בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם על ישראל לפדות בכול מחיר שבויים או גופות חיילים שנרצחו בידי חוטפיהם, או אולי הגיע הזמן לנקוט במדיניות נוקשה יותר, שבמסגרתה תשחרר ישראל אסירים ביטחוניים בודדים בלבד בתמורה לשבוי ישראלי אחד - חי או מת; נראה כי הגיעה העת להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס של הפרט
|
הפגנה להחזרת אורון שאול ז"ל [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מאחורי הקלעים, בחשאי והרחק מעיני הציבור, מתנהל כנראה מו"מ עקיף בין ישראל לחמאס שמטרתו להשיג עסקה לחילופי שבויים, שתביא לשחרורם של שני ישראלים המוחזקים בידי הארגון ולהשבת גופות החיילים שנהרגו במבצע צוק איתן. כידוע מחזיק חמאס בשני אזרחים ישראלים שעברו את גדר המערכת ונכנסו לרצועה, אברה מנגיסטו ותושב הפזורה הבדואית ששמו לא פורסם, ובגופות של סמ"ר שאול אורון ז"ל ושל סרן הדר גולדין ז"ל. אם אומנם מתנהל המו"מ הזה עתידה בקרוב לעלות לדיון ציבורי השאלה העקרונית: האם על ישראל לפדות בכול מחיר שבויים או גופות חיילים שנרצחו בידי חוטפיהם, או אולי הגיע הזמן לנקוט במדיניות שונה, נוקשה יותר, שבמסגרתה תשחרר ישראל אסירים ביטחוניים בודדים בלבד בתמורה לשבוי ישראלי אחד - חי או מת - כפי שהמליצה לפני שנים אחדות ועדת השופט שמגר. שאלה עקרונית נוספת: האם יהיה זה מהלך נכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת שחרור מספר קטן של חיילים שבויים או מתים, או אולי יש מחיר מופרז שאותו אסור לשלם. בעבר הרחוק נהגה ישראל על-פי הכלל שאין לנהל מו"מ עם מחבלים ופעלה לא אחת בגישה התקפית כדי לשחרר את מי שנפל בידי האויב, למרות הסיכונים הכרוכים בכך. דוגמאות מעולות למדיניות זו היו במבצע אנטבה שבו מצא את מותו יוני נתניהו או בפריצה למלון סבוי בתל אביב שבה ניספה מפקד סיירת מטכ"ל עוזי יאירי. למרבה הצער, הימים האלה חלפו ואינם עוד. בגלל רגישות הנושא ופוטנציאל הנפיצות החברתית הטמון בו, חובתה של ישראל לדון מחדש במדיניותה, שבאה לידי ביטוי מובהק בתשלום המופקע ששולם בעסקת שחרורו מהשבי הממושך של גלעד שליט. כיום חשוב לקבוע גישה חדשה ולהתוות גבולות ברורים ומדויקים למחיר שראוי לשלם תמורת פדיון שבויים - חיים או מתים. מחיר שלא ייראה ככניעה לתכתיבי הטרור. עם זאת יש להציב בבירור את השאלה מה עדיף על מה? האינטרס הפרטי של משפחת השבוי - או האינטרס הציבורי שבא לידי ביטוי בלחץ הכבד על מקבלי ההחלטות שאותו מלבה התקשורת. נושא השבויים והמחיר שצריך, או אפשר, לשלם תמורת פדיונם מעסיק את היהדות כמעט מאז קיומה כעם. וכמספר השנים שחלפו מאז כך מספר הדעות. אבל מאז השתנו הנסיבות. כיום אנו נתונים במלחמת טרור מתמשכת, אלימה ורצחנית. למצב הזה יש למצוא פתרונות חדשים, יצירתיים, ואולי לא תמיד דמוקרטיים, ולא בהכרח בסיוע ייעוץ משפטי. יהיה אשר יהיה המתכון הנכון להתמודדות נאותה עם המצב החדש אבל עיקרון אחד חייב להיות ברור: יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס של הפרט. חיילי צה"ל יצאו למלחמה בשליחות המדינה ולכן חייבת המדינה לפעול ככול יכולתה כדי לפדות אותם במקרה שיפלו בשבי. לפדות - אבל לא בכל מחיר ובוודאי לא במחיר שעלול להיראות ככניעה. קיימים מחירים שאין לשלם בשום פנים ואופן. היענות לדרישות בלתי סבירות מצד ארגוני הטרור עלולה להיתפס ככניעה מחפירה.
