בחלוף השנים ובהתגבר התעוזה, השנאה וההסתה הגיע הזמן לשים לדבר סוף!
תתפלאו, המרצים שחצו את הגבול ומזדהים עם אויבי ישראל, אלה האוהבים לחרף ולגדף, להשחיר פני המדינה ולקרוא לחרמות, אלה המנאצים כל דבר ציוני וכל דבר יהודי, כל אלה כשלעצמם אינם כל כך מעניינים, כאמור בפני עצמם. מצידי שיקימו להם ארגון ובדומה ל"בצלם", תעאיוש, שוברים שתיקה ותואמיהם הבוגדניים ינהלו משם, מתוך חומות הארגון ומעל הבמות הניתנות להם (בעיקר בחו"ל) את תעמולת השקר והכזב, את מסע השטנה הבלתי נגמר.
אמנם ההצהרות אותן משמיעים המתהדרים בתואר האקדמי (שכולו תוצר לימודי הליבה המפורסמים, ללא תורה ויהדות), מקוממות מאוד אך במסגרת הנכונה נוכל לחיות עימן. לפחות משם, מתוך החומות, בהיותם מסומנים ומוגדרים ניתן יהיה לפעול נגדם על-פי חוק כמובן.
הקושי הוא עם המסגרת. מוסדות אקדמיים בהם מתכנסים יחדיו סטודנטים רבים מכל גווני הקשת הפוליטית על-מנת לרכוש השכלה אקדמית ממנה יוכלו להשכיל, להתפרנס ולהמשיך במסלול חיים אותו יבחרו לעצמם. בהיות הסטודנטים מעין תמונת ראי של החברה כולה, כלולים בה רבים מאד, ככל הנראה הרוב המכריע, שדברי הבלע של המרצים האנטי ציוניים ואנטי יהודים פוגעים בהם כחץ מורעל, משביתים שמחת הלימוד, מאיימים על שלוות הנפש, מקשים על הריכוז, פוגעים ביושרה האקדמית ומהווים מכשול של ממש בפני השלמת תואר בטוהר.
על-מנת להתוודע אל חומרת התופעה ובהמשך להשלכותיה הבלתי מתקבלות על הדעת, כמה דוגמאות ברשותכם:
רבים מדי מהמרצים החברים בקהילייה האקדמית מתבטאים באמירות שאין הדעת סובלתן, בשל קיצוניותן, בשל חומרתן, בשל היותן משתלחות מסיתות ומתלהמות, על-פי רוב בכיוון אנטי לאומי, אנטי ציוני ואנטי יהודי. אותם מרצים מרשים לעצמם מה שאחרים חוששים לעשות, הכל תחת מטריית ה"חפש האקדמי".
הסתה גלויה
קחו למשל פרופסור מוכר האומר על שרת המשפטים
איילת שקד שהיא "חלאה ניאו נאצית", או מרצה נודע אחר המשווה בין צה"ל לנאצים, או פרופסור אחר שמעל הקתדרה הניתנת לו בחסותנו קורא להחרמת ישראל, או חבירה של אקדמאים המארגנים פניות משותפות המופנות למוסדות אקדמיים בעולם ובהן קריאות להחרמת ישראל.
כל אלה, אלמלא נעשו במסגרת ובחסות האקדמיה והאוניברסיטאות היו נתפשות כהתבטאויות קשות על גבול הלגיטימיות. בוודאי שבמקרים של הסתה גלויה, הפצת קשרים, השוואות אסורות על-פי חוק (לנאצים) ו"סתם" בוגדנות" לשמה היה צורך לנקוט פעולות חוקיות, משפטיות או לפחות משמעתיות כנגד אומריהן, לפחות זה...
אלא שהמתואר לעיל מהווה פן אחד, הפחות בעייתי דווקא, במה שנחזה כהפרה בוטה של כל כללי ההתנהגות הנדרשים ממרצים בכירים במסגרת עבודתם האקדמית ובתוך יחסי הגומלין עם תלמידיהם.
מצאנו שקליקה המונה כמה מאות פרופסורים ודוקטורים פועלת בכוחנות ובדעתנות על-מנת לייצר בסביבתה שיח אחד, כובל, דיקטטורי ומאיים. דווקא אותם האנשים הנאחזים ב"
חופש הביטוי" כבקרנות המזבח מונעים חופש כזה מתלמידיהם, מהלכים עליהם אימים ומונעים שיח חופשי מדעות קדומות ונטול פניות בין כתלי האוניברסיטאות, שיח בו כל הדעות שוות, נשמעות ונהנות מגישה פלורליסטית, שוויונית והוגנת.
