שב"ס, שלום

פיגועים שרואים מכאן

אולי לציבור יש זיכרון קצר, אבל אי-אפשר להתעלם מהבטחותיו החוזרות ונשנות של שר הביטחון, איווט ליברמן, טרם מינויו לתפקיד הרם, כי הוא יהיה האיש שיגדע את זרוע הטרור עד היסוד. בשם הצהרה רמה זו, לא חדל יו"ר סיעת ישראל ביתנו, לתקוף מעל ספסלי הקואליציה והאופוזיציה, את ראש הממשלה ואת קודמו בתפקיד בוגי יעלון על אזלת ידם בנושא.

אז נכון, יש ירידה בשיעור הפיגועים. אבל, למרבה הצער, מכאן ועד לחיסול הטרור הדרך רחוקה. וכל קורבן, או פצוע, הוא כידוע עולם מלא. עם כל הכבוד לסיכולים הרבים, הביטחון לא שב עדיין לערי ישראל, ואיש לא חסין מפני הפיגוע הבא. האם דברים שרואים משם, מהציפייה לכיסא הרם, במשכן הכנסת, מר ליברמן, לא רואים מכאן, מלשכת השר?

שיעור משב"ס

לאחרונה פורסם ש70% מהאסירים סובלים מלקויות למידה, ו-59% מהפרעות קשב וריכוז, ובקרב הנוער - 90%(!). אך הנתון המפתיע הוא, שלמרות השיעור הגבוה של ההפרעות, הטיפול בהם אינו תרופתי, כמקובל במקרים אלה, באמצעות ריטלין וקונצרטה, מחשש להתמכרות, אלא במתן כלים להתמודדות.

ואם האסירים יכולים - והדרך הטיפולית ללא תרופות הוכיחה את עצמה כיעילה - מדוע לא כל אחד, הסובל מהתופעה, יכול? מדוע אפוא המודל הטיפולי של שב"ס לא יעבוד אצל כולם? ראוי ליישם מודל זה לגבי כל האוכלוסייה, תלמידים כבגירים, ובכך ייחסכו תופעות לוואי מזיקות של התרופות הממכרות. גם אם הטיפול הפסיכולוגי מצריך אורך זמן, לעומת הטיפול התרופתי, אין ספק שבסופו של דבר זה כדאי ומשתלם.

תועים וּמטעים

האם הרפורמים לא קראו את הסקר האחרון, שלפיו רוב העם היהודי בישראל הוא דתי-חרדי-מסורתי? או אולי הם מנפנפים בחצאי אמיתות הנוחים להם, הגרועים משקר? או שמא הם אינם נותנים לעוּבדות האמיתיות לבלבל אותם, גם במחיר הטעיית הציבור? לפחות כך נראה מהנתון שהציג עורך דינם, שלפיו כביכול רק 25% מהיהודים במדינה הם אורתודוכסים. אתם שומעים טוב?

עם כל הכבוד, אם ירצו או לא, כידוע אי-אפשר להטעות את כל הציבור כל הזמן. והציבור, בניגוד לְמה שהם חושבים, לא טיפש. אז יותר משהנתונים המסולפים שהם מציגים הם עלבון לאינטליגנציה של הציבור, הם עלבון לאינטליגנציה של עצמם. הטבלה לא משקרת, והציבור הנבון לא קונה אפוא את מסכת הכזבים שלהם. ואולי הרפורמים המטעים צריכים לחזור לספסל הלימודים כדי ללמוד קורס יסודי מזורז בסטטיסטיקה?

מרינה כמשל

מאיר גולדשטיין מצפת, שרצח את אשתו וערף את ראשה, אובחן כלא שפוי ונשלח לאשפוז פסיכיאטרי. למרבה הצער הוא לא לבד. מרינה דווידוביץ זוכרים? האישה, שהטביעה את שתי בנותיה, אושפזה כבלתי שפוייה, ושוחררה כעבור מספר שנים בלבד. ומרינה כמשל.

לא ייתכן שעל רצח, שהעונש בגינו הוא מאסר עולם, רוצחים שאובחנו כבלתי שפויים (בטעות או לא), יתהלכו כאזרחים חופשיים לכל דבר, מבלי ששילמו על פישעם הנורא, ותוך סיכון הציבור.

צריך לנהוג כלפיהם בדיוק כמו כלפי אסירים החולים פיזית. יש לטפל בהם במסגרת בית הכלא, או כאסירים בבית חולים פסיכיאטרי, ולאחר שיחרורם להחזירם אחר כבוד מאחורי הסורגים למאסר עולם, כדין כל רוצח. מעֵבר לעשיית צדק, ומניעת סיכון הציבור, זה גם ימנע עילת הגנה, על רוצחים, על סעיף נפשי, הצצה כפטריות אחר הגשם, כמו גם אבחונים מקצועיים מוּטעים בנושא שאנו עדים להם לעיתים קרובות מדי. ומעל הכל אלמנט ההרתעה מפני רצח יוּשב על-כנו.

חוכמת הבדיעבד

לא סוד הוא שתקופת צום הרמדאן היא בעלת פוטנציאל חבלני גבוה. לפיכך יש לתמוה על כוחות הביטחון, שדווקא בתקופה נפיצה זו התירו לתושבים פלשתינים מהשטחים כניסה לירושלים לשם עלייה להר-הבית. למרבה הצער ההקלה בנושא גרמה לכניסתם של שב"חים, שביצעו את הפיגוע הקטלני בשער שכם, שבו נרצחה הדס מלכא הי"ד.

דומה כי לנוכח הסכנה הביטחונית, ראוי היה להחמיר בהוראות המעבר של הפלשתינים. ומה עוד שהפיגועים היו נחלת הצום גם בשנים קודמות. מדוע אפוא הלקח לא נלמד, ובכל פעם יש הקלות לאוכלוסייה הפלשתינית, למרות המחיר הקטלני? גם הפעם ניתן היה לחסוך את הרצח של שוטרת מג"ב. חבל, במקום שהשכל יבוא לפנֵי, הוא מתברר כחוכמת הבדיעבד אחרי הפיגוע, שאז נזכרים להגביל את הכניסה לבירה. די לטמון את הראש בחול!