פליטים ומובטלים

עד 75% מן המהגרים לגרמניה יהיו מובטלים גם בעוד חמש שנים – צופה הממונה הממשלתי על ההגירה והפליטים, איידאן אוזגוז, מדווח פייננשל טיימס. זוהי הודאה בכך שבפני המדינה ניצב אתגר עצום, שפתרונו אינו נראה באופק הקרוב. אוזגוז מעריכה, כי לכל היותר שליש מהמהגרים ימצאו עבודה עד 2022, ויהיו כאלו שייכנסו למעגל התעסוקה רק בעוד עשור.

נתונים אלו עלולים להזיק לקמפיין של הקנצלר אנגלה מרקל לקראת הבחירות בחודש ספטמבר. סוגיית המהגרים גרמה לירידה חדה בתמיכה במרקל לפני שנתיים. היא אומנם איננה עומדת במרכז סדר היום בבחירות הנוכחיות, אבל הטיפול ב-1.3 מיליון המהגרים שהגיעו בשנתיים האחרונות הוא עדיין שאלה חשובה לבוחרים – מלמדים סקרים. עובדה זו, מוסיף העיתון, מסבירה את הפופולריות המתמשכת של מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה". התמיכה בה ירדה בחודשים האחרונים, אך המפלגה – המיוצגת כיום בפרלמנטים של 12 מתוך 16 מדינות גרמניה – צפויה להכניס נציגים ראשונים לבונדסטאג.

התקווה הראשונית הייתה שכניסתם של כל כך הרבה מהגרים בגיל העבודה ובעלי מוטיבציה לעבוד, תסייע לגרמניה להתגבר על המחסור בעובדים מיומנים ממנו היא סובלת ותפתור את המשבר הדמוגרפי המסוכן שנוצר בשל הירידה בשיעור הילודה. מנכ"ל דיימלר-גנץ, דיטר זטשה, אפילו אמר שהמהגרים "יכולים להניח את היסודות לנס הכלכלי הגרמני הבא".

אבל התקוות התפוגגו כאשר התברר שלרוב המהגרים אין כישורים מתאימים ושקשה מאוד להתגבר על מכשול השפה. הפליטים הראשונים שהגיעו מסוריה היו רופאים ומהנדסים, אלא שאחריהם הגיעו הרבה מאוד אחרים ללא מיומנויות מקצועיות המתאימות לשוק הגרמני. מחקר שפורסם לאחרונה העלה, כי ל-45% מהפליטים מסוריה יש רק תעודת בגרות, בעוד ל-23% בלבד יש תואר אקדמי.

רק 17% מבין המהגרים מועסקים ו-484,000 מהם מחפשים עבודה – זינוק של 50% בתוך פחות משנה. 178,500 מתוכם מוגדרים רשמית כמובטלים – כלומר: לא רק שאין להם עבודה, אלא שהם גם לא לומדים מקצוע או שפה. החוקרים מצביעים על שיפור מסוים בסיכויי העבודה של המהגרים. 22% מהחברות הגרמניות מעסיקים כיום לפחות מהגר אחד, לעומת 7% בלבד בסוף 2015. עם זאת, הם מועסקים בעיקר כמתמחים או כעובדי עזר, ורק 8% מהם נשכרו כעובדים מיומנים.

אוזגוז מסבירה, שהיעד המיידי של הממשלה איננו למצוא למהגרים תעסוקה, אלא ללמד אותם גרמנית וכישורים שיאפשרו להם להשתלב בעתיד בשוק העבודה. "בעבר הכניסו אנשים לעבודה בתפקידים בהם לא היה צורך לדבר, ואחרי 40 שנה אנשים שאלו אותם: אית זה שאתם לא מדברים גרמנית? אנחנו לא רוצים לחזור על הטעות הזאת". סיבה נוספת היא קשיים ביורוקרטיים: 45% מהחברות שנסקרו אמרו שהקושי הגדול ביותר בקליטת מהגרים הוא מעמד התושבות שלהם, ו-36% ציינו את התמשכות הליכי מתן המקלט. אבל אוזגוז אומרת, שאין להסתכל על ההגירה רק במשקפיים כלכליים: "קנה המידה שלנו איננו המיומנות שלהם, אלא רק הצורך לסייע לאנשים שנמלטים ממלחמה ומרדיפה פוליטית".