלכלית וביטחונית גרועה. אחת הדוגמאות לכך הוא המקרה של נאמו, קבלן ביטחוני נורווגי. חברת ריית'און, יצרנית מוצרים צבאיים אמריקנית גדולה (בין היתר טיל הפטריוט), ביקשה מנאמו לספק את המנועים לטילי אוויר-אוויר, לאחר שהטילים שסיפק קבלן אמריקני קפאו בניסויים לדימוי גובה רב. למרות שהוא הצליח, החוק לקניית תוצרת אמריקנית גרם לנטילת הפרויקט ממנו, בנימוק שבכל תוכניות הטילים הטקטיים ישתמשו בספק אחד לפחות של טילים מקומיים.

המקרה של נאמו מראה, איך ארה"ב יכולה להיות לפעמים לא יעילה, אמר פרנק קנדל, האחראי על הרכש בצבא בממשל אובמה. אין הדבר אומר שהוא תומך בייבוא רכיבים, אלא שקל לדמיין כיצד הסינים מחבלים בציוד האמריקני, למשל באמצעות שבבים ממולכדים. לדברי קנדל, לא ניתן להרחיב בנושא בשל רגישותו הביטחונית, אך איום זה קיים.