הדוגמאות הן רבות מאוד וכל המעורה בנושא יודע לספר על סטודנטים משותקים מפחד, שעל חלקם נכפים תכנים פוליטיים למהדרין, המנוגדים קוטבית לערכיהם ולתפישת עולמם. ומי הגיבור שיקום ויתריס נגד המרצה או המתרגל בידיהם הכוח לקבוע את עתידו האקדמי של הסטודנט, את ציוניו, את התקדמותו לתארים נוספים ואת מכלול הישגיו בתחום הנלמד?
הפליה פסולה
בין התיאורים הקשים הנשמעים בקרב הסטודנטים נמנה את אלה הטוענים שהם מרגישים כאנוסים בכיתותיהם, את אלה הנושכים שפתיים נוכח השתלחות הפרופסורים בחיילי צה"ל ה"כובשים" והמבצעים "פשעים נגד האנושות". מה נאמר על סטודנטים ציוניים רובם, חיילים קרביים כנגדם מנהל פרופסור מוכר מסע שיסוי והסתה עד כדי פעולה לסילוקם מהאוניברסיטאות, מהעולם האקדמי?
או איך נתאר את הסיטואציה ההזויה דלקמן (מקרה שהיה): מגיעים סטודנטים להרצאה של פרופסור כזה ולתדהמתם נוכחים לדעת ש"ממלא המקום" שנבחר מראש ובקפידה לאותו שיעור הוא נציג ארגון שמאלני ובוגדני ששקריו כמתפרסם לאחרונה חוצים את כל הגבולות האפשריים עד כדי בגידה ממש...
וטרם נדרשנו להפליה הפסולה, למניעת קידום כוחות אקדמיים ימניים, להשתקה ולהפחדה.אין זה מקרי שהסגל האקדמי הבכיר הוא הומוגני/שמאלני להחריד. הדוגמאות רבות, הרי אחת: חבר ותיק, כיום דוקטור לפילוסופיה, מבריק, ידען ובעל יכולות, מתפרנס מזה שנים בעבודות שאינן מביאות לידי ביטוי את כישוריו וכישרונו, את פוטנציאל התרומה שלו בעולם האקדמי- ניחשתם נכון- החבר הנו בעל השקפת עולם ימנית מוצקה, אינו מתקרנף ואינו מתרפס,דעתן המביע ללא כחל וסרק דעותיו הציוניות והלאומיות. נסתם הגולל על הקריירה האקדמית.......(אוסיף רק שחברים אחרים עמם למד, הנופלים ממנו ביכולותיהם, זוכים לכל מנעמי הקתדרה עד כדי כהונה כראשי החוג...).
מעללי המרצים החותרים תחת קיום המדינה הם רבים ומוכרים . בין הבולטים לרעה הם קריאה לחרם על ישראל, פעילות למניעת הגברת המוטיבציה לשרת בצה"ל, הכפשת המוסדות האקדמיים בישראל וחתרנות תחת אושיות קיומן, ופעילות עקבית ונמשכת ללא לאות על-מנת לייצר שיח חד ערכי בו מפואר ה"נרטיב" של אויבי ישראל המבקשים להשמידה, זאת תוך מניעת מתן אפשרות ל"צד האחר"- הציוני,היהודי,הלאומי- להשמיע את קולו.
כל זאת נעשה כיום ומזה שנים בין כתלי האוניברסיטאות, בהשענות על משכורות ותקציבים מתוך הקופה הציבורית ותוך הפרת כל כלל אתי אותו תמצאו בעולם זה, תוך התעלמות מהצדק, מהוגנות השיח, מיושרה אלמנטארית (בוודאי מיושר אינטלקטואלי). אם תרצו - הטירוף בשיאו - אנחנו מממנים את התופעה.
לא עוד!
הפעילות אותה יזם
נפתלי בנט למניעת כל המתואר לעיל היא הכרחית, מתבקשת ובבחינת החדרת אצבע לחור שבסכר. חור זה שלא טופל במשך שנים גדל לממדים מאיימים ומסוכנים והגיעה השעה לסתום אותו ואם צריך אפילו לבנות סכר נוסף.
סכר מפני הצביעות, סכר שישמר את היושרה, סכר שיגן על האמת ויפעל על-מנת לבצרה. סכר שיסיר את האיומים, ישחרר את הדעות ויביא לשיח אקדמי בריא וחופשי, רב גוני ופתוח כמתבקש מעולם אקדמי משגשג ופורה, יצירתי ומעשיר.