|
תאריך:
|
27/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
27/06/2017
|
|
עמי דור-און
|
|
27.6.2017. משדר בוקר של ערוץ 2. אין מושג למה לא העברתי לערוץ אחר. באולפן מתנהל דיון על מתווה הכותל, גיור, וכד'. המוזמנים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה, יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, ג'יודי-ני-מוזס-שלום שכתבה מאמר בעקבות החלטת הממשלה לדחות על מתווה הכותל והגיור, ועיתונאי חרדי ששמו נשמט מזיכרוני (מתנצל!). יואב לימור מנחית שאלות קשות על העיתונאי החרדי והוא משיב בצורה ראויה ונכונה. לימור מנסה עוד ועוד להקשות. הוא אף נזקק לדוגמה ממשית ואולטימטיבי: השתתפתי בארוחת ערב של גדולי התורמים לישראל מארה"ב. הם ממש לא היו מרוצים מהנעשה (ציטוט מתוך הזיכרון!). ממש פצצה. למה החרדים אינם מתחשבים? אנסקי המגישה עם לימור נדמה. קולה לא נשמע. תוך דקות ספורות בלבד הדיון הופך לעיסה עיתונאית בלתי נסבלת, שאין בה לא התמקדות בעיקר, לא ניסיון לרדת לשורשי הבעיה. האייטם חשוב. ההצגה חייבת להימשך. זהו העיקר. וכך עברו להם כ-20 דקות עד היציאה הארוכה לפרסומות ומבזק 7.30. כיביתי את הטלוויזיה ושוב הגעתי למסקנה שחבל על הזמן המבוזבז.
|
|
|
מי לא אוהב אותו ומוכן להישבע ששלו / איפה שהוא אוכל - הוא הכי טוב במדינה. אולם האם חשבתם על כך שהוא משמש גם כמראה, אשר משקפת את מציאות החיים ההזויה, בה אנו חיים!
|
|
|
"מר גוזמאי הבדאי" הינו הכינוי החדש, מאחורי הקלעים, שזוכה לו כיום הנשיא דונלד טראמפ בקרב רבים וטובים בארה"ב. מבחינתם הוא נוטה להגזים בכל אמירה היוצאת מתוך פיו, וגם בכל צעד שבו הוא נוקט. אלה רואים בו נשיא כישלוני, שדורך כל העת על יבלת עצמית, מבלי שינקוט צעדי-מניעה
|
|
|
האולטימטום שהעניקה "הרביעיה הערבית" לקטר בן 10 הימים לבצע את רשימת 13 הדרישות ממנה יפוג בעוד כמה ימים, קטר הודיעה באופן רשמי כי היא לומדת את הדרישות ותשיב עליהן לכווית שמתווכת במשבר. אולם הציפיות בעולם הערבי שקטר תיענה לדרישות האלה הן נמוכות ביותר, אפילו שר החוץ האמריקני רקס טילרסון אמר כי חלק מהדרישות האלה קשות לביצוע.
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר (יום ב', 26.6.17) בשבוע הסייבר של אוניברסיטת תל אביב שמבחינתה של ישראל, הסייבר הוא מצד אחד איום ממשי, אבל במקביל הוא מנוע צמיחה כלכלי. נתניהו ציין שיש בישראל יותר מ-600 סטארט-אפים בתחום זה, מה שהופך את המדינה למרכז ידע עולמי ובכירי התעשיה משחרים לפתחה. אבל האם המדינה עושה הכל על-מנת לקדם את התעשיה הזו וכדי לייצר לה עתודה לעוד שנים רבות?
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